ליאה, מילו ויהודית
ליבנו איתכם תמיד |
|
פרידה, ירון ואלון
דני זהבי
|
זוכרים אותך ומח ...[המשך]
|
03/02/2019 |
דני היקר
זוכרים אותך ומחבקים את משפחתך |
|
גיא
מיכה גוטליב
|
מכיר את מיכה מי ...[המשך]
|
03/12/2018 |
גדלנו ביחד
מכיר את מיכה מילדות חבר של המשפחה. הרבה זכרונות טובים נשארו הילדות איתו ראיתי אותו בפעם האחרונה בתחנת האוטובוס עם מדים בדרך לבסיס. יהי זכרו ברוך |
|
משפחת הלפר
שחר הלפר
|
מחר נעלה כל המש ...[המשך]
|
08/06/2018 |
חלפו כבר 23 שנים
מחר נעלה כל המשפחה לאזכרה בהר הרצל |
|
ורד ואבי
דני זהבי
|
אוהבים ומחבקים. ...[המשך]
|
22/04/2018 |
דני לאה מילו ויהודית יקרים
אוהבים ומחבקים. אתם בליבנו. |
|
מרי@נה, ול@ד, מ@תיי
דני זהבי
|
תמיד נזכור אותך ...[המשך]
|
19/04/2018 |
הרא"ה 24/6
תמיד נזכור אותך, דני. |
Lea, Milu, Judith
Suntem cu voi |
|
מיכאל גופמן
מיכאלוב ולדיסלב
|
ביקרתי את הבית ...[המשך]
|
19/04/2018 |
יהיה זיכרו ברוך
ביקרתי את הבית בזמן השיבעה עם כמה תלמידים מתיכון ע״ש רוטברג ברמת השרון. האבא סיפר לנו עד כמה הבן היה גיבור. שלא תדעו עוד צער. |
|
אמא, אבא ויהודית
דני זהבי
|
עוד יום זיכרון ...[המשך]
|
18/04/2018 |
יום הזיכרון 21
עוד יום זיכרון , עוד טקס בבית הספר חוגים ,עוד מפגש בית קברות ,עוד יום של געגעים. אין יום אחד שיעבור בלי דמעות. עוד שנה חלפה. אוהבים אותך בלי סוף אמא,אבא ויהודית |
|
מור
אדם גורן
|
אדם, כה צנוע של ...[המשך]
|
18/04/2018 |
זכרונך איתי לעד
אדם, כה צנוע שלו ומופנם. שירתנו יחד בגדוד זמן לא רב טרם צאתי לקורס קצינים. נראה היה שאתה מנסה ליצור קשר כשרק הגעתי, אך ביישנותו גברה עליך. משהבנת שזמננו מועט והנה אני עוד רגע עוזבת, אזרת אומץ והתחלת לשוחח איתי. בצניעותך הצלחת לתפוס את תשומת ליבי, יש לי זיכרון מעומעם על משחק קלפים משעשע שהיה לנו. אני גם זוכרת כמה ימים רצופים בהם דיברנו ובילינו יחד, אפילו ניסית לקחת את זה צעד קדימה אך אני כיאה לנערה לא ידעתי כיצד להגיב. קצת התחמקתי, הבנתי שהנה עוד רגע אני עוזבת והשתדלתי להתמקד במטרה. כשהייתי בקורס קצינים נודע לי הנורא מכל, הרגשתי את תחושת ההחמצה. לא ויתרתי, ביקשתי לצאת להלוויה. היה לא פשוט, לא הכרתי גם את בארץ כל כך, אך חברינו לגדוד עזרו לי ואני זוכרת שעברתי מספר טרמפים בהם אפילו שכחתי את הפלאפון שלי באחד מהם. אבל בסוף הגעתי... התלבטתי מאוד אם לגשת למשפחה שלך, הבנתי שהם כרגע בצער עמוק מאוד ולא רציתי להקשות. שנים אחר כך התלבטתי אם ליצור קשר איתם ולספר להם על התקופה הקצרה שביליתי במחיצתך אך לא אזרתי כוחות. הרגיש לי שיש מעט מידי מידע בשביל להטריח אותם. היום, 12 שנים אחרי, שאני אמא לשניים (בן ובת) הרגשתי שאני חייבת את זה למשפחה שלך. זכותם לדעת כל מידע על עברך ועל סובביך. אני מקווה שהם יקראו זאת וזה ימלא אותם כמו שהזיכרון שלך ממלא אותי. נושאת את החיוך והרוך שלך איתי לכל מקום. מור ידידתך. |