זוכרת אותך מריאן
את החיוך ושמחת החיים... יהי זיכרך ברוך |
|
אלעד שניר
שני תורג'מן
|
קיבלנו להדליק נ ...[המשך]
|
27/04/2020 |
זוכרים לנצח. #פסגות זוכרת
קיבלנו להדליק נר לזכרו של שני, קראנו עליו כמה שניתן דרך המדיה. יהי זכרו ברוך. |
|
רם פרידליך
יפתח שלפוברסקי
|
לא הכרתי אותך.< ...[המשך]
|
27/04/2020 |
חובש
לא הכרתי אותך. הגעתי אלייך ראשון לאחר אסון המוסקים. שכבת שם שלו. אזכור רת שמך לנצח. רם חובש נ"מ |
|
עירית מג'ר
לחללי מלחמות ישראל
|
זוכר\ת את חללי ...[המשך]
|
27/04/2020 |
זוכר\ת את חללי מלחמות ישראל |
|
דיאנה ופיליפ
דני זהבי
|
דני, היתה ונשאר ...[המשך]
|
27/04/2020 |
נר נשמה לדני- הבן של ליא ומילו, אח של יודית
דני, היתה ונשארתה אמיץ תנוח בשלום יהיה זיכרונך ברוך |
צור משה
סמי גיסי היקר. אני מעבירה לך מסר בהדלקת נר , השארת מאחוריך עולם של אנשים טובים, ואתה איש יקר אין ספק שמשפחתך אשתך והילדים איבדו נכס, השארת אישה ושלושה ילדים , אני זוכרת אותך מאז שהיית ילד אדם טוב , אחראי יפה תואר, במלחמת לבנון השנייה השארת אישה ושלושה ילדים, היה לי מוזר לשמוע שאתה זה שנפלת למען המדינה למרות שהייתה הפסקת אש במסוק האחרון ובהתנדבות שלך נפלת ולא תחזור עוד. עם הרבה כאב ודמעות בכל שנה אני ממשיכה ומדליקה לך נר זיכרון, שתהיה נשמתך צרורה בצרור החיים |
|
susana
דני זהבי
|
We are with you ...[המשך]
|
27/04/2020 |
Lea, Milu, Judith
We are with you in your sorrow |
|
יגאל ז'פקו
לחללי מלחמות ישראל
|
זוכר\ת את חללי ...[המשך]
|
27/04/2020 |
זוכר\ת את חללי מלחמות ישראל |
|
גלעד דרור
אלכסנדר בונימוביץ
|
משפחה יקרה, רצי ...[המשך]
|
27/04/2020 |
ביליתי עם אלכס בימיו האחרונים
משפחה יקרה, רציתי להגיד שבימיו האחרונים של סשה ביליתי איתו במוצב נרקיס כשהוא ממתין בקוצר רוח להיכנס ללבנון ואני עוסק בפעילות מסווגת. סשה נהג לרדת לחדר בו היו התצפיתניות של הבסיס כדי להעביר איתן את הזמן. אני שהיתי באותו חדר כאשר בינינו מפריד וילון שחור מאולתר כדי שלא יראו מה אנחנו עושים ולמעשה לא ראיתי את פניו ימים שלמים ורק שמעתי את קולו לדבר מבעד לוילון כמובן שניתן היה וסשה לא הפסיק לנסות להרים את המורל בחדר עם בדיחות, סיפורים ואפילו משחקים. בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור שלו, הוא היה נראה לי אפילו מזוייף, לא יכול להיות שהוא בא רק כדי לשמח את התצפיתניות ואותנו אבל אחרי יומיים בערך שנהג לרדת אלינו לחדר הבנתי שהוא לא "משחק אותה" הוא באמת בנאדם טוב שרק רצה להרים את המורל (ולהתחמק פה ושם מעבודות מיותרות לטענתו שמטילים עליהם...). בסופו של דבר סשה ירד אלינו עם בשורה - מכניסים אותי! הוא הכריז. מצד אחד שמחנו בשבילו ומצד שני דאגנו לו כמובן. ואחרי ימים שלמים שאנחנו מדברים מבעד לוילון השחור, הסטתי את הוילון, ולראשונה ראיתי אותו, עם החיוך המקסים שלו. לחצנו ידיים, אמרתי לו תודה ושישמור על עצמו ונפרדנו. ביום האחרון של המלחמה קיבלתי לידיי עיתון וראיתי את סשה והחיוך בין הנופלים. מעולם לא סיפרתי את זה. בחור נפלא, שמח, טוב לב. הוא ממש רצה להיכנס ולתרום וכך עשה. יהי זכרו ברוך. |