קהילת המנחמים של אלכסנדר בונימוביץ

-	אלינה בונימוביץ 15/3/08
הכל אודות סשה

אותך, בשל קומתך,כיניתי אלכםנדר הגדול מתוך דברים שנשא אבי אקשותי, מחנכו בתיכון בפגישתנו אחרונה, ביום האחרון של הלימודים,אמרתי לך,כמו גם לכל האחרים, "שמור על עצמך". הדברים לא נאמרו מתוךכוונה מיוחדת, אלא יותר מתוך הרגל, אולי אפילו דווקא כדי שתשתדל לשמור על ה מקוריות והייחוד שבך... והנה גורלך זימן אותך למקום בו אתה שמרת עלינו... במשך שנתיים שימשתי לך מחנך כיתה. באותה כיתה, לרוע מזלי ישבו זה לצד זה, שני חברים- שניהם, גורל מוזר, עונים לשם אלכס. ביני לבין עצמי, על דרך ההלצה, נתתי בכם סימנים כדי להבדיל בינכם:את חברך כיניתי אלכסנדר הקטן ואותך, בשל קומתך ורוחב כתפיך,כיניתי בשמו של אותו מצביא, אלכסנדר הגדול. לימים,כשקראתי את פרטי הרב האחרון ממנו לא שבת, ידעתיעד כמה הלםאותך שמו של המצביא היווני המהולל,עטור ההישגים,שגם הוא הלך לעולמו בגיל צעיר.בכיתה לרב היית שתקן,חיוך גדול ורחב על שפתיךהתנוססדרך קבע כאילו מבקש לומר "אין סיבה לדאגה, העניינים בשליטה".רק נושא אחד, אני זוכר, היה מסוגל להוציא אותך כליך- השרות הצבאי- היית מתעורר לחיים חדשים בעת שהתעוררוויכוחים בדבר תרומה למדינה... כאשר שמעתי לאחר מותך כי כתבת על התיק שנשאת תמיד איתך "טוב למות בעד ארצנו",ידעתי שהתכוונת לכל מילה... פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם מתחיל ללכת... כתב המשורר אמיר גלבוע, ואתה אלכס חשת בתוך ליבך את אותה תחושת מחוייבות ומסירות למולדת,את אותה הקרבה שמפקיעה אדם ממחשבה על טובתו- שלו למחשבה על אחריותו כלפי עמו... כמה דרכים צריך אדם לעבור לפני שיקאו לו גבר, שאל בוב דילן, ואתה אלכס בחרת בדרך כזאת, אך לא שבת ממנה...