Beta Site
>> הדליקו נר לזכר חללי מלחמות ישראל >>
ראשי
  
הקמת קהילת מנחמים
  
חיפוש קהילת מנחמים
  
קבורה ואבלות
  
אודות EvelNet
 
ראשי
  
ביוגרפיה וסיפורים
  
אלבום תמונות
  
הספדים
דניאל בן דוד
דניאל בן דוד ז"ל
 
 
מודעות אבל וקהילות מנחמים
 
15.04.24
 
מכתב געגועים אלי חדד   14/5/13
מכתב עם המון חרטות
דני בן דוד איש יקר,, אח גדול יקר,, איש שתמיד יודע לחייך,,לחבק,,לחזק..איש שתמיד ניצב כשצריך אותו..איש משפחה שאני מאחל לכל בית ובית בישראל שתהיה לא משפחה חמה ונעימה כמו של דני..
יפעת בן דוד אישה מלכה שאני מאחל לכל אחד ואחד שתהיה לו אישה מדהימה כמו יפעת..
וילדים כאלה מדהימים שקל מאוד להימשך אליהם
ולך יפעת: יש מצבים בחיים שאדם נכלא אליהם ולא יודע איך לצאת מהם..אז אלה הם אותם רגעים שאני נכלאתי ולא יודע איך לצאת מהם..אין לי פנים להביט לך בעייניך ולבקש ממך ומדני סליחה..סליחה על המצב שבו אנחנו נמצאים ואני מבין שאת מבינה על מה אני מדבר..
אני יודע שהיום הזה יגיע ושזה יעבור..
הלוואי ואולי בזכות מכתב ההספד וגעגועים אליכם..אולי תתני לי סימן של הבנה לפרוץ את המחסום שנוצר..מה שלא יהיה אני ומשפחתי תמיד נאהב אתכם"משפחת בן דוד היקרה"
באהבה רבה אלי חדד(פדונסקי)
 
מכתב געגועים אלי חדד   14/5/13
מכתב עם המון חרטות
דני בן דוד איש יקר,, אח גדול יקר,, איש שתמיד יודע לחייך,,לחבק,,לחזק..איש שתמיד ניצב כשצריך אותו..איש משפחה שאני מאחל לכל בית ובית בישראל שתהיה לא משפחה חמה ונעימה כמו של דני..
יפעת בן דוד אישה מלכה שאני מאחל לכל אחד ואחד שתהיה לו אישה מדהימה כמו יפעת..
וילדים כאלה מדהימים שקל מאוד להימשך אליהם
ולך יפעת: יש מצבים בחיים שאדם נכלא אליהם ולא יודע איך לצאת מהם..אז אלה הם אותם רגעים שאני נכלאתי ולא יודע איך לצאת מהם..אין לי פנים להביט לך בעייניך ולבקש ממך ומדני סליחה..סליחה על המצב שבו אנחנו נמצאים ואני מבין שאת מבינה על מה אני מדבר..
אני יודע שהיום הזה יגיע ושזה יעבור..
הלוואי ואולי בזכות מכתב ההספד וגעגועים אליכם..אולי תתני לי סימן של הבנה לפרוץ את המחסום שנוצר..מה שלא יהיה אני ומשפחתי תמיד נאהב אתכם"משפחת בן דוד היקרה"
באהבה רבה אלי חדד(פדונסקי)
 
לאבא!!! מאי   5/5/13
אף פעם לא תצא לי מהראש!
כבר עוד מעט 7 שנים שאתה לא איתנו אנחנו בחיים אבל בחיים לא נשכח אותך ולא מה שנסראללה עשה לך יום אחד אני עוד יתנקם בו!!! אוהבת המון ובחיים לא תצא לי מהלב, מהראש!!!
 
חבר ילדות מוטי בנימין   15/4/13
בכל פעם שאני משחק כדורסל , אני נזכר בתקופת התיכון . שחקנו כמעט בכל יום בשעה 4 אחר הצהריים אחד על אחד במשך שעות . עד שלא נשאר לנו כוחות לעמוד על הרגליים . תמיד שמרת לי מקום לידך באוטובוס אני בדרך! לביה״ס , ובדרך תמיד סיפרת בדיחות . לכל אדם כמעט המצאת כינוי מצחיק , תמיד כולם קיבלו זאת בצחוק ואהבה . תמיד היית מקובל בין כולם , וכולם אהבו אותך . בחופשות כשחזרתי מביה״ס הטכני של חל האוויר , היינו נפגשים ושעות מעלים חוויות ומבלים יחד . היית אדם מיוחד , מקסים וחכם .... תמיד תחסר לי . יהי זכרך ברוך . מוטי בנימין
 
הספד לבני דני אבא   15/4/13
הספד
מאור חיי חלפו כמעט שבע שניים וזה כאילו היום את חסר לי מאוד אני תיקוה שאימך מפנקת אותך ושומרת עלך אני עושה הכול לשמור על רעיתך המופלאה וילדך המכסימים בני יקירי יש המון לספר לך על משקורה על תומר שהו כבר גבר ומתאמנים יחד בחדר כושר ועידדו היפה המזכיר אותך ביופיו המקסים ומאי היפה וניסיכה ומעל כולם יפעת הגדולה מהחיים שלך אבא
 
מכתב לאהובי בני בו דוד אבא   2/10/12
בני גוזלי היום חוגגים 80 ואתה אננו איתי נפלה עטרת רושי השארתה חלל ריק בליבי ובלעדך אני מת מתהלך מי יתן וטוב לך ביחד עים אימך שם למעלה תהי נשמותכם צרורה בצרור החיים אמן
 
מתגעגעים!! מדר הדר ויובל   8/5/11
דני היקר אתה חסר לנו!!
מתגעגעים לחיוכך המקסים ולאמת שלך..
אוהבים הדר ויובל מדר
 
לדני בני בני בן דוד   12/7/08
אומרים שהזמן מקהה את הצער...
אומרים שבכל בן אדם יש עוצמה שטמונה...
אומרים שעם השנים מיטשטשת דמות הגבר, הנער
וכדי לזכור יש להביט מידי פעם בתמונה...

ואני אומר - שהזמן את הפצע אינו מרפא!
ואת המציאות המרה הוא אינו מייפה,
והחור שנפער בלב רחב הוא כמו שער
המוביל ללבבי הכואב על מות הנער.

על דני שלי בן הזקונים!
שהאיר את חיי באור יקרות
ובלכתו השבועות וגם השנים
כמו צללים אצלי חולפות ועוברות

ואני רואה תמיד מול עיני את פניו
ואת פני אמו שנפטרה לפניו
וזוכר אני איך אהבו הם האחד את השני
ואיך אמו הייתה תמיד אומרת
שכמו מלאך עליו היא שומרת

ועכשיו נשמתם במרומים מרחפת
ואילו נשמתי בצעיף עצבות נעטפת
אך למרות הצער והשחור
בוקעות מידי פעם נקודות של אור

בדמות ילדי דני, נכדיי המזכירים את דמותו
ואת המסירות והנחישות שמגלה רעייתו
ואני קם כל בוקר מתאמץ מעל ומעבר
ושולח את נכדי לגן ולבית הספר,

מביט בצמיחתם, צופה בהם בדממה
ורוצה שילמדו מאביהם שהיה מופת ודוגמה
איך היה עובד נאמן וחרוץ
איך היה מוכן לפרגן לכולם ולרוץ,

איך הצטיין בעבודה ויעידו על כך המדליות התעודה
איך התקדם מחיל את חיל וקצר את היבול
ועכשיו השמים הם הסוף והגבול.

אז דע בני! כי רק בשבילך אני ממשיך ללכת
אפילו שמסביבי אין אביב יש רק שלכת!
ואני יודע דני שאתה המצפון שלי - אתה המכוון אותי מלמעלה
ואתה נותן לי את הכוח לחיות וללכת קדימה והלאה.

למרות שחיי אינם חיים מאז יום מותך
הלוואי שירבו עוד בנים כמותך
דני שלי בני הייקר אני אוהב אותך...

אבא
 
הספד מיום הזיכרון במלאת שנה לנפיתו של דני בני בן דוד   28/7/07
לדניאל הי"ד

מיום שאיבדתיך ילדי
אי שם בפאתי כפר גלעדי
אינני אותו האדם.

אני אוכל ושותה, ישן לי, וקם
אך אינני אותו בן-אדם
אמנם גופי מתפקד קצובה הנשימה
אך בקצב הלב חסרה פעימה

ואינני יכול להתנחם,
כי עוד לא הספקת אפילו להילחם.
עמדת עם חבריך וצחקת בקול,
ותוך רגע אחד היכה בי השכול.

ואינני נרגע, לא בלילותולא בימים
בראותי את אלמנתך, ואת ילדיך היתומים.
ואיך נפער חור בנפשי, כך אני מרגיש
באומרי על קברך הטרי שוב קדיש.

כי אתה נשמת אפי וחיי,
אתה העלית חיוך וסומק גאווה בלחיי.
אתה בני הזרמת בעורקי את הדם,
ומאז שהלכת לי - אני לא בן-אדם.

כל הזמן מתייסר,
כי אתה לי חסר.

כשאני עובד או לומד,
כשאני עומד או יושב,
רק עליך בני אני חושב.
מדמיין לי אותך פצוע
וכל גופך מרוסק ופגוע,
אבל יודע שם רק חיוכך היה נשאר
האמן לי בני - הייתי כה מאושר.

אך אני יודע שאתה לא תחזור
נעצמו העיניים, כבה בן האור!
עם העוצמה שהייתה בך טמונה
ומאז אני אינני אדם - אני פשוט מכונה.

ממשיך להתנהל בחיים לכאורה,
ללא יעד וללא מטרה,
אין לי תקווה - ואין יעדים,
נותרו ללא אבא שלושה נכדים.

ואני שואל מדוע?
ואין לי תשובה,
קופא על מקומי והרוח נושבה.

ואני נושא עינים לארבע רוחות השמים,
ומבקש בתחנונים מן האל...
שיחזיר לי לרגע את בני - דניאל.

כורע ברך בחול הלוהט,
וצועק שוב "אנא אלי! השב לי ולו לרגע את דני שלי.
החזר אותו לביתו, כי שם מקומו,
ואם צריך - קח אותי במקומו".

תן לי ולו רק עוד פעם
לחבק, לנשק ולחוש את הטעם
תן לי אותו רק לכמה דקות,
ואחר-כך מבטיח יותר לא לבכות!

ובסתר- דמעותיי אני עדיין מוחה,
כדי שנכדי לא יראו את סבא בוכה..
 
הספר שנישא על הקבר הטרי בני בן דוד   28/7/07
החור שעשתה הקטיושה
השחיר את פני האדמה...
זה החור שנפער, נסתם מן הסתם.

אך החור שבתוך לבבי נפער,
לנצח פתוח נשאר
והלב סדוק ושבור
כי אתה בני, שם שוכן וקבור.

ואתה אל תוכי מדי פעם נשאב
בחורף, בקיץ, באביב או בסתיו,
ברגעים של שקיעה יוקדת
שאת הכאב בעוצמה ממקדת.

או בשעה של זריחה
או בשעה של לבלוב או פריחה.
וגואה הכאב בעיתים של שלכת
ומבקש ממני בני, לתת לך ללכת.

אז איך אוכל לשחרר מכלובה-
את בת צחוקך שעלי כה אהובה?
איך אוכל לשלוח על גב עננים
את ציפור נפשי, בת-כנף הרננים?

אז הישאר עימי בני, הישאר עימדי!
אתה כל חיי ואתה רגעי מותי
הישאר בתוך לבבי, בין נבכי הסדקים
ובבוא העת יחד, נעלה ונרקיע שחקים.

אנא בני הישאר, עדיין לא מאוחר!
הישאר רק עוד רגע, הישאר עד מחר!
הישאר עוד מעט קמעה,
בוא ומחה מעיני את רסיס הדמעה
תן לי לנשום אותך, תן לשחזר את הטעם
נפנף לי בידך בן, וחייך אלי
חייך אלי רק עוד פעם...

Share on Facebook
  
הודעת משפחה
לא עודכנו פרטים

עידכון הודעה


 
לא עודכנו פרטי הלוויה
לא עודכנו פרטי שיבעה
 
דניאל בן דוד ז"ל מופיע/ה בעמודים:

מלחמת לבנון השניה


כפר גלעדי
לכל התמונות











חיפוש    |    אודותינו    |    צרו קשר    |    תקנון האתר   
כל הזכויות שמורות לנתיבי אינטרנט לישראל בע"מ ©
עיצוב גרפי studioarava.com