Beta Site
>> הדליקו נר לזכר חללי מלחמות ישראל >>
ראשי
  
הקמת קהילת מנחמים
  
חיפוש קהילת מנחמים
  
קבורה ואבלות
  
אודות EvelNet
 
ראשי
  
ביוגרפיה וסיפורים
  
אלבום תמונות
  
הספדים
גיא חסון
גיא חסון ז"ל
 
 
מודעות אבל וקהילות מנחמים
 
21.10.21
 
 -  אמא   26/11/10
דברים לזכרו -כתב אלעד זוהר
חאסון

חאסון,עברו כבר 30 יום,ואני עדיין מקווה בתוכי כל יום מחדש,שאולי נתעורר פתאום כולנו מהסיוט הנורא הזה ושנחזור למה שהיה פעם.
חסון- אני רוצה שתדע שכשפינו אותנו למטה,ולא ידעתי מה קורה איתך ועם שאר החברה כל הזמן שאלתי :"אם אתה בסדר? ואם שינברום בסדר?
וזקן שאתה כל כך אוהב הרגיע אותי ואמר לי בחיוך גדול שאתה בסדר גמור וששינברום בסדר, ושאני יכול להיות רגוע ולהתרכז בלנשום.
תדע לך שהידיעה שאתה בסדר ושאני אזכה לעוד הרבה חיבוקים שרק אתה יודע לתת-אתה קורא לזה –חיבוק של חברים!!!!!
פשוט הצילה אותי.
חאסון, אחרי כל מה שעשינו ביחד בסדיר ובמילואים כל הצחוקים הבילתי פוסקים,החיקויים,הסיפורים שרק אתה יכול לספר תוך כדי תאורים שמאפינים רק אותך .ואיך שאתה נסחף עם הסיפור
ומוסר מלא פרטים שבטח לא היו רק כדי שהסיפור יהיה יותר מצחיק.
וכמובן שיחות הנפש שנמשכו שעות שבהן דיברנו על כל דבר אפשרי
חסון, לפחות פעם ביום אתה עולה לי במחשבות עם הפתגמים המפורסמים השיכים רק לך,ועם סגנון הדיבור המצחיק שאותו עוד המצאת פעם,בתחילת הסדיר.
ואז אני פשוט אומר לאנשים שסביבי, באותו הרגע מה חאסון היה אומר על זה..ומנסה לחקות את טון הדיבור שלך.
ואיך היית יורד על איזה סיפור לא מצחיק של מישהוא אחר,כדי לקבל את כל תצומת הלב של כולם.
תמיד היית חייב להיות במרכז העניינים וכמובן המצחיק מכולם.
חאסון,קשה לי לדבר עליך, עלינו מבלי להזכיר במילה גם את שיינבאום,חברנו היקר
אני מקווה ויודע ששניכם ביחד בגן עדן צמודים אחד לשני כמו שהייתם תמיד,וזה מה שמנחם אותי.

ללא ספק אתם הייתם ועדיין,אנשים מדהימים עם נשמות טהורות,עם לב זהב ונתינה עד אין סוף.
ומסתבר שזה כל כך נכון,שהאנשים הכי טובים הולכים מוקדם יותר!
אני רוצה להגיד תודה להורים שלך ליאורה ויעקב ולכל המשפחה והחברים, שגידלו אותך ויצרו דבר כל כך מדהים.
ולך חאסון,תודה ענקית על שנתת לי להיות חלק בחיים שלך ולימדת אותי המון והשארת בי כל כך הרבה זכרונות ורגעים מדהימים שחלקנו ביחד במשך השנים.
אני לא אשכך אותך ואותם לעולם.
אני יודע שאיפשהו שם למעלה אתה כן משגיח עלינו ומדריך אותנו בדרך המיוחדת רק לך!!!!!!

חאסון
אני מבטיח לך אישית שאנחנו נהיה חזקים ונמשיך לצחוק כמה שיותר כי מבחינתי זאת הצוואה שאתה השארת לנו

אוהב אותך מאוד ומתגעגע
 
 -  ליאורה חסון   30/6/11
דברים לזכרו-יובל
י"ט אלול תשס"ו

מעולם לא חשבתי אחרי שהשתחררתי מהשירות הסדיר, שיבוא יום ואצטרך לכתוב מילים לזכרו של חייל שלי,
גיא,
"הצבי ישראל על במותיך חלל,
איך נפלו גבורים ? "

אחי הגיבור,
מעולם לא חשבתי שקינת דוד על יהונתן ושאול, תהיה כל כך משמעותית וחזקה עבורי.
נראה לי כי הקינה הזו שנכתבה לפני אלפי שנים כאילו רצתה להתעורר, לפרוץ ולהיות רלוונטית שוב.
מעולם לא חשבתי, אז שקראתי את הקינה הזו בטקס זיכרון, שיום אחד היא תאמר לי כל כך הרבה.

הלכנו למלחמה יחד, מחלקה שלמה. הייתי גאה להיות המ"מ עם המחלקה הכי גדולה בגדוד. הלכנו יחד אבל לא חזרנו יחד, אנחנו חזרנו לבית ממנו באנו ואתה ויניב חזרתם לבית אחר, אתם עכשיו בעולם שכולו טוב
ואנחנו נותרנו כאן, המומים, כואבים ודואבים ואין לנו נחמה.

גיא,
30 ימים חלפו מאז אותו רגע נורא, בו ראיתי אותך בפעם האחרונה,
לא היה לי איך לעזור לך,
לא הספקתי להיפרד ממך כראוי ללוחם אמיץ שכמוך.
משום מה נראה לי ש 30 הימים האלה עברו מהר מידי.
היינו ביחד רק שבועיים, אז כל שעה נראתה לנו כמו נצח. ישבנו באיזה שיח והזמן לא זז.
ופתאום חלפו 30 ימים כל כך מהר.
30 הימים האלה קשים, קשים מאד.
כמו שאתה יודע אני בדרך כלל לא חסר מילים, אולי אפילו מדבר יותר מידי, אבל היום שאני יושב לכתוב, אין לי מילים, הראש ריק.
אני מסתכל על הדף הרטוב מדמעות,
חושב עליך,
ובעיני אני רואה אותך שוכב שם מתחת לשיח ויש פתאום שקט.
המחשבות לא מניחות לי.
יותר מידי אולי, מתרוצץ לי בראש.
אולי היה כך ואולי היה אחרת ואין לי מנוחה.
ב30 ימים האלה, הפצעים שעל גופינו הלכו והגלידו, נשארו לנו צלקות.
הפצע שבלב אינו מגליד. הוא שותת דם, כואב ואין לו מזור ואין לו מרפא.


כמו שאתה יודע, מעולם לא הייתי איש דתי,
אבל גם אני כמו כל עם ישראל, שרגעי תוגה וצער יורדים עלי, פותח את התנ"ך.
אולי אמצא שם משהו, אולי אמצא הסבר. יהודים גאים אנחנו.
בסוף השבוע האחרון פתחתי את ספר דברים.
פרשת השבוע שנקראה רק לפני ארבעה ימים, פרשת "כי תבוא" מתארת יותר מכל דווקא אותך, הכול כל כך דומה, אבל הסוף כל כך שונה.
התורה מספרת על החברה הישראלית שרק נכנסת לארץ,
ואני מצטט : "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה וישבת בה".
כן גיא לאותה ארץ בדיוק, כמו שאז נלחמו עליה וכמו שאנחנו נלחמים עליה יום יום.
התורה מספרת על החברה הישראלית שרק מתחילה להשתרש.
בדיוק כמוך גם אתה הגעת לארץ אחרי הטיול, גם אתה בדיוק החלטת להשתרש במקום מושב משפחתך.
עם ישראל שב ממסע הנדודים שלו, בדיוק כמוך.
אותו אדם אז בדיוק כמוך היום החל לעבוד קשה כדי להוציא את לחמו,
להרוויח מהאדמה את הפרי והלחם עבור משפחתו. בדיוק כמוך גיא ממש בדיוק כמוך.
הפרשה מתארת איך את פרי הביכורים אמור להביא האדם לירושלים, כמתנה לאל.
אבל אתה גיא לא הספקת.
במקום שתביא לירושלים את פרי ביכוריך, אתה עצמך עכשיו בירושלים.
ואין לי הסבר ואין לי תשובה ואין לי נחמה.


גיבור,
אהבת את המדינה, האמנת בדרך, יצאת למלחמה בתחושת שליחות לאור החינוך עליו גדלת, אזרחים כמוך נדיר למצוא היום.
לוחם אמיץ שכמוך,
אדם וחייל מיוחד כמו שהיית אני מאחל לכל מפקד.
ביום שנכנסנו ללבנון, הלכת למ"פ לבקש להיות בקו הראשון.
כן אני מודה, הרגשתי ביטחון שהיית איתי,
הייתי בטוח שאם אתה נמצא,
אני יכול להניח את הראש,
אני יכול לישון בשקט שאתה ער.
אבל עכשיו, לפני שאני הולך לישון, אני רואה אותך בעיני, אני זוכר אותך,
אני רואה אותך ברגע ההוא הנורא ואין לי יותר בטחון.


בשבועיים שהיינו יחד, ראיתי אותך מתגעגע הביתה, ראיתי אותך מתגעגע לליהי וחושב עליה. הרבה זמן לא ראיתי בן אדם שמדבר על הבית והמשפחה בערגה כל כך גדולה,
הרבה זמן לא ראיתי ניצוץ מיוחד כזה בעיניו של חבר שמדבר על אהובתו – ניצוץ נדיר של אהבה שרק מעטים זוכים לה.
סיפרת על העבודה, על החממות, על בית הקפה,
על החלומות, הרצונות והתקוות שהיו לך.
היית אופטימי, מלא מוטיבציה ורצון.
היית בטוח בדרך,
היית בטוח שהנה פה רק מעבר לפינה ועוד צעד קטן אתה מגשים את מה שרצית.
אבל אתה חבר, אתה לא הספקת, ועכשיו הכל שונה.


כן חבר,
הסתיו, החורף, האביב והקיץ הבאים עכשיו אינם ולא יהיו כמו אלה שקדמו להם, חיי כולנו השתנו.
היום הכול נראה לי אחרת,
לכל שיר שאני שומע ברדיו יש עכשיו משמעות אחרת,
פתאום אריק אינשטיין זה לא נשמע אותו דבר,
ו"ניגע אל החלום" של שלום חנוך, לא כמו שהיה לפני ה13 באוגוסט 2006.
פתאום יש משמעות נוספת לכל דבר שאני עושה, פתאום הכול נראה כל כך נזיל, כל כך זמני, כל כך שונה. דברים שנראו לי לפני, ברומו של עולם, הם עכשיו לא חשובים בכלל.


חבר,
אלה הם דברי פרידה.
גם אני מנסה להתכחש למציאות האיומה הזאת שאנו חיים בה מאז נפלת בקרב.
אני לא רוצה אבל אני נאלץ להיפרד ממך.
ליאורה אומרת כל הזמן שהחיים חייבים להמשך,


חיים גורי כותב ב"שיר הרעות" :

הרעות כנערייך כולם
שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.


אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח



כן גיא, בשם הרעות הזו שהלכנו בשמה יחד אנחנו נהיה חזקים.
בשם הרעות הזאת,
אנחנו נזכור אותך תמיד.
לא נשכח את אומץ הלב
את תחושת השליחות,
את האהבה,
את האמונה בדרך.
בשם הרעות, אנחנו נשמור ונעזור כדי להבטיח שמה שרצית לקיים יתקיים,
מה שרצית לבנות יבנה.
המדינה שעליה יצאת להגן, תמשיך ותתקיים.
בשם הרעות הזו שיצרת, התאספו כאן כל כך הרבה אנשים כדי להוקיר ולכבד אותך.
ואתה בכלל היית ביישן, עם חיוך כבוש ומבט תמים כל כך.


משפחת חסון, יעקב ליאורה, רועי, רעות, יובל וליהי,
אין במילים כדי לנחם אתכם.
את האובדן של גיא קשה לנו, לחברים לקבל ולהבין,
אני לא מסוגל אפילו לתאר מה עובר עליכם.
ב30 הימים שחלפו מאז אותו יום נורא,
מי שבא לנחם, יצא מנוחם.
מי שבא לחזק יצא מחוזק.
ברור היה לי מהרגע הראשון שראיתי אתכם, מאיפה קורץ אדם נדיר כמו גיא.
רק ממשפחה כזו, חמה אוהבת ומחבקת, יכול לצאת בחור נדיר כמו גיא.


ביום הנורא והקשה הזה, אני מבקש לחבק אתכם ולאמץ אתכם אל ליבי.
בשם משפחת הפלוגה המסייעת של גדוד 7002,
אני יכול להבטיח לכם,
כי נעשה הכול כדי להקל ולעזור לכם.
כולי תקווה שלא תדעו עוד צער.


יובל.

Share on Facebook
  
הודעת משפחה
10שנים בלעדיך גיאה האזכרה תתקיים ב12.8.16 יום שישי בשעה0945, בהר הרצל.

עידכון הודעה


 
לא עודכנו פרטי הלוויה
לא עודכנו פרטי שיבעה
 
גיא חסון ז"ל מופיע/ה בעמודים:

מלחמת לבנון השניה


זוכרים אותך גיא
לכל התמונות











חיפוש    |    אודותינו    |    צרו קשר    |    תקנון האתר   
כל הזכויות שמורות לנתיבי אינטרנט לישראל בע"מ ©
עיצוב גרפי studioarava.com