 |
|
|
נושא
|
מחבר
|
|
|
|
בכל פעם אני בוכה עליך קצת- שיר לגיא
בכל פעם אני בוכה עליך קצת / רויטל וינשטוק
שנים
של ימים, שעות, רגעים
חגים מועדים אירועים
ויומיים בשנה שבהם כולם בוכים
אבל אני,
בכל פעם אני בוכה עליך קצת
בכל מכאוב של הגוף
בסרט הוליוודי עצוב
בויכוח מתלהט וחצוף
יורדות הדמעות.
מטלטלות את הגוף
ובסתר הלב אני יודעת
שעליך הן בוכות
כי בכל פעם אני בוכה עליך גיא
ועדיין לא די
|
רויטל וינשטוק |
13/08/2017 |
|
|
תאריך אזכרה
היי ליאורה
מתי האזכרה מתקיימת השנה?
מחכה לעדכון
|
מיא עסרן |
26/07/2017 |
|
|
עשר שנים בלעדיך
עשור בלעדייך גיאה -דברים שאמרתי היום באזכרה הורים בעולם שפוי אוספים תמונות ילדות של ילדיהם לידה ימי הולדת חתונה ונכדים. ואנחנו החיים במציאות הזויה מרכיבים אלבום קצת אחר לידה וימי הולדת עד גיל 24 יש באלבום תמונות הפרידה ממך גיא שום אלבום לא יוכל להכיל את אותו מבט קפוא את סימני אבק הקרב על פניך והשלווה .שלווה שזועקת קום ילד שלי קום וחזור הביתה ... ואין מענה. אני זוכרת שליטפתי את פניך תמונות קפואות שאין אלבום שיוכל להכיל אותן. ניסיתי לצייר תמונות חתונה שלך ניסיתי לדמיין את ילדיך .. שמרתי מקום באלבום אולי.. אולי . אקום למציאות אחרת ואשמע את קולך קורא לנו הי הגעתי ...עשר שנים של דמיון ומשחקי אולי ...אם ...ולמה. אני בטוחה שלא היינו מגיעים לשנה העשירית שפויים ללא הילדים שלנו התומכים המבינים והעוטפים לא היינו מגיעים שפויים ללא כל אחד ואחד מכם שבדרכו שלו מקבל אותנו כמו שאנחנו מכיל את הכאב שלנו ואותנו -כן גם לפעמים שזה לא פשוט השנה גיאה היה קשה יותר מתמיד לכתוב לך לכאב על חסרונך נוסף כאב על 4 בני משפחה שהצטרפו אליך למרום סבא, איריס ,אבי ו לפני חודש יעלי כאב שלא מרפה ואם כל זאת כמו שאמרת "נזכור את הדברים הטובים ונמשיך הלאה ...." לפני כשבועיים קראתי בפייס בוק משפט חכם מי שנשאר איתך בזמנים קשים ראוי להיות איתך בזמנים הטובים אז משפחה וחברים יקרים ההגעה שלכם עשר שנים להיות ביום הזה איתנו לא ברורה מאליו דעו לכם שבזכותכם צלחנו עשור לא פשוט אבל בצידו תחילתה של תקופה שמחה וציפייה לנכדים גיאה שמור עלינו מלמעלה ויותר מכל שמור ולווה את רעותקה ומליסה בחודשים הקרובים אוהבים עד בלי קץ וכל כך מתגעגעים כולנו אתמול באזכרה של יניב בלי תיכנון משותף אבל עם אותו כאב והערכה לחברים שמלווים אותנו בעשור האחרון הקדישה מירטה שיר שגם אני חשבתי עליו השיר מוקדש לכם משפחה וחברים יקרים תודה - אריק אינשטיין https://www.youtube.com/watch?v=AhifdAu6Iq4 התמונה של Liora Hason
|
ליאורה חסון |
13/08/2016 |
|
|
עשר שנים של געגוע בלתי נתפס
|
ליאורה |
13/06/2016 |
|
|
כל כך מתגעגעת
גיאה שלי
כל פעם מחדש מדברת עליך בבית הקפה שלך "גיאלי" שלא יהיה מצב שישכחו אותך ואת חבריך
וכך רשמת אחת המבקרות
שלום לכולם,
היום טיילנו בבקעה במסגרת טיול של 'עמותת המורים', טיול מצוין (כרגיל), המדריך היה מעניין מאוד,הנופים מדהימים. קצת היסטוריה, קצת ארכיאולוגיה, קצת חקלאות, ציונות,וחברה נהדרת. כל זה כלום לעומת מה שעוד חיכה בסופו של הטיול. היגענו לישוב נעמה ושם פגשנו את ליאורה, אישה משיכמה ומעלה, למרות שאין עליה יותר מ- 1.50מ', אישה שהיא אגדה מהלכת! ליאורה סיפרה את סיפור חייה, או יותר נכון את סיפורו של גיא בנה ז"ל. עין לא נשארה יבשה, אפילו לא עיניהם של הגברים שביננו.
ליאורה יקרה! רציתי לומר לך תודה על שחשפת את סיפורך בפנינו, תודה על ההתרגשות, על העוצמה, על דבריך שיצאו מלב ונכנסו לכמה עשרות לבבות. תודה שפקחת את עיננו כבני אדם, שגרמת לנו להבין שיש סדר עדיפויות בעולמנו ולא מעט פעמים אנו שוכחים מהו. תודה שפקחת את עיננו כאנשי חינוך- להבין מה מסתתר בתוך ליבו של הילד המפריע, והמעצבן ביותר בכיתה. תודה על כך שהפכת את יום הזכרון הבא למוחשי ולערכי יותר, שהרי במותם ציוו לנו את החיים! החיים שיש בהם את אותם ערכים נפלאים ואותם אנו מחויבים להעביר לילדנו ולתלמידנו. תודה שהזכרת לנו כבוד וסובלנות מהם. תודה ליאורה על כך שאת יכולה לומר בנשימה אחת חילוניים- דתיים-חרדים- כולנו בני אדם! תודה שלמדנו ממך ש'הכללה' זו מילה גסה. תודה שהפכת אותנו לאנשים יותר טובים, למורים יותר רגישים! תודה על שעה שבה הקשבנו לך, לא רק עם האזניים, אלא עם הלב והנשמה כולה! ליאורה, את אישה נהדרת, מאחלת לך שנים רבות של אושר, בריאות, ושהלוואי
ודברייך יגיעו לאינספור לבבות!
|
ליאורה |
15/12/2015 |
|
|
אזכרה לגיא
מיה היקרה
האזכרה של גיא ב14.8.15 בהר הרצל בשעה 1000
וכמו שתיארת זה גיא
שובב קוצים בטוסיק חבר ורע בנשמה רק לשלוח יד ולחבק לעוד שנייה אחת
מחכה לכם באהבה
|
ליאורה |
05/08/2015 |
|
|
גיא
אני מחכה לפגוש את אמא שלך גיא
אנחנו נגיע לאזכרה
ושם אני אשאל אותך , ליאורה יקרה, האם גם גיא שלך היה שובב, האם הוא אהב חקרים? האם גם לו היה קוצים בטוסיק בבית הספר??
זה מדהים שאני בקושי הכרתי אותו אבל נדמה כאילו היה קרוב אלי כמו אח ...
ליאורה יקרה נתראה באזכרה השנה
אנא עדכני באיזה תאריך
|
מיא עזרן |
09/07/2015 |
|
|
מיה אשמח אם תיצרי עימי קשר
|
ליאורה חסון |
29/04/2015 |
|
|
לזכור אותך
היום גיא שלי תספר עלייך בבית הספר...
היא בכתה א׳ ...
אתה מבין ???
אתה מבין כמה זמן עבר ???
המון זמן!
ולפעמים זה קצת מכעיס שנזכרים בכם רשמית רק יום אחד בשנה.
אני רוצה להאמין שאתה רואה הכל מלמעלה
למרות שלפעמים מאוד מעונן.
|
מיא עזרן |
22/04/2015 |
|
|
שובר לב
הכרתי את סיפורו של גיא באמצעות החשפות לשיר שכתבה רויטל, דודתו של גיא, עמיתתי לעבודה. אני קוראת את הדף המוקדש לגיא באתר זה והלב כואב. הדברים שכותבת אמו אליו ועליו שוברים את הלב. כמה חבל על חיים צעירים שנגדעו. אסון גדול, שאין לו נחמה.
|
מירי הראל |
20/04/2015 |
|
|
בוקר מלא געגוע
|
ליאורה חסון |
01/04/2015 |
|
|
8שנים בלעדיך גיא
חברים יקרים
אני מצרפת דברים שהקראתי היום באזכרה לגיא-תודה על החיבוק
גיא
ביום הזיכרון האחרון שאלתי את עצמי את השאלה מה כותבים לילד שלא פגשנו 8 שנים, אבל בעצם יום יום מדברים אתו.
מה עוד לומר שלא אמרנו לך בשיחות הארוכות והשותקות של אבא ושלי כשמבטי העניים אומרות הכל ללא קול.
פחדתי שלא יהיה לי מה לומר אבל
במדינה כמו שלנו שלא נרגעת לרגע הוחזרנו באירוע החטיפה לכאב הנוראי שלנו .. החוזק שהפגינו המשפחות היה זהה לשלנו אותם משפטי תודה על זה שחבריך החזירו אותך הביתה עולם אכזר אותו כאב כאב שאין לו סוף. ואז הגיעו צווי 8 הבטתי בך שוב מהצד מסיים את עבודתך בקפה עם חיוך ואומר סוף כל סוף קראו לנו .מדליק את כל האורות בבית מעיר את רועי ואוסף ממנו פריטים לתרמיל שתיקח איתך לנקודת האיסוף .אני מתעוררת מהחלום ורואה שהבית חשוך מחפשת אותך ולא מוצאת ומבינה שכל חיי אמשיך לחלום עליך חלומות שכבר לא יתגשמו. אני מכינה כוס קפה חושבת ורואה בראשי את התמונות של אז -איך התארגנו כולנו ועזרנו לך לארוז ושלחנו אותך לדבר הכי לא שפוי הכי לא הגיוני אבל כך חינכו אותנו וכך חינכנו אתכם- שאין מי שיעשה את העבודה וחייבים להתייצב ביום פקודה. אז לא הבנו כלום . שנתיים לאחר נפילתך אמרה יובי –"כשגיא הלך למלחמה לא פחדתי. זה גיא לא יכול לקרות לו כלום. היום שנתיים אחרי יש לי מן הרגשה של אוקי הבנו את הרעיון הגיע הזמן שיחזור "– אבל המציאות טפחה על פנינו וממקום מושבך החדש אין דרך חזרה .
מאז גיוס המילואימניקים כל נסיעה שלי הופכת למסע חיפוש .אני מחפשת אותך בניהם אולי בכל זאת ,אולי תהיה שם, אולי לא הושטתי יד מספיק ארוכה לאסוף אותך הביתה ומשפטי האולי גורמים לסחרחורת. אני עוצרת בצד ואז כמו רוח מלטפת משמיעים ברדיו את השיר שכל כך אהבת
אני מתחילה לחייך ובתחושה של אמא מאמינה ששלחת אלי יד מלטפת כאילו אומר אמא לקום ולהמשיך
הרדיו מודיע שנהרגו חיילים בעזה אני נדרכת לא רוצה להכיר פוחדת ואז בלי שום סיבה מודיעה לאבא שנסעתי למשפחת מלקו מירושלים שבנם משה נפל ערב קודם ,לא יודעת למה ומתי אחזור. אבא מבין .שום דבר לא הכין אותי לעשייה שכזאת בזכותך גיא מצאתי את הכוחות לחוות שוב את אותם ימי השבעה לתת כוחות לאחרים כמו שנתנו לנו. עמדתי שם בצד ולפתע רואה קצין צהל שמביט בי אני שואלת אם הוא קצין נפגעים והוא משיב בשלילה. לפתע הוא שואל מה שלומך ליאורה מזהה ?ואני עונה בשלילה .ליוויתי אתכם מהיום הראשון הוא אומר אני שוב מביטה ושואלת אתה יובל? והוא עונה בחיוב. יובל היה נציג הרבנות שפגשתי באותה מונית ארורה שנכנסה לישוב וחיפשה היכן גרה משפחת חסון ואני בגאווה אמרתי להם –אני מש חסון .ענייו הטובות חיבוקו אז ,וגם כשנפגשנו אצל מש מלקו -הבנתי שלא הגעתי סתם דווקא למשפחה זו כנראה שביקשת גיא שאסגור מעגל.
הרדיו מודיע על עוד הרוגים. והפעם נדב בן של חברים . את נדב לא הכרנו אבל הכרנו את הוריו. אבא של נדב הגיע ועזר לאבא ורועי לבנות את הפרגולה בגיאלי לאחר ה30 שלך. עמדנו בלוויה של נדב עם מירטה וסרגיו וכאילו שהבאנו אותך ואת יניב - שוב לקבורה אבל הפעם ראינו מה שהראש רצה לשכוח. כאילו העמידו בפנינו מראה ראינו את אבי ויובל וראינו את עצמנו ראינו את אחיו -כאילו ראינו את אחייך הצעירים שהוכנסו בלי שום הכנה לכאב מתמשך לעוד שנים רבות.
גיאה שלי בטוחני שפרסת את כנפיך על חבריך החדשים. ילד שלי הם צעירים כל כך ואתה ויניב הרי כבר קשישים בני 32 חבקו אותם תאמרו להם שהם השאירו משפחות שאיש לא יתן להן להיות לבד .
כן גיא שלנו נותרנו עם הגיטרה שלך עם הזכרונות והתמונות עם אחיותיך ואחיך המדהימים רעות יובל רועי ועם גיסתך מליסה שלא זכית להכיר
ממשיכים לחבק את ליקוש כמו שביקשת
שומרים על קשר הדוק עם החברים שלך וכולם יחד איש איש בדרכו מחבק אותך זוכר ומתגעגע
נוח על משכבך בשלום ילד יקר שלנו
אבא אמא
|
ליאורה חסון |
16/08/2014 |
|
|
הגעגוע האין סופי
מילים: רחל שפירא
לחן: נורית הירש
לִמְצוֹא אֶת הַדֶּרֶךְ,
לִהְיוֹת רְאוּיִים.
לִזְכּור וְלִשְׁמוֹר
וְלִדְבּוֹק בַּחַיִים.
יָמִים וְשָנִים
מַשְׁאִירִים סִימָנִים.
צְרוּבִים הַשֵּׁמוֹת,
הַבָּעוֹת הַפָּנִים.
לִמְצוֹא אֶת הַדֶּרֶךְ,
לִהְיוֹת רְאוּיִים.
לִזְכּור וְלִשְׁמוֹר
וְלִדְבּוֹק בַּחַיִים.
לִפְקוֹחַ עֵינָיִים
כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ
גַּם אִם מַעְיָן
הַדְּמָעוֹת לֹא יָבַשׁ.
הַגַּעְגּוּעַ אֵינְסוֹפִי הוּא
וּלְעוֹלָם לֹא יַעֲזוֹב.
הֲרֵי הוּא חֵלֶק מֵעַצְמֵנוּ
בֵּן מִשְׁפָּחָה חָבֵר קָרוֹב.
|
אמא |
01/05/2014 |
|
|
מיא יקירה צרו עימי קשר
|
ליאורה |
14/04/2014 |
|
|
גיא
גיא,
אמנם פגשתי אותך רק פעם אחת בחיי אך מאז מותך ומאז לידת הבת שלי גיא אנחנו ( אני ותומר ) נזכרים בך יום יום .
כשהייתי בהריון וגילנו שזו בת תומר ישר אמר לי שהוא מבקש שנקרא לה גיא על שמך , אני נורא חששתי היו לי רגשות מאוד מעורבים אבל אז תומר אמר שאתה תשמור עליה תמיד , ושהוא מאחל לילדה שלו שיהיה לה את התכונות שלך או לפחות את חלקן... ישר הסכמתי.
היום כאשר אני מביטה עליה אתה תמיד שם איפה שהוא, וגם היא בכל יום זכרון מספרת את הסיפור שלה או בעצם שלך וגאה שקוראים לה על שמך .
כאשר היא סיפרה בשנה שעברה בגן את הסיפור ובאתי אחרי הצהריים לאסוף אותה הגננת שלה אמירה ביקשה שאשאר רגע עד שכולם ילכו ואז היא שאלה אותי אם היא באמת קרויה על שמך , על שם גיא חסון מהבקעה ומה הקשר שלנו כאשר סיפרתי לה היא התחילה לבכות ולחבק אותי ואמרה לי שהיא הייתה גננת שלך לפני המון שנים... ואיזה עולם יש לנו...
אז גיא רציתי לומר לך שלפעמים אנחנו כל כך עסוקים ביום יום אבל אתה תמיד איתנו!!!
מתגעגעים אליך משפחת עזרן
תומר מיא וגיא כמובן!
|
מיא עזרן |
25/03/2014 |
|
|
כל כך מתגעגעת
מסתכלת על תמונתך ועדיין לא מאמינה.
שבע וחצי שנים של געגועים אין סופיים כאב שרק הולך ומתחדד .
מתגעגעת עד כלות הנשמה ילד מתוק שלי
|
אמא |
11/02/2014 |
|
|
כואבת וכל כך מתגעגעת ילד יקר שלי
הלב נצבט ובגרון מחנק
והדמעות יורדות להן כמו גשם
ולא רואים דבר מרוב אבק
ומי יודע איך בכלל לגשת.
רוחות קרות הביתה נכנסות
אמת מרה טופחת על פנינו
ובאוויר שתיקה קשה מנשוא
וערפל בזויות עיניו
כל כך קשה לכתוב דמעות
קשה לשאת את הדממה
כל כך קשה לשיר דמעות
ומי יתננו נחמה
וצל גדול יושב ממש מולך
ענן שחור עוטף את הרקיע
וטלטלה אוחזת את כולך
אתה הולך, הולך ולא מגיע.
שרק נמצא כוחות להתגבר
שרק נמצא מילים בתוך האלם
המון מילים רוצות להאמר
וכל מילה בתוך דמעה נמהלת.
כל כך קשה...
|
אמא |
28/11/2013 |
|
|
כמה שאתה חסר
ילד שלי
שבע שנים של געגועים אין קץ
אבל ישנם רגעים בחיים שחסרונך מכאיב פי מליון והיום הוא אחד מהימים האלה .......
|
אמא |
01/10/2013 |
|
|
מתגעגעת
ילד שלי
משהו שונה קורה ביום בו מציינים את פתיחת המלחמה. אלה הם ימים בהם אני משחזרת כל צעד כל אמירה שלך באותם ימי חסד עד ליום נפילתך . כי הרי היום לפני 7 שנים עוד היית איתנו חיי מלא אנרגיות עם החיוך הרחב
ובליבי המלא בך כעסים רבים על ההתנהלות אז ועל השיכחה הכל כך מהירה של אלו ששלחו אותכם לקרב
לא למדינה כזו חינכתי אותכם צר לי גיא סליחה שלא השכלתי לגדל אותך במדינה שתהיה ראוייה לקורבנך
שמור עלינו מלמעלה ילד יקר שלי
|
אמא |
26/06/2013 |
|
|
מתגעגעת
|
ימית |
15/04/2013 |
|
|
יום הזכרון 2013
ילד שלנו
שבע שנים של כאב והשנה קשה יותר מתמיד. שבוע לפני יןם הזכרון ועוד לא כתבתי
לך . התעסקתי ביום ההולדת שלך יום שהעניק אושר אדיר לי ולאבא לפני 31 שנים
אז שרנו לך גיא כל חבריך ומוקיריך בפינה שכל כך אהבת..
לא רוצה לגעת במחשב מבקשת מהשנה השישית בלעדיך לעצור את הזמן . נעלמת לנו מהר מידי
נעלמת צעיר מידי
הרי לא הספקת כלום או בעצם לגילך היספקת המון
נאחזים בפירורי סיפורים שעדין לא מוחזרו. בפסח קיבלתי מרועי מתנה- אסופת התכתבויות שלך עם חבריך מהיסודי . מכתבים מעידן נפלא של כתיבה ללא פלאפונים וללא טאבלטים. מכתבים שכתבו לך לקראת נסיעתנו לחול. מכתבים מנערות שהיכרת דרך ליטל ונטלי . כן גיא כבר אז היית כל כך אהוב על כולם ןהיום כשאתה מביט מלמעלה אתה מבחין בכל כך רבים שעדיין זוכרים ומוקירים אותך. אני לא רואה את המקלדת הדמעות מציפות הכאב גיאה כל כך חד דווקא ברגעים שכל כך טוב לנו כמשפחה. השנה לאחר 6 שנים קיימנו את הסדר בבית וכשהקריאו את הקטע מההגדה "רשע מה הוא אומר חייכתי ראיתי אותך ביננו ראיתי את פניך ושמעתי את קולך המתגלגל מקריא את הקטע . כמו שעשית תמיד. וכשהבטתי י בתמונות החג פניך המחייכות הביטו אלינו בכל אחת מהן כאילו אומר אמא אני פה .
כן גיא אתה איתנו אני מרגישה אותך מלווה ושומר עלי על אבא על רועי רעותי יובל וליהי .
נותן לנו את הכוח להמשיך לחיות ולחיות טוב .בעוד יומים אנחנו טסים לספר עליך בקהילה בטורונטו
נביא אותך ואת יניב לקהילה רחוקה שמוקירה את הקרבתכם למען הארץ הזו
בטיסה אחפש אותך ילד יקר שלנו בין העננים שם למעלה בתקווה לעוד חיוך קטן
כל כך אוהבים ומתגעגעים
כולנו.
הו ילד עבר זמן
נסעת לחפש רחוק מכאן
ואני מחכה לך
הו ילד שלי בעולם
ציפור אדם כמו כולם
מחפש את האופק
כל מטוס שטס בשמיים
כל כוכב מאיר בעיניים
מזכיר לי אותך
נחליאלי לפני הגשם
צרצרים בשעות הערב
תמיד יחכו לך
הו ילד כששקט
אני יושבת במרפסת לנגן
מנגינות געגוע
הו ילד תשתדל
להגיע לכאן מהר
ככה אני מבקשת בשקט
כל מטוס שטס בשמיים...
|
אמא |
13/04/2013 |
|
|
יום הול דת 31
ילד שלי
זוכרים ושרים לך
הערב נחגוג לך יום הולדת 31
בדרך שכל כך איפינה אותך
נשיר את השירים שאהבת ברחבת הגיאלי
אני יודעת שתהיה איתנו
אוהבים ןמתגעגעים
כולנו
|
אמט |
11/04/2013 |
|
|
כל כך הרבה געגועים
|
אמא |
29/03/2013 |
|
|
יום הולדת בלעדייך
ילדי שלי
אני חוגגת -מציינת יום הולדת נוסף בלעדייך.
מחובקת עי אחיך אבל כולנו יודעים שהבית הכל כך חזק שלנו חסר אותך בעיקר ברגעי הטוב וברגעים שמחים והם רבים.
תרים כוסית שם למעלה ודע שזוכרים אותך תמיד .מחוברים אליך ממרחקים וכל כך מתגעגעים
אמא
|
אמא |
16/12/2012 |
|
|
מטיילים וזוכרים אותך גיאה
הבוקר יצאו לטיול חברי נעמה .כשעל גבם הם נושאים אותך ילד יקר שלי.
נטייל בשבילי הערבה ונסיים בערב שירה לכבודך
אוהבת וכל כך מתגעגעת
אמא
|
אמא |
09/11/2012 |
|
|
חג נוסף בלעדיך
ילד מדהים שלי
אני מקשיבה כבר שעה למוסיקה שאהבת
כואבת ומתגעגעת
אמא
|
אמא |
11/09/2012 |
|
|
שש שנים בלעדייך
עוד שבוע תאריך נפילתך ולא כתבתי דבר
אני לא יכולה, כל כתיבה מרחיקה את הסיכוי שאולי טעו ועדיין יש איזה שהוא סיכוי שתחזור
אני הופכת מצד לצד את האלבומים ומחפשת תמונה חדשה . ולא מוצאת
אני משנה מסגרות לתמונות אולי תיראה אחרת משהו חדש וגם זה לא עוזר.
עצב וכאב בילתי ניתנים להסבר . ברגעים שכאלה אני יורדת למטע התמרים ניגשת לעצים האחרונים שנטעת חודשים ספורים לפני נפילתך ולא מצליחה לראותם בבירור כי מסך של דמעות מכסה את העניים וצעקה אדירה משתחררת לה לאויר בכאב ובכעס אדיר על הפיספוס הענק .
המון מחשבות מתרוצצות בראש .אני מנסה להזכר בדברים שחווית וסופרת כל כך הרבה אירועים שפיספסת .לא תכיר את מטע התמרים שבו ביצעת גיזום לכל העצים בני השנה וגרמת לאבא להתפלל שימשיכו לצמוח. והיום כאילו מושיטים את כפותיהם אליך ומנסים לגעת .יובי הילדה הקטנה שהשתובבת איתה והיית קושר אותה בעזרת צמותיה מתגייסת בקרוב רעות יצאה לאזרחות האמיתית וכמה מחבריך ממשיכים ללכת לצידה. ורועי כמה גאווה היית חש למראה הפרויקטים שלו כל הפיספוסים האלה גורמים לכאב שלא מרפה. בטוחני שאם יכולת היית מתעמת עם שלושת הלוזרים ששלחו אותך לקרב ולא לקחו אחריות .כן גיא בליל של מחשבות וכעסים.
ובאותה נשימה כל פעם מחדש אני מרגישה את ידך על כתפי כמי שאומר אמא הם לא שווים שתבזבזי את חייך בכעסים עליהם. הגלגל עגול כפי שנהגת לומר ויומם יגיע .
כן גיא ישנם חודשים טעונים יותר מאחרים. אבל בזמן של בין לבין אתה רואה ויודע שאנחנו חוזרים לחיים. אנחנו מחובקים על ידי חבריך מלווים אותם בחתונות ובלידות .
לפני מס חודשים חנכנו בנעמה את חדר הכושר- חדר הנצחתך שהפך לחדר מלא חיים.היית גאה לראות את הדור הצעיר שהיו בני 12 14לפני נפילתך מנצלים כל רגע באימוני כושר לקראת גיוסתם
לראות אותם שומרים על החדר מכל משמר מתוך כבוד לזיכרך מחמם את הלב.
6 שנים וכאילו שניפרדנו רק אתמול .כל שנייה מרגע הגיוס למלחמה , ההודעה על נפילתך, והפרידה ממך מלווים אותנו בתמונות כל כך ברורות כל רגע מחיינו..
אני ממשיכה לחפש אותך בין רוכבי האופניים ממשיכה לעדכן אותך בחדשות מהבית כך לכשתחזור כמו שאומרים חברינו המאמינים לא תצטרך להשלים כל כך הרבה פערים.
במהלך חייך השתדלנו לתת לך אפשרות לבקר במקומות רבים ברחבי הגלובוס .אחד המקומות שלא ביקרת בהם בחייך היא קנדה אז דע לך בן שלי שגם לשם הבאנו אותך וקהילה שלמה שנחשפה לסיפור חייך נוסעת היום ברחבי טורונטו עם הסטיקר שלך-זוכרים אותך גיא- בגאווה ויראת כבוד
לפני שבוע ביקרתי בבאח נחל הלכתי לספר למועמדים לקצונה עליך
ראיתי את המקומות אליהם הגענו אבא ואני עם גיוסך נזכרתי בהכנה שלך לקורס קצינים בסיפורים הנילווים לקורס ההכנה שאף העלו חיוך אצלי ואצל יועץ סיפורים לא פתורים שמחכים לבואך.
.
הו ילד עבר זמן
נסעת לחפש רחוק מכאן
כל מטוס שטס בשמים
כל חיוך כל אופניים כל גיטרה כל שיר כל מבט של אחייך
מזכירים לי אותך
ומזכירים לנו שיש עדיין בשביל מה ובעיקר בשביל מי להמשיך לחיות ולחיות טוב
ואתה גיא היושב במרומים ורואה אותנו ממעל שמור עלינו לווה את אחייך ואת ליקוש איש איש בדרכו תן חיבוק מלא כוח לנמרוד ולנטלי שכל כך אהבת
ואל תשכח לתת מידי פעם סימן
אוהבים
|
אמא |
10/08/2012 |
|
|
שש שנים בלעדייך
נשמתי שלי
מחר יציינו 6 שנים למלחמה בה איבדת את חייך. שש שנים בהם אתה חסר לכולנו בכל שנייה מחיינו.יובי מסיימת מחר שמינית בפנימייה שלך בבוייאר ואנחנו החלטנו להיות בטקס המלא חיים ולא בטקס בהר. אין לי ספק שתהיה שם בשבילה . שמור עלינו ומלמעלה
אתה כל כך חסר
בעצב ובכאב רב
אמא
|
אמא |
04/07/2012 |
|
|
עוד חתונה בלעדייך
ילדי שלי
אתמול השתתפנו בחתונתם של גיל והדר. גיל שהיה חברך לאורך שנות חייך בנעמה .שמחנו בשבילו ואתה שנישאת על כתפיהם של רבים שכל כך מתגעגעים אליך היית נוכח שם הירגשתי אותך כמו משב רוח מלטף שאומר אימא אני כאן
אוהבת וכל כך מתגעגעת
אמא
|
אמא |
25/05/2012 |
|
|
יום הזכרון 2012
גיאה
עוד שנה בלעדיך ילד שלי והלב ממען להאמין. עולם מטורף . חיים הזוייים לא ניתפסים .
כן גיא ,מאז שעזבת הכל השתנה כאן. אני משתדלת לעדכן אותך בשיחות הנפש הארוכות שלנו .
מאוד חסרות לי שיחות הבוקר לפני יציאתך לעבודה בחממות. כל כך מתגעגעת לזוהר בענייך שדיברת על המשק .מתגעגעת לויכוחים. להערות בא ובעין. מתגעגעת לשמוע אותך מדבר על חקלאות כחקלאי ותיק ואני זאת שמתלמדת.
כשאני מתגעגעת אליך , מה שקורה בכל שניה של חיי אני ניגשת לארון הבגדים בו שמרתי מזכרות מיוחדות מבגדיך מחבקת ומריחה .מריחה את הריח שלך, שלא ממהר לעזוב. וכשזה לא מספיק אני מפעילה את הסרטונים שצילמת בהודו ובמלחמה שגבתה את חייך. מגבירה את הרמקולים עוצמת עינים , שומעת אותך ,ורואה אותך בעיני רוחי בכל פינה ופינה בבית .
לפני שבועיים חגגנו לך יום הולדת 30 –אולה גיא ,לא להאמין אני זוכרת את רגע הולדתך ועם כל הכאב מאושרת על המתנה שקיבלנו לפיקדון כל כך קצר. גם בשנה הזו חיכיתי לתעלולי ההפתעה שלך. חיפשתי אותך מאחורי הדלת במקום שאהבת להפתיע אותנו כשניסינו להפתיע אותך. אולי בכל זאת נגלה שהכל היה רק חלום זוועה .
אחת המילים שאני משתמשת בה הכי הרבה מאז שנהרגת היא אם . אם גיא היה רואה ,אם גיא היה עושה .אני סקרנית כל הזמן לדעת איך היית מגיב מה היית עושה אם..? איפה היית גר? האם סוף כל סוף היית מסכים לגשת לפסיכומטרי.? האם כבר היית אבא ? ועוד ועוד
שש שנים עברו וכאילו היה זה אתמול .הכאב החד אצל אבא רועי רעות ויובל מנתב אותם לעשיה שאתה במרכזו.
רועי תכנן לזכרך חדר כושר בבית שלך בנעמה חדר שיהיה מלא שמחת חיים ויהווה פינה לחבריך מהישוב. מקום שבעוד שבועיים יפתח וכשאני מסתכלת על פניהם ורואה את כמיהתם ש ל העומדים לפני גיוס המחכים להתחיל להשתמש בחדר הזה אני מבינה שהיצלחנו להנציח אותך בדרך הנכונה ביותר . בבחינת הבגרות של יובי באומנות היית מרכז העבודה ורעותקה ממשיכה לשיר בדיוק כמו שאהבת . ואנחנו אבא ואני החלטנו לבחור בחיים משקיעים את כוחנו ומרצנו באחיך המדהימים כשאתה לצידנו ו במחשבותינו כל דקה מחיינו . .
כל שיר מזכיר לנו אותך , בתחנות רבות בחייך הקצרים . דרך גן השקמים שהיה שיר שלכם לפני השינה , אני גיטרה , אהובת הספן, שירים של שלמה ארצי שידעת בעל פה . שירי זוהר ארגוב שליוו אותך בתיכון , בית הבובות והיהודים שהתנגנו לך שעות רבות בבית הקפה שלך.
גאיוש אני כל כך מתגעגעת אליך - אבל דע בין יקר שלי ש לא ניפגש בקרוב החלטנו עם כל הכאב לבחור בחיים .
ליהנות ממה שנותר לראות את החיים בפרופורציות כי אין ,אבל אין דבר קשה יותר מאובדן של ילד.
שמור עלינו מלמעלה תן סימן ולו הקטן ביותר שיעזור לנו להמשיך
בגעגועים אין כץ
כולנו
|
אמא |
28/04/2012 |
|
|
יום הולדת 30
גיאה
עוד יום הולדת בלעדיך.
נהיה איתך היום בהר חבריך והמשפחה
כי תמיד נזכור ונשיר לכבודך עם רגעי חיוך
כמו שמגיע לך -פרח המדבר שלי
|
אמא |
11/04/2012 |
|
|
כמעט בן 30
ילד יקר שלי או בעצם הייתי צריכה להתחיל לקרוא לך קשישי כי הרי אתה כמעט בן 30 אבל לצערי לא הצטרף שום קמט בפנייך מאז התמונה האחרונה.חבריך מתחילים להקריח ואתה נשארת עם רעמת שיער שירדה מידי פעם רק מנוחות.
יוגי שלך מתחתן השבוע אחותך הצעירה כבר ניגשה לצו גיוס שני .החרמון מלא שלג כמו שאהבת הו גיא כמה דברים חדשים לספר לך אני מתבוננת בתמונתך ומתחננת שתענה לי ואין קול.
כן כי מאז שעזבת הכל השתנה כאן אבל חוץ מחודש אפריל המתקרב וטומן בחובו תאריכים מכאיבים אנחנו מצליחים לחיות להנות בדיוק כפי שציפית שנעשה. אז אל תתרגש מימני חודש בשנה מותר לשקוע
אוהבת אותך עד השמים וחזרה - איזו משמעות קיבל המשפט שאמרתי לך ולאחיך מאז שנולדתם
אמא
|
אמא |
04/03/2012 |
|
|
מכתב מחכ חיים אמסלם
לכבוד
גב' ליאורה חסון
משפחת חסון
מושב נעמה
שלום וברכה!
שמעתי הבוקר את דבריך המרגשים והנוקבים ברדיו, שנאמרו בעקבות אמירתו המקוממת של השר אלי ישי. אני כותב לך ודרכך אל כל המשפחות היקרות, שאיבדו את יקיריהן במלחמת לבנון השניה.
כרב בישראל וכמנהיג ציבור, אני שולל מכל וכל את הניסיונות הנואלים לעשות את חשבונותיו של הקדוש ברוך הוא. הדברים שנאמרו מחללים את השם, מבזים את הדת ופוגעים באחדותו ובחוסנו של עם ישראל.
בצה"ל משרתים יחדיו, כתף אל כתף, דתיים וחילוניים, אנשים שונים מכל שכבות החברה ומכל קשת הדעות הפוליטית והאידיאולוגית. אמירות כאלה, פוגעות במרקם הייחודי והעדין הזה ומסכנות את ביטחון מדינת ישראל.
אני מבקש לפנות אליך ואל משפחתך באופן אישי. אני יכול לתאר לעצמי, איזה חור נפער בנפשם של משפחות שכולות לנוכח האמירות האלה. הכאב העצור המלווה את המשפחה בכל רגע מתפרץ ועולה.
כפי שאמרת בראיון, הניסיון המתמיד להתגבר, להתאושש ולהשתקם, חוטף מכה אנושה מול כל אמירה מקוממת כזו. אני מבקש מכם, תמשיכו להיות חזקים, אל תתנו לדברי ההבל האלה להטריד אתכם. אתם הענקתם למדינת ישראל ולעם ישראל את היקר לכם מכל. בנכם מסר את נפשו למעננו, אין דבר יקר ונעלה יותר בעיני הקדוש ברוך הוא.
בטוחני כי בנך, יחד עם כל גיבורי ישראל שמסרו את נפשם למען עם ישראל לאורך כל הדורות, שוכן תחת כנפי השכינה בגן עדן עליון, במקום הראוי לכל אלה שמסרו את נפשם על קידוש ה'.
לוחם ששרת יחד עם גיא בנכם במילואים ולחם איתו במלחמת לבנון השניה, סיפר לי עד כמה הוא היה משמעותי ומרכזי ברוח הלחימה של המחלקה והפלוגה. כמה כוחות קיבלו חבריו הלוחמים מנוכחותו ומהעוצמה שהוא הקרין סביבו. נאמר לי על ידי אותו לוחם שמרגע שפרצה המלחמה, גיא כבר הכין תיק וחיכה לרגע שיקראו לו. הוא עזב בית קפה שרק הקים ורץ לקרב, למען הגנת תושבי הצפון ומדינת ישראל כולה. אין אדם בעולם שיוכל לשלול מגיא ומחבריו את הזכות הגדולה והקדושה הזו, שמעטים נמצאו ראויים לה.
ביום הקשה הזה עבורכם, אני מבקש להיות עמכם, לחזק אתכם ולנצל את ההזדמנות להודות לכם. הידיעה שיש בישראל משפחות כאלה, המגדלות בנים ערכיים, המוכנים למסור את נפשם למען אחיהם וחבריהם, מפיחה רוח גדולה של אמונה בעם ישראל ונותנת תקוה. חיזקו ואימצו ויהי ה' עמכם.
ברגשי כבוד
ח"כ הרב חיים אמסלם
|
ליאורה חסון |
19/01/2012 |
|
|
מתגעגעים כל כך
במשעול הרץ הגייאה
ראינוה ידידי
במושב קוראים לה איה
ובגדוד קוראים לה אי
איה איה אי
אי יפות הן צמותיך
שיר היום לא הפסקתי לשיר
ואתה יודע למה
|
אמא |
20/10/2011 |
|
|
כל כך מתגעגעת
|
אמא |
16/09/2011 |
|
|
מחכה לך בבית
איך זה שילד לא חוזר הביתה. הרי בכל טיול ארוך יש את רגע המפגש כאן בארץ עם חיוך תרמיל והרבה חוויות .אז למה אינני רואה את סופו של הטיול?
חבריך המשיכו לשמחתי בחייהם ואני צועדת לצידם מחבקת מלווה ומגיעה במקומך לאירועים שמחים בחייהם. אז מה דעתך בן שלי לחזור ולקחת את התפקיד שהטבע יעד לכם הצעירים במקום ישיבה במקומות ששמורים לבני גיל הזהב?
חבק ממרומים את אחייך שזקוקים לך ואם ישאר מקום בחיבוק שמור גם לאבא ולי
אם כל האהבה אליך והרצון לראותך תצטרך להמתין עוד הרבה זמן עד שנגיע הרי בטוח שתסכים שמגיע לנו להמשיך ולחיות
כל כך אוהבת
אמא
|
אמא |
29/06/2011 |
|
|
אתר הנצחה לגיא
http://www.memo-ries.com/137302/guyhasonzal?fb_comment_id=fbc_10150165228231863_15817244_10150165229281863#f30ace58f397e74
|
ליאורה חסון |
16/05/2011 |
|
|
אשמח אם תיצור עימי קשר
רובי שלום
אשמח לדבר איתך
ליאורה חסון
|
ליאורה |
16/05/2011 |
|
|
2011
אני מוצא את עצמי שוב בוהה בהספדים ובתמונות של אדם שהכרתי רק במותו. קורא על חייו, אהוביו, על אימא שלו. לפני הרבה שנים היינו באותו הקרב. אתה לא שבת ואני כן. אבל ראיתי אותך שם ופגשתי בך. ליאורה אני חושב שדיברנו אז אחרי המלחמה. כתבתי משהו בדף הנצחה ואת הגבת ודיברנו בטלפון. אז לא היו לי את המילים וגם היום עדיין אין. אבל גיא מלווה אותי כל יום זיכרון. מאותה מלחמה לא הצלחתי להביא את עצמי לאף אזכרה או יום זיכרון למען אף חלל. אני משתתף בצער. אני מרגיש צער גם כן.
|
רובי |
08/05/2011 |
|
|
יום זכרון לחללי צה"ל
למרות שהשנים עוברות נשארת בזיכרוני
יהי זכרך ברוך
|
נורית אטיאס |
08/05/2011 |
|
|
יום זכרון 2011
מאז שעזבת הכל השתנה כאן
זהוא זמן שיגעון מהומה עד אין כץ.
ומילים כמו שלך אף אחד לא אומר כאן
הנר שלך גיא עדיין בוער.
הזיכרון הכל כך כואב הגעגועים אין קץ מלווים אותנו 360 יום בשנה .כל יום מתחיל בכך גיא מה עשית באותו יום מה אמרת איפה היית לא שנה שעברה אלה לפני 5 שנים.כן הזמן עובר מהר והכל כאילו קרה רק אתמול.
חלום נרקם בקצב נשימה
שואף אותך מחיה אותך הזכרון הוא לא נרדם.
כי גזע חסון רק רוח זעף תפיל
ואנחנו שנושאים אותך על לוח ליבנו מאמינים שאתה שם למעלה מלווה ושומר על ינו בכל צעד בחיינו.
אני שומעת אותך פורט על הגיטרה כמו הרוח המנגנת בחילופי עונות
והיום אני משתדלת לפרוט על הגיטרה שהישארת בבית הקפה שלך
לסימן לעדות לדבר המדהים שהיית
ובטוחני כשאתה רואה את אחיך המשפחה החברים
המשמרים את זכרך אתה יודע וזוכר את כל מי שניגן איתך מיום לידתך ועד יום נפילתך ואתה אומר תודה.
גיאה
כבחלום תמיד אזכורה
האיש עובר כעובר אורח
רץ בין החממות מתפעל מכל דבר קטן כגדול
אבל כנראה שמכשיר הקשר של החיים קבע לך ולנו משהוא אחר
מילה אחת או שתים כמו משק כנפיים ענני גיא
רות סוף אמר האיש מהבקעה
ואנחנו נשארנו עם הדמעות ימים לילות
בלעדיךילד
וילד תישאר
כגיא נפרש על ארץ מלחמה
קרוב עכשיו נושק את אמא אדמה
לא נשכח אותך גיאוש
אבא אמא רועי רעות ויובל
|
אמא |
04/05/2011 |
|
|
יום הולדת חמישית בלעדיך נשמתי
שיר לגיא/ נטע מלר
חלום נרקם בקצב נשימה
שואף אותך, מחיה אותך
הזכרון הוא לא נרדם
כך הוא יאמר לך כל לילה
אך את לא תדעי
עכשיו הוא למעלה
את שרה לו שיר
פנים, דמעות
ימים, לילות
בלעדיך ילד
וילד תשאר
כגיא נפרש על ארץ מלחמה
קרוב עכשיו
נושק את אמא אדמה
שומעת שקט בתוך סערה
הריח אינו מרפה
והתשובה לשאלה
לא תמצא בלעדיו
את שרה לו שיר
פנים, דמעות
ימים, לילות
בלעדיך ילד
וילד תשאר
כגיא נפרש על ארץ מלחמה
קרוב עכשיו
נושק את אמא אדמה
עכשיו את זאת שהולכת
והוא זה שנשאר
סוגרת את הדלת
בוכה אל תוך הכר
החלום נגמר
עכשיו למציאות שמכה
בפנים עם הדמעות
ימים,לילות
בלעדיך ילד
וילד תשאר
כגיא נפרש על ארץ מלחמה
קרוב עכשיו
נושק את אמא אדמה
לא נשכח את פרח המדבר
ונשיר לו שיר
|
ליאורה חסון |
15/04/2011 |
|
|
כל כך מיוחד...
גיא, כמה מיוחד היית... בן אדם מדהים, מצחיק, ומיוחד כל כך... הכרתי אותך אמנם לתקופה קצרה, אך זכרונך הולך איתי תמיד... ליאורה היקרה,חשוב לי שתדעי, שגם היום, אחרי חמש שנים, גיא עדיין נמצא, ותמיד ישאר בליבם של אלו שהכירו אותו, אנשים מיוחדים לא נשכחים לעולם... יהי זכרו ברוך
|
מיכל |
03/04/2011 |
|
|
לא שוכחים
גיא, עד היום לא שמעתי עליך באופן אישי. בביקור בנעמה פגשתי אשה מדהימה עם תעצומות נפש אדירות ושמה ליאורה חסון - אמך. בפתיחות ועם כאב גדול סיפרה לנו שנפלת במלחמת לבנון השנייה ומתוך גדלות רוח כיצד המשיכה בחייה עם אחייך כי ידעה שכך היית רוצה.
יהיה זכרך ברוך לעד.
|
חגית |
28/12/2010 |
|
|
מחכה לברכת מזל טוב שלך
שלום ילד שלי
עוד שנה חלפה 5 שנים במספר מאז שחגגנו ביחד את יום הולדתי
קריאת המ ז ל ט ו ב שלך מהדהדת בראשי כאילו נאמרה רק לפני שנייה
אז דע לך שאני יודעת שאתה מחבק ממרחקים ונמצא איתנו כל שנייה שאנחנו נושמים.
אז תמשיך לתת חיבוקים בלתי נראים שמורגשים עמוק בלב
אוהבת כל כך
אמא
|
אמא |
16/12/2010 |
|
|
יפה שלי
עוד בוקר בלעדיך .בוקר מלא תמונות וזכרונות.בוקר של געגועים וסיפורים הגורמים לי לחיוכים קטנים .בוקר של מציאות אכזרית של חוסר וריקנות.
בוקר שאם כל הכאב מלא חיבוקים והערצה לאחייך. בוקר שאחותך הצעירה הפכה מחיילת לאזרחית מן המניין בוקר נשמתי שאתה מחובר לנשמתי ואני מרשה לעצמי לקום ולהמשיך בחיים בהבנה מוחלטת ובהשלמה שכך הייתה רוצה לראות אותנו מחייכים מטיילים וחוזרים להיות האנשים שהיכרת
אוהבת ומתגעגעת ונושאת אותך על לוח ליבי
אמא
|
אמא |
10/11/2010 |
|
|
מתגעגעת
גיאוש שלי
אני מריצה את התמונות ולא מסוגלת עדין להפנים שזה סופי
בערוץ 2 אתמול נאמר שנפלו במלחמה הארורה הזו 118 לוחמים אז אולי אולי בכל זאת מישהוא טעה
אולי משהוא יניע את הרכבת שנעצרה ועד אז אני ממשיכה להסתכל על הסירטון שלך מחבקת כל תמונה ול א מ א מ י נ ה
http://www.youtube.com/watch?v=Gw4GUuIryuY
|
ליאורה חסון |
29/06/2010 |
|
|
4 שנים בלעדיך
הזמן רץ ונעלם לנו בן שלי והנה אנחנו סופרים כבר את השנה ה4 .
והרי התקופה הארורה הזו נראת לנו כ100 שנות כאב וסבל המונחים על צוארנו ומכבידים ואנחנו כל כך משתדלים לישר ולזקוף את הגב אבל גיאה שלי זה כל כך קשה וכואב
אתה איתנו 28 ש ביממה אנחנו נושמים אותך בכל שנייה של חיינו וכמו שאמרת משתדלים לזכור את הימים הטובים שהיו לנו וממשיכים.........
|
אמא |
14/06/2010 |
|
|
כל כך עצוב ובלתי נתפס!
|
נעמה |
18/04/2010 |
|
|
מכתב לגיא
את מכוניתי אני מחנה כנגד כיוון היציאה, כדי שתראה המדבקה שנושאת את תמונתך לכל מי שיגיע לחנייה. שידעו. שלא ישכחו, גם אם אינם מכירים אותך אישית. בכל פעם שמשהו מתעכב ליד מכוניתי, קורא את המדבקה, ליבי מחסיר פעימה - תוהה האם הוא היכיר אותך, האם נעצר בשל שמץ זיכרון, או רק התעניין במה שכתוב.
מלחמת לבנון הופכת להיות עוד תאריך בהסטוריה הקולקטיבית שלנו. הזמן מקבל משמעות אחרת. המלחמה הזאת הייתה נראית הרבה יותר קרובה, אם לא היינו יודעים למנות במדוייק את הזמן שעבר מאז שנפלת, מאז שאינך איתנו.
הגליל שממנו יצאת לאותה מלחמה, הוא הבית שלי. לעבודתי אני נוסעת בכביש הצפון. בצידי הדרך גדלה צמחייה בסבך שנראה בכל תמונות הקרב שאתה מצולם בהן. השקט שמלווה את הנסיעות שלי מרעיד ומרגיע כאחד.
המשפט "במותם ציוו לנו את החיים" משתנה ל"במותם אפשרו לנו את החיים" את הגבול השקט, את היכולת להמשיך ולחיות כאן בארץ שלנו.
ועם כל התובנה הזאת, עדיין ממאנת הנפש להבין ולקבל את המחיר הנורא, את העובדה שלא תחזור - שאתה אינך איתנו לעד.
|
רויטל |
18/04/2010 |
|
|
מחר יום הולדת
מחר יום הולדת בן שלי ואתה שהיית לחגוג יום הולדת 28 איננו עימנו
אני מחפשת כל יום מחדש זכרונות חדשים שאולי טמונים להם אי שם ולא ראו אור עדיין .שוב הפכתי את חדרך שמה פיספסתי תמונה או פריט שיחיו אותי לעוד תקופה .אבל כל חיפושי לשווא .אני מתחילה למחזר זכרונות לא השתנת מאז שנה שעברה והשנה שלפניה. פשוט נשארת צעיר לנצח בדיוק כמו במילות השיר.
כל שנותר לי לספר לך אהבת חיי שכנראה בזכות מה שהיית לא מפסיקים חברים ליום הולדתך בית הקפה שלך השנה היה מלא .כולם באו להגיד לך זוכרים ושרים איתך.וכמו שאמרתי בערב השירה מקווה אני שהניגונים חיבקו את נשמתך ונשמת חבריך ונתנו לכם רוגע
אז דע לך גיא שלי שאחד מ4 חדרי ליבי השייכים לך ולאחייך מלא בך בנשמתך ברוחך ובזכרונות נפלאים מימך והדם הזורם בו מלא בך עד יומי האחרון
כל כך אוהבת ומתגעגעת
אמא
|
ליאורה חסון |
10/04/2010 |
|
|
הגעגוע כל כך כואב
ילד שלי הזמן עובר כל כך מהר ואני מרשה לעצמי להמשיך לחלום על המפגש שלנו בסוף הטיול שלך .הרי לא יתכן שהיופי הזה שלך החיוך המתגלגל שלך וחדוות החיים לא יהיו מנת חלקנו יותר
מתגעגעים כל כך
אמא
|
אמא |
06/03/2010 |
|
|
לא מפסיקה להתגעגע
חנוכה מנסים לשמור על סממני חג
מדליקים נר ראשון ולא ממשיכים
כל נר מזכיר אותך גיאה החיוך הגדול
הפנים המאירות והנרות במקום להאיר מנציחים ומדגישים את החשכה.
ולמרות כל זה קמנו הבוקר לארח עוד קבוצה מיני רבות המגיעות לבית הקפה שלך לשמוע את סיפורך השזור בציונות לשמה והכל מהול לו בכאב אמיתי עם בחירה בחיים הרי הבטחנו לך בן יקר שלנו שנמשיך וניתן לך לפחות בנקודה זו קצת שלווה
חיבוק ענק לך וליניב
אוהבת אמא
|
אמא |
18/12/2009 |
|
|
מתגעגעים
גיאה
כששמענו השבוע בהופעה של שלמה ארצי את השיר חום יולי אוגוסט הבנו עד כמה השיר קיבל אצלנו משמעות אחרת מאז אותו קיץ ארור ב2006
ושהסתכלתי על הקהל האדיר שקפץ לצלילי שירתו הבנתי יותר מתמיד את משמעותו של עולמנו החדש זה שנמצא מעבר או לצד החיים השפויים
ניסיתי גיא בכל כוחותיי לקום עם כולם לרקוד ולהיסחף לאווירה המחשמלת ולא הצלחתי
אבל כן הצלחתי לשיר ולו במעט את השירים שאהבת כי הרי הבטחתי לך שנבחר בחיים כשלצידנו אתה עם הזכרון המהול בכאב רב..
שבוע לאחר נפילתך כתבה רויטל באחד השירים
לא מצליחה להבין
היה איש שלם
לא מצליחה להפנים
שמה שהיה כבר אין ועוד כתבה
ואיך זה שוב הביתה לא יכנס ויעמוד כשמאחוריו האור
לעולם לא יתרחש הנס שיחזיר את הגלגל לאחור
האמן לי גיא אנחנו מייחלים לנס הזה כל שנייה בחיינו. עדיין חולמים על המפגש המחודש בשדה התעופה את תסיים את הטיול הגדול של חייך עם חבריך החדשים.
צמאים עד כלות הנשימה לשמוע את קולך לצחוק ממעשי השטות שלך .
צמאים לראות את הזוהר בעינך למראה עצי התמר ששתלת שהתחילו להניב ואתמול כשכל מחשבותינו על רגעיך האחרונים גדדנו אותם בפעם הראשונה
המפגשים עם חבריך גיא מאפשרים לי לחוש אותך כל כך קרוב לא פעם כשאני רואה את ציפר עם המיכנס התלוי לגופו בדיוק כמו שאתה הלכת מתגנב לו חיוך מלא זכרון מתוק .
וכשדודו הודיע לי על נישואיו ישר שאלתי אותו עם המון חיוך וצחוק אז מה גיא היה אומר .והוא כהרגלו ניסה להסביר לספר ולשתף אותך גיא כאילו שאתה שם איתנו שותף להחלטת חייו ומלווה אותו בדרכו החדשה.
ילד מתוק שלי אתה המלווה אותנו לאורכם של הימים הארוכים שלא נגמרים אתה יודע עד כמה הכאב חד וכואב ואין לו מרפה . ולמרות הכל אנחנו אבא אני רועי רעות יובל וליקוש כל כך משתדלים להרים את הראש ומנסים לבנות חיים חדשים כי הכל השתנה לאחר נפילתך
למזלנו בזכות החיבוק של המשפחה החברים בית נעמה וחבריך מהפנימיה והצבא ישנה תחושה של חזרה לחיים
באחד המפגשים בבית הקפה שלך אמרה לי אמא שאיבדה את בנה ביום כיפור שלצערה שחכו את בנה. באותו רגע הבנתי שחובה עלינו להמשיך לספר עליך ועל 24 שנותיך המלאות בעשייה ו באהבה
לספר על אהבתך לארץ הזו אהבה שאזרחי הארץ הזו ראויים לה .וכולי תקווה שתימצא ביום מן הימים גם ההנהגה שתהיה ראויה לקורבנך
כי כמו במילות השיר ששרה רעות בכיכר - מגיע לנו יותר
ילד שלנו אבא שלא מרבה במילים ביקש להיפרד מימך ולהקדיש לך שיר שמלווה אותו מאז נפילתך
בעיני רוחי אני רואה אותך עם הגיטרה מוקף בחבריך החדשים וכולכם יחד מצטרפים לשירה והנגינה שליוו אותך לאורך כל הדרך
אז פרוס את כנפיך שמור ולווה את אחיך איש איש בדרכו
ותן לנו את הכח להרים את הראש ולהמשיך בחיים נורמלים כן גם רווי שמחה -הרי לא צריך להענש פעמיים לצד הזכרון ואהבתנו אליך
קבל מאיתנו חיבוק ענק מלא געגועים מלווה בשיר
מכולנו
|
ליאורה -אם גיא |
15/08/2009 |
|
|
גיא
שלוש שנים עברו.
שלוש שנים בהן אנחנו זוכרים את אותו יום נורא, כאילו היה זה אתמול.
תמונה שנחרטה בראשי מהשבעה
על גפן ותמר בוכיים/ רויטל
כמו דקל שצנחו ענפיו
וגזעו נשמט קדימה
הוא רכן אל מול מנחמיו
בוכה כתינוק בזרועותיה של אמא
והיא כגפן נמוכת קומה
שולחת למעלה ענפים תומכים
אל נערים שזה הגיעו לנחמה
ממאנים להתנחם ובוכים
והתמר, שפל הצמרת
גדוע אשכול תמרים בדמי ימיו
והגפן נקטר ענבים מגרת
על אשכול שלא הספיק לחנוט פרחיו
שניהם יושבים ומבכים
את הנער שיצא אל הקרב
ענפיהם שלובים, לבותיהם שותתים
על מלחמה שממנה לא שב.
גיא
אתה חי בתוכנו ואיתנו כל הזמן.
אתה שזור בכל כך הרבה חוויות משותפות שגורמות לנו לספר בחיוך על אמירות ומעשים שלך בהזדמנויות כל כך רבות.
כואבים מאוד, מחבקים את המשפחה הנהדרת שלך וזוכרים לעד.
רויטל וינשטוק
|
רויטל |
09/08/2009 |
|
|
אחי היקר
אחי, זוכר שעלינו לבית וגן, ואז תקפתי אותך שאתה לא זוכר את היומולדת שלי. ענית נכון ודווקא זכרת. ואז שאלת אותי "מה התאריך שלי"?... השתתקתי כי לא זכרתי. החלטתי לנחש ואמרתי...11.4
כ"כ התלהבתי שהצלחתי לנחש ואז עלית על זה שזה היה ניחוש וקיללת אותי.
רק רגעים כאלו אני זוכר ממך. קטנים-גדולים, מצחיקים, מלאי אושר. לא יכול להיזכר בך ולבכות. רק לחייך.
|
חבר |
28/04/2009 |
|
|
יום הולדת שלישי בלעדיך
בפרידה מאושרים על כל הימים ששמחנו והיינו יחד.....
כך אתה גיא סיכמת לכולנו והשארת לנו צואת חיים כתובה בספר מחזור של שיכבת דולב.
ואנחנו כחיילים ממושמעים אבל מאוד כואבים החלטנו , לא בקלות ולאחר שברים לא מעטים
לקום ולדעת להסתכל על החיים קצת אחרת.
לחבק יותר מתמיד את אחיך
לדעת להעריך את החיבוק של המשפחה החברים ובית נעמה
לדעת שחברנו החדשים מקייץ 2006 הפכו גם הם למשפחה המורחבת שלנו
ולבסוף להבין ולהפנים שלזכור ולהמשיך בחיים היא חובתנו
גיא ביום ההולדת האחרון שלך בגיל 24 ניסינו להפתיע אותך אבל הצלחת להרוס את ההפתעה
כשניכנסת אתה עם מצלמה וצילמת אותנו מתחבאים עם עוגה בכניסה לבית.
והיום אני מרחפת בחלומות שאולי בכל זאת נעלמת למקום שממנו תוכל להפתיע ולו לרגע קט
אבל מיד נוחתת לקרקע המציאות האכזרית
אז היום החלטנו לחוש אותך כמה שיותר קרוב בדברים שמאוד אהבת
לשיר ולנגן
אנחנו כאן למטה נשיר לך גיא בתקווה שהשירים יעטפו אותך ואת חבריך החדשים שם במרומים
יניב נמרוד עוז אוהד רפנאל עימנואל ינון נועם ניר אלעד אליאל מתן ורבים וטובים אחרים
אוהבים ומתגעגעים
כולנו
|
ליאורה חסון |
18/04/2009 |
|
|
מכתב לגיא
מכתב לגיא ליאורה -אם גיא 31/12/08
גיא שלי
שנתיים וחצי מאז נפלת ביומה האחרון של מלחמת לבנון השניה ושוב העם והמדינה שכל כך אהבת
שרוי במלחמה נוספת על הבית.
חפצי חיים הייתם אתה וחבריך לקרב .למלחמה אז, יצאת בנחישות רבה ובידיעה שמדינה ריבונית לא יכולה לשחק בחיי אזרחיה.
בני יקירי
8 שנים שרבים וטובים אזרחי דרום הארץ סובלים מהתקפות ועומדים איתן
בחייך חווית את פינוי גוש קטיף חוויה שהיית לך מאד קשה לא האמנת שפינוי זה יביא את השקט לאזור .כמה שצדקת.
ניסיתי לתאר לעצמי איך היית מתנהג באותו בוקר של שבת בה התחילה ישראל במתקפה
על זכותנו לחיות בשקט בארץ הזו.
אני רואה בעיני רוחי את שרירי פנייך את האקשן של לוודא מתי תגוייס ממש כמו לפני שנתיים
אני רוצה לחזק בחיבוק אבל אתה אינך.
מלחמתנו הצודקת של קבוצת הורים שכולים שנותרנו בלעדיכם ילדים יקרים קבוצה שנלחמה בכל דרך
שבמלחמה הבאה שהגיע מהר מידי ינהגו המנהיגים באחריות ובתבונה
ו היום מנהלים את המלחמה בעלי נסיון טובים יותר
מנהלים את המלחמה ללא התלהמות ללא יהירות
התקשורת משתדלת להפסיק את הקשקשת .צה"ל הכריז על שטח צבאי סגור מה שימנע
את התמונות שחווינו בשידור חיי.
הצלחנו יקירי ובזה יתכן שיחסכו חיי בנים יקרים.
אני בטוחה שתפרסו את כנפי המלאכים שלכם על עושי המלאכה .
שימרו על חיילי צהל במשימתם אורכם וגבורתכם לנגד עינהם
שימרו על גלעד שהפך לילד של כולנו
אין לנו ארץ אחרת ילד שלי ואיש לא יעשה את המלחמה בשבילנו
באהבה ובגעגועים
אמא
|
אמא |
13/01/2009 |
|
|
מתגעגת כל כך בן אהוב
|
אמא |
13/01/2009 |
|
|
זוכרת, מתגעגעת, אוהבת..
עכשיו, בימים שכאלו. זכרונות צפים. גיא אדם אהוב ויקר. נזכרת ומתגעגעת אלייך. שמור על חבריך לנשק.
|
מתגעגעת |
04/01/2009 |
|
|
שנתיים בלעדייך פרח המדבר
שנתיים בלעדייך פרח המדבר שלנו
מזמן הבנתי. האדמה כאן אדומה
ומי שומר עלי? - ילד. ילדים יוצאים למלחמה
רוצה לדעת הכל ומשתדלת לא לדעת
איפה אתה עכשיו. החרדה שלא נרגעת
חומה של אהבה אני הייתי לשמור אותך בטוח
עכשיו הלב ממתין לבוקר הפקוח
אתה תחיה ילד, המלחמה תחלוף. סיוט יעוף ברוח
אתמול חלמתי שאתה בא, חזרת אלינו
איך מתרגלים לחיות עם ילד שאיננו...
מי שזקוק למלחמה שומר אותה בוערת
אומר שמוכרחים ואין ברירה אחרת
חיי אדם מול החלטות מלמעלה
עכשיו יושבים פה ואומרים לי "תמשיכי הלאה"
ו"נזכור לנצח. את נתת לנו את כל מה שהיה לך"
ואז תיגע הקשת באדמה, בגשם הדמעות
חמה ומתעקשת להישמע, תפילת האימהות.
הנס אליו יכלאנו בוקר בוקר בשנתיים האחרונות לא התממש.תחושת ההחמצה וקבלת האין והוא לא יחזור לעולם מתחילה לחלחל אט אט תחושה הצורבת כל מילימטר בגופנו. ולמרות שחלפו להן שנתיים קשה לקבל את הגזרה
מקווים שמישהוא אולי בכל זאת טעה לא זיהה נכון
מתאמצים לחדד את חוש השמיעה שמע נשמע שוב את טריקת הדלת בביתך
מתאמצים לראות אותך נכנס הביתה
שומרים על סימני גלגלי האופניים שעל הקיר בכניסה שמע יחזרו האופניים למקומם בסיום הרכיבה הבאה שלך ביום שישי בצוק מנרה
אבל כנראה שמישהו שם למעלה החליט לעמידנו במבחן החיים הקשה ביותר שמשפחה יכולה לשאת
גיאה מילות השירים שליוו אותנו ואותך בימי הזכרון "רק מי שאיבד את את הטוב ברעיו אותנו יוכל להבין" או " כבר יבשו עיננו מדמעות " כל כך מובנות היום וכל כך קרובות.
ועכשיו הכל אחרת בני שלי
המדינה שיצאת להגן עליה מונהגת על ידי אנשים לא ראויים שדמך ודם חבריך לא גרמו להם לקחת אחריות.
אותם מנהיגים יצאו להגן על עורם הפוליטי בימיה האחרונים של המלחמה ובכך פשטו את עורי שלי
ואילו אזרחי המדינה הממשיכים לחנך את ילדיהם לנתינה ושמירה על הארץ הזו ראויים גם ראויים
ואנחנו ,שמוקפים במשפחה הנפלאה שלך אחיך רועי אחיותך רעות יובל בליקוש שלך ובלירון
במשפחה המורחבת, בחברים הנפלאים שלנו ,ובחבריך מהפנמיה ,הצבא ובמפקדיך מהמלחמה מנסים לקום ולמצוא את כל הכוחות להסתכל קדימה להרים את הראש ולהמשיך.
ישנם הרבה דברים שלא ניתן להסביר בעולמנו .המחשבות עליך ועל מה שקרה מלוות אותי כל דקה שאני ערה שזה בערך רוב שעות היממה והמוזר והלא מובן שכשאני מדברת איתך תמיד משהוא קורה שיר שלך מתנגן ברדיו, טלפון מאחד החברים או תחושה שלא ניתנת להסבר תחושת הימצאותך לידי.
גיא השבוע הונצחתם 6 מלאכים מגדוד 7002 ביער עופר ע"י חבריך הלוחמים
ועם כל העצב היה גם מאוד חיי ושמח חבריך דאגו שרבים וטובים בארץ הזו לא ישכחו אותכם.ואתה שהסתכלת עלינו מלמעלה הבנת שהפקדת אותנו בידים טובות ידי חבריך שממשיכים באדיקות רבה לחבק אותנו ולזכור אותך.
ואתם חבריו של גיא
גם אתם עוברים יום יום את הקושי שבתחושת האובדן וחסרונו של גיא מלווה אותכם שעה שעה
אבל אם תרימו ראש תוכלו לחוש פה את התזזיות של גיא עובר פה בניכם במין איזו רוח מלטפת עם החיוך הנצחי והשטוטניקיות ששייכת רק לו כמבקש מכם הי חברים הרימו ראש זיכרו אותי כדבר חי ונושם הנמצא אי שם במרחקים . והכי חשוב חיו טוב כפי שחייתי אני.
כן המשיכו לחייך ולחיות טוב כפי שגיא חיי את חייו.ולאלו מבניכם שירקדו בחתונה של אלעד זיכרו להרים על כתפיכם באהבה רבה את שני המלאכים יניב וגיא
נשמה יקרה שלנו
אתם רבים מידי שם למעלה אתה ויניב ועמנואל ואוהד ועוז ורועי ואליאל ואלעד וקירל ונמרוד וינון
רפנאל ונדב ויפתח ויהונתן ואיתמר וניר ובנים יקרים נוספים
אנא פירסו את כנפי המלאכים שלכם על המדינה הזו שלמענה לחמתם ועשו הכל שהמדינה הזו תהיה ראויה לקורבן האדיר שהקרבנו
נוח על משכבך בשלום בן יקר
|
ליאורה -אם גיא |
04/12/2008 |
|
|
מתגעגעת
נזכרת, מתגעגעת, אובהת...
|
זוכרת אותך... |
26/11/2008 |
|
|
גיא היקר מתגעגעים
גיא היקר
ביקרתי את אמא אני זוכרת את הביקור הראשון שלי במושב, והפעם הביקור היה שונה, עצם המחשבה שאתה לא שם קשה
ביותר מתגעגעים אליך ושמור על משפחתך היקרה והמיוחדת
אוהבת ומתגעגת נורית
|
נורית אטיאס |
12/08/2008 |
|
|
זוכרת אותך
הכרתי אותך בצבא, יש חיילים שלא שוכחים הרבה זמן ואתה היית אחד כזה.
אחד מהבחורים הטובים...
אני מקווה שאתה שומר על המשפחה שלך שם מלמעלה,
אני אזכור אותך תמיד גיא חסון.
|
זוכרת |
09/08/2008 |
|
|
מוות כל כך מיותר. עצוב.
לא הכרתי אותך, גיא.. אבל הכרתי את ההורים המקסימים שלך, ליאורה ויעקב.. תמיד עם חיוך, תמיד מוכנים להקשיב ולעזור. מקסימים. דרכם אני יכולה לצייר את דמותך ולחשוב איזה ילד איבדו ההורים היקרים שלך ואיזה אח בכור איבדו האחים שלך...
הייתי בלוויה הקשה מנשוא שלך, עצובה כל כך, בלתי נתפסת ובעיקר מיותרת..
כמו לכולם, גם לי עצוב כל כך. כל כך כל כך.
תנוח על משכבך בשלום ושמור על המשפחה שלך ועל ליהיא שלך מלמעלה.
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. אמן.
זוכרת תמיד. נל, מודיעין.
|
נל |
13/07/2008 |
|
|
סיפורך נגע לי מאוד
|
חיים יוסף |
08/07/2008 |
|
|
זוכרים אותך לנצח !
גיא אני מדליקה נר זה כדי שתשמור על אחותך הקטנה יובל ועל כולם משפחתך
|
עדי |
06/05/2008 |
|
|
גיאה שלי
11.4.08
גאיה שלי
יום הולדת שני בלעדייך והלב לא מסוגל לקבל ולהפנים את חסרונך
שנה ושמונה חודשים שקמים בוקר בוקר ומקווים להתעורר למציאות
שהתרגלנו אליה לפני היום המקולל ההוא
מציאות של תכנון ימי הולדת וניסיון להפתיע אותך כל יום כזה מחדש.
מתגעגעים לראות את הפרצוף שעשית כשרק חשבנו על אירגון והזמנת חברים
והיום אני מארגנת אבל אתה אינך
ואין מי שיכנס בדלת עם מצלמה לצלם את נסיון מבצע ההפתעה שלנו
פשוט אין
כשאני מחפשת מעט נחמה אני מרימה את הראש לשיר שתלוי מעל שולחן העבודה שלי .שיר שבטוחני
ש היית רוצה שנאמין למילותיו
אני לא שם
אל תבכו ליד קיברי
אני לא ישן אני לא שם
אני אלפי רוחות נושבות
אני יהלום של טל בבוקר על עלה רטוב
אני קרן שמש על שדה חיטה בשל-צהוב
אני גשם שקט ורך- ביום של סתיו
כשאתם מתעוררים בבוקר אפרורי
אני איוושת עלי שלכת מחוללים מחול סתיו.
אני ציפור נודדת החגה מעל בשקט
אני כוכב הנוצץ בליל..
אל תבכו על יד קיברי
אני לא שם-לא מתתי יקירי
גיא שמור עלינו מלעלה
שמור על גיא הקטנה של תומר שנקראה על שמך
ותן לכל אחד מאיתנו את הכוח להמשיך
נזכור אותך תמיד ילד המדבר שלנו
אוהבים
כולנו
|
ליאורה חסון |
10/04/2008 |
|
|
חיוך של גיא
שווה ערך לאין ספור נרות, חיוך שהיה מאיר את החדר, חיוך מצית לבבות,אוהבים ומתגעעים המון.
|
איה ונתן |
21/01/2008 |
|
|
זוכרים אותך גיא
פגשנו את הוריך בתל לכיש , אמך ליאורה סיפרה
אודותיך , והדגישה כי אהבתך לארץ היתה גדולה מאד . סיפרה גם שאהבת מאד לרכיבה באופניי דאוונהיל .
קלבנו מהוריך סטיקר זוכרים אותך גיא
הסטיקר זה הוא איתי , אני לא אשכח אותך
וגם קבוצת הסיירים באופני הרים לא תשכח אותך
תשמור אלינו מלמעלה
אבי
|
אבי מור |
27/12/2007 |
|
|
לזכור ולא לשכוח
אני יודעת שהמשפחה שלך איבדה בן ואחי איבד אח...
יהי זכרך ברוך
|
עינת סולטן |
01/12/2007 |
|
|
מתגעגעת אלייך
אוהבת אותך!
ומקווה שאתה שומר עלינו
|
אוהבת |
18/09/2007 |
|
|
בשבילך
|
אורית |
20/08/2007 |
|
|
גייגן
זה השם שנתנו לך בביקורים , בחיבוקים ובנשיקות, גדלת התבגרת השם הודחק
מתגעגעת ענת
|
ענת |
14/08/2007 |
|
|
גיאה
מתגעגעים ואוהבים לעולמים בן יקר
נוח על משכבך בשלום אוצר יקר שניתן לנו לזמן כל כך קצר
אמא
|
ליאורה חסון |
13/07/2007 |
|
|
לא נשכח
|
ירושלמית |
02/07/2007 |