|
-
|
חיים
16/12/06
|
|
שיר שנכתב לזכר עוז
|
|
|
|
"תחזיר לנו אותו, זה בכלל לא הזמן שלו"
חברו של עוז צמח בן ה-20 שנהרג בלבנון טייל בחו"ל כשהגיעה אליו הבשורה הנוראה. כדי להתמודד עם הכאב והגעגוע הוא התיישב וכתב שיר שינציח את עוז
דפדף בחדשות
אמיר בוחבוט
10/10/2006 7:48
עוז/ כתב והלחין: עידן חביב
פרחים נופלים עליך מגבוה
דמעות עגולות מתגלגלות עד אליך
האדמה פתחה את פיה לכבודך
זו אחותך שם מעליך צועקת ובוכה...
לא לא לא תחזירו לי אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו
הרפה מעינך עוז, שכב במנוחה
חושך בחוץ עכשיו ואמא עוד פה איתך
לא מסוגלת לקום לעזוב אותך לבדך
נשארת שוכבת מבקשת עם הפנים לאדמה...
לא לא לא תחזירו לי אותו...
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו
חיוך שלך עולה בי כמו שקיעה.
יפה יפה ונעלמת בחשיכה...
מקצה עולם אקרא לך איך לא תשמע
עם שופר שחור אמשח בעוז
שכל כוכב ידע...
בסתר כנפיו אתה נמצא עכשיו לעולמים
המלאך שנגע בך ממנו אנו מבקשים
לא לא לא תחזיר לנו אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן של עוז
סמל ראשון עוז צמח בן ה-20 נהרג ב-12 באוגוסט בדרום לבנון, לאחר שטיל נ"ט פגע בטנק שעליו פיקד. ימים ספורים לאחר תום השבעה, הגיע חברו, עידן חביב, מטיול בדרום אמריקה. הוא שמע מבני משפחתו של עוז שהם רוצים להנציח את בנם בשיר. לשמחתם, הוא סיפר להם כי שכשהגיעה אליו הבשורה המרה על מות חברו, הוא התיישב לכתוב עליו שיר כדי להתמודד עם הכאב.
עידן ביקש גיטרה והתחיל לנגן. הטקסט קרם עור וגידים והפך לשיר באולפן ההקלטות "מידיקול", בסיוע יוצא להקת פיקוד מרכז, עדי חייט. "חשבנו על דרך עמוקה להנציח את זכרו, למרות הקושי לעכל שעוז לא אתנו", מספר יוסי, אחיו
הבכור של עוז. "הטקסט שכתב עידן כל כך נוגע בכל אחד מאיתנו, ומה שמדהים הוא שזה יכול לגעת בכל אחד במדינה הזו שאיבד מישהו קרוב".
בני המשפחה מתכוונים לפנות לתחנות רדיו ברחבי הארץ ולבקש מהן להשמיע אותו.
לצפייה בהקלטת השיר לזכרו של עוז לחצו PLAY. צילום: חגי דקל עריכה: איל רותם.
עוז-שיר שנכתב לזכרו ע"י עידן חביב
פרחים נופלים עליך מגבוה
דמעות עגולות מתגלגלות עד אליך
האדמה פתחה את פיה לכבודך
זו אחותך שם מעליך צועקת ובוכה...
לא לא לא תחזירו לי אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו
הרפה מעינך עוז, שכב במנוחה
חושך בחוץ עכשיו ואמא עוד פה איתך
לא מסוגלת לקום לעזוב אותך לבדך
נשארת שוכבת מבקשת עם הפנים לאדמה...
לא לא לא תחזירו לי אותו...
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו
חיוך שלך עולה בי כמו שקיעה.
יפה יפה ונעלמת בחשיכה...
מקצה עולם אקרא לך איך לא תשמע
עם שופר שחור אמשח בעוז
שכל כוכב ידע...
בסתר כנפיו אתה נמצא עכשיו לעולמים
המלאך שנגע בך ממנו אנו מבקשים
לא לא לא תחזיר לנו אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן של עוז
ניתן לצפות בכתבה לראות את הקליפ ולשמוע את השיר בכתובת
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/489/305.html
|
| |
|
-
|
חיים
15/2/07
|
|
עוז צמח המט"ק שפיקד על החילוץ
|
|
|
|
תאריך עידכון : 16/10/2006 NRG: המגד זכה בקידום, למרות הביקורת
ההחלטה לקדם מג"ד ש-4 מחייליו נהרגו בלבנון, עוד לפני סיום התחקירים, עוררה זעם בקרב גורמים צבאיים. צה"ל: זה לא ימנע טיפול בקצין אם יידרש.
קידום שנוי במחלוקת: גורמים בצה"ל מותחים ביקורת על ההחלטה לקדם לתפקיד סמח"ט את מפקד גדוד השריון, שארבעה מחייליו נהרגו מירי טיל נ"ט של החיזבאללה, וטנק אחר מגדודו דרס למוות שני לוחמי גולני, במהלך המלחמה בלבנון. קצין בכיר במילואים: "איזה מסר מעבירים כאן ללוחמים ולמשפחות השכולות?". גורמי צבא בתגובה: "הקצין לא קודם בדרגה, והתפקיד שיבצע הינו תפקיד רוחבי".
לפי החלטה שהתקבלה לאחרונה בצה"ל, יקודם מפקד גדוד 53 מחטיבת השריון 188 לתפקיד סגן מפקד החטיבה, עוד בטרם הסתיימו התחקירים על אחריותו לאירועים קשים שהתרחשו בגזרתו. ההחלטה עוררה ביקורת קשה מצד גורמים צבאיים.
האירועים המדוברים התרחשו ביום ה-32 למלחמה, שהיה אחד הימים הקשים ביותר במלחמת לבנון, בו נהרגו 19 לוחמי צה"ל, ביניהם ארבעה חיילים מהגדוד בפיקודו של המג"ד. במהלך הקרבות באותו יום, נזקק צוותו של אחד הטנקים לחילוץ משטח דרום לבנון.
בפעולות החילוץ השתתף טנק מהגדוד המדובר, ובו ארבעה חיילים, סמ"ר דן ברויר (19), סמל הרן לב (20), סמ"ר עוז צמח (20) ורב"ט ינון ניסן (19). החיילים בטנק חילצו באומץ לב את הטנק האחר, שנתקע באזור הכפר קונין, למרות חילופי האש באזור שהיוו עבורם סיכון ממשי. מיד בתום החילוץ ירו לוחמי החיזבאללה טיל נ"ט לעבר הטנק, שנפגע בצורה קשה. כתוצאה מהירי, נהרגו ארבעת הלוחמים במקום.
באירוע אחר, שהתרחש מאוחר יותר, נדרסו למוות שני לוחמי גולני באזור הכפר חדת'ה בגזרה המזרחית שבדרום לבנון, על ידי טנק, גם הוא מגדוד 53. שני לוחמים נוספים נפצעו באורח קל עד קשה בתקרית זו.
"שיקפיאו את המינוי"
קצין בכיר במילואים, שמעורב בבדיקת האירועים בגזרה, מתח ביקורת על ההחלטה לקדם את מפקד הגדוד לתפקיד סגן מפקד החטיבה, למרות שתחקירי האירועים טרם הסתיימו. "מן הראוי היה שימתינו לתום התחקירים ויציגו את המסקנות בפני המפקדים המעורבים כדי ללמוד", כעס הקצין. "איזה מסר מעבירים כאן למפקדים וללוחמים? איזה מסר מעבירים כאן למשפחות השכולות?".
הקצין הוסיף ואמר כי "שמעתי את הטיעון שמדובר בהחלטה שהתקבלה עוד בטרם החלה המלחמה. אז שיקפיאו את המינוי, לא יקרה כלום. הוא היה מפקד הגדוד,
וצריך לבחון את מידת המעורבות שלו באירועים, כמו גם של כל המפקדים במלחמה".
בנוסף לטענותיו של קצין המילואים, טענו חיילים בגדוד כי לאחר המלחמה התברר להם כי הצירים בהם נסעו בטנקים, לא אושרו לתנועה על ידי מפקד האוגדה, בשל הסיכון שבנסיעה בהם.
מצה"ל נמסר בתגובה כי "תהליך התחקור טרם הסתיים. במידה ויימצא כי יש מקום לנקוט בצעדים אישיים, הדבר יתבצע ללא קשר למינוי כזה או אחר". גורמים צבאיים הוסיפו כי הקצין לא קודם בדרגה, והתפקיד שיבצע הינו תפקיד רוחבי.
16/10/06
|
| |
|
-
|
חיים
12/4/07
|
|
מהבלוג של עומרי
|
|
|
|
עוז צמח ז"ל
פורסם ב15 באוקטובר 2006, 19:39 במדור כללי
עוז,
לצערי לא הכרתי אותך ישירות. מה כבר יהיה הקשר בין קמב"ץ בגדוד למט"ק בפלוגה מבצעית. מפעם לפעם פגשתי אותך, אמרנו שלום אחד לשני. זה היה בעיקר בלילה כשהיית עוצר במפג"ד בלילה לתדלוק או שנגמר הכרטיס עבודה של רכב הסיור עליו פיקדת.
אין לך מושג אבל איזה חלל השארת.
הייתי ק. החמ"ל בערב הארור ההוא שפקדו על הגדוד להתקדם צפונה. האווירה היתה מוזרה, היינו כבר מספר ימים בלחימה, הגדוד ספג מספר פצועים, כולם על ידי הטילים הארורים. לפתע שמענו בקשר כי 3ב נפגע וכנראה שאין ניצולים.
ידעתי שזה אתה 3ב, ידעתי שזה אתה.
עוז, אני לא מתיימר לנקות את המצפון שלי על זה שלא הכרתי אותך, מסיבות מבצעיות לא יכולתי להגיע ללוות אותך בדרכך האחרונה, ואפילו באזכרה. אני רק רוצה להעביר מסר. השארת מאחוריך עולם פחות טוב.
רק מהצצה קטנה למה שחבריך, קרובי משפחתך מעידים עליך, אין ספק כי איבדנו נכס, בן אדם טוב, דואג, אחראי.מדהים.
חבר טוב שלך, כתב עליך שיר. שיר מדהים, מצמרר. אני רק מנסה לדמיין ולהפוך למציאות את המלל הזה, להביא אותי לאותם מקומות ורק דפיקות לב כבדות עולות, מחשבות על אובדן ועל מה באמת אנחנו מחפשים בעולם הזה?
נאיבים יגדירו אותם, אלה ששואלים למה יש מלחמות? אבל חייבים לשאול איך פרח כמוך נקטף בטרם עת? למה דברים שכאלה קורים?
אני רוצה להגיד לך שגם אם יש ויכוחים לגבי אותה מלחמה ואותו קרב, יש משהו שאתה חייב לדעת.
הגדוד שלך יושב היום ליד נהריה, אני מסתובב לעיתים בעיר הזאת, ורואה אנשים, נזכר בך ובצוות שלך, השקט שהם נמצאים בו, אל מול זה רעש הרחוב וההמולה של אמצע היום, אותה זקנה שעולה לאוטובוס, ילדה שהולכת לגן, זקן שחוצה לאיטו את הכביש, ילד מחזיק את היד של אמא שלו, העולם ממשיך בקצב מטורף, זה היה למענם. בטח אמא שלך תתן לי מכות על זה, כי איך אפשר להצדיק אובדן של בן, לא משנה מה הסיבה תהיה.
אני רואה את אמא שלי וכמה שהיא דואגת. לא מנסה להשוות בכלל.
כל האנשים האלה, חייבים לך ולצוות שלך תודה. זה המינימום.
אני רוצה להגיד לך תודה. תודה על היופי שנתת לעולם, על סיפורים על גבי סיפורים, על משפחה שגאה בך, אוהבת ומתגעגעת אליך. אני מבטיח לך ולכולם שאני בכל אופן לא אתן למוות שלך להיות לשווא.
אסור לנו.
אסור לנו להתרגל למעגל הזה.
צריכים להמשיך לחיות אבל אסור לשכוח.
צריך להגיד תודה לכל אלה שהקריבו ולכל אלה שעושים עכשיו בקור, וגם בגשם מלאכת הגנה עלינו.
תנוח על משכבך בשמיים בשלום,
תודה על הכל.
למשפחה,
מי איתן ולא תדעו יותר צער, תהיו חזקים ואנחנו תמיד נשאר אתכם.
עמרי
המילים של השיר המדהים שנכתב לזכרך:
עוז/ כתב והלחין: עידן חביב
פרחים נופלים עליך מגבוה
דמעות עגולות מתגלגלות עד אליך
האדמה פתחה את פיה לכבודך
זו אחותך שם מעליך צועקת ובוכה...
לא לא לא תחזירו לי אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו
הרפה מעינך עוז, שכב במנוחה
חושך בחוץ עכשיו ואמא עוד פה איתך
לא מסוגלת לקום לעזוב אותך לבדך
נשארת שוכבת מבקשת עם הפנים לאדמה...
לא לא לא תחזירו לי אותו...
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו
חיוך שלך עולה בי כמו שקיעה.
יפה יפה ונעלמת בחשיכה...
מקצה עולם אקרא לך איך לא תשמע
עם שופר שחור אמשח בעוז
שכל כוכב ידע...
בסתר כנפיו אתה נמצא עכשיו לעולמים
המלאך שנגע בך ממנו אנו מבקשים
לא לא לא תחזיר לנו אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן של עוז
לינק להורדת השיר: http://www.nrg.co.il/images/news1/oz-1.wma
תגיות בבלוגיה: עוזצמח, שריון, מלחמה, לבנון, זכרון, גיבור, שכול, ישראל, צבא, צהל, טנק, אהבה, משפחה,
<< בוקר חרא. עוד שיר. מהלב. >>
הוספת תגובה | חזרה לבלוג - החיים על פי עמרי | הדפסת רשומה | אהבתי גולש אחד אהב את הרשומה
מעוניין/ת להמליץ על הרשומה לדף הבלוגיה? לחצ/י
כתוב המלצתך:
|
| |
|
-
|
חיים צמח
12/4/07
|
|
צעקתי לו "עוז" קום אתה רק ישן
|
|
|
|
"צעקתי לו: 'עוז, קום- אתה רק ישן' אבל ידעתי שהוא לא יקום"
מירי סער, 17/08/2006
סמל ראשון עוז צמח נהרג ביומה הכמעט אחרון של מלחמת לבנון השנייה. הוא נקבר בהר הרצל, סמוך לקברו של הרב הראשי לצה"ל אלוף גד נבון. בספר המחזור כתבו חבריו: "עוז, אולי תתאפק ותפסיק עם כל דבר להתעסק. בשביל להיות כמוהו צריך בשיעור לבנות פצצות מכל דבר שבור.
אבל עוז בחור טוב זאת כולם יודעים, עם לב של זהב ותמימות של ילדים.
אהבה לחיות אצלו זה דבר חשוב- הוא דואג לכל חיה- אפילו לזבוב.
עוז בעתיד יהיה משהו גדול... מקגאיוור הבא או אולי מדען משוגע..."
עוז היה הילד השלישי במשפחה והוריו מספרים כי מהרגע הראשון בו יצא לאוויר העולם הוא היה מיוחד ושונה. "אני לא מאמין שאני מדבר עליו כך. היו לי תחושות לא טובות. עוז סיפר לי לפני שיצא עם הטנק שהנהג שלו אינו מרוכז ואמר כי דרש להחליפו", מספר חיים אביו. "בכל פעם שהיו נקישות על הדלת רעדתי. חששתי כי אלה הם קצינים המבשרים לנו על הגרוע מכל. אך לא באמת חשבתי שיקרה אסון כזה".
וכל אותה העת יושבת האם אלישבע ומודה לאורחים המנחמים. בייאוש ובבכי תמרורים היא אומרת לחברה שבאה להיפרד: "אין מה לעשות עכשיו. אין איך לתקן את מה שקרה".
חיים מתכנן מזה זמן רב לנסוע לכמה שנים להולנד, אבל כעת אינו יודע אם יוכל לעשות זאת כי עכשיו יש לו עוד כתובת להגיע אליה. "היו לי שתי אפשרויות: לקבור את עוז או ברעות או בהר הרצל. להישאר ברעות- איני יודע כמה זמן אשאר. אך הר הרצל הוא הר הרצל".
עוז היה בן 21 במותו. ביום שבת האחרון היה הטנק שלו בין 30 הטנקים אשר התנהלו מבינת ג'ביל לכיוון צפון. השיירה הותקפה באש נ"ט ונתקלה בהתנגדות עזה שגרמו לה לנתק מגע ולסגת. במהלך הקרבות הטנק של עוז נפגע וכל החיילים שהיו בו נהרגו במקום.
רק בזכות רשימות השיבוץ הקרבי שהכין עוז ז"ל יכלו לדעת מי היה בטנק ולזהות את הגופות. עוז עצמו הועף החוצה ונהרג, אך נשאר שלם בגופו. הוריו, שנקראו לזהות את גופתו, מספרים כי הוא נותר יפה ושלו כפי שהיה. "אמרו לנו שלא כדאי לנו לראות אותו בפעם האחרונה, שזוהי חוויה שאין ממנה חזרה- אך אנו שמחים שראינו אותו. הוא היה כל כך יפה. כאילו רק הלך לישון וכבר יתעורר". סבא יוסף מספר על הרגעים בהם ראה את גופת נכדו לפני ההלוויה: "צעקתי לו- 'עוז, קום- אתה רק ישן'. אבל ידעתי שלא יקום".
בחור רגוע ושלו
שבוע לפני מותו נקרא עוז לגבול הצפון. לפני כן שירת בחתמ"ר בנימין- בתעסוקה מבצעית. עקב המלחמה גויסו הוא וחבריו. כל השבוע לא היה בקשר עם הוריו. ביום שבת בלילה היה אחיו במועדון בשילת. באחת בלילה התקרבו אליו כמה חברים ושאלו אותו מדוע הוא רוקד. "הרי אחיך נהרג רק עכשיו", כך טענו. אורן התקשר מזועזע הביתה והודיע להוריו: "עוז נהרג". חיים ואלישבע עוד לא קיבלו את ההודעה מקציני צה"ל וכבר היו באבל כבד.
לסבא וסבתא יוסף ויפה צמח, לא יכול היה חיים בנם לספר על האסון. שני קצינים בליווי רופאה הגיעו לביתם ברמת גן והודיעו להם כי נכדם האהוב הלך. יוסף התפרץ בזעקות שבר וקרע את כל בגדיו.
עוז היה בחור רגוע ושלו אך היתה בו חיוניות ושמחת חיים. הוא היה רחמן: כל צמח שנבל- היה מחיה. לוקח חיות פצועות לרופאים על חשבונו אם היה צריך. תמיד ידע לעזור ולנחם בעת צורך. לא היו לו שונאים בעולם. היתה לו כלבה, פלאוש שמה, שאינה מגיבה לאף אדם מהיום בו נהרג עוז. האב מספר כי לפעמים לפני שעוז היה מגיע הביתה לאחר תקופה ארוכה בצבא גם אם הוא לא הודיע מראש, היתה פלאוש צוהלת ומכשכשת בזנבה כבר מאותו הבוקר כאילו ידעה שהוא עומד להגיע.
ניצח את המפקד
חבריו של עוז למסלול הטירונות מספרים על בחור שתמיד רץ קדימה גם בעת מסע אלונקות מפרך. עוז היה הראשון. פעם קרתה לו תקרית מביכה: בעת תחרות "בר אור", מרוץ תחרותי מול המפקדים- הביס עוז את המפקד. גביע הכסף שבו הוא זכה באותו היום נותר עכשיו מיותם בחדרו שברעות.
מאות אנשים פוקדים את ביתה של משפחת צמח וכולם בוכים עימם. האח הבכור יוסי- קצין בקבע המשמש כדובר מת"ק (מפקדת תיאום וקישור) עזה - לוקח על עצמו את תפקיד המנחם של כולם. יוסי גם משמש כדובר המשפחה מול אמצעי התקשורת. "ילד יפיוף- זה מה שהוא היה" כך הוא ממלמל ובוכה. הוא כמעט נשבר. אך כאשר בתום התפילה – תפילת מנחה- יעמדו אבא ואורן לומר קדיש על עוז- למרות כל הכאב יוסי יחזיק אותם בשתי ידיו- יחבק את כל המשפחה בידיו הארוכות וישמור שלא יפלו: ככה זה אצל אח בכור...
אורלי בן-עמי, שהיתה חברתו של עוז בשנה האחרונה, אומרת כי הוא היה מושלם: "היה בו הכל. הוא היה כל כך מושלם שלא האמנתי שיש דבר כזה. הביא לי מאות מתנות, פינק אותי, מעולם לא הרים קול או התקוטט עימי. אני לא מאמינה שהחלום הזה נגדע". עוז ואורלי תכננו לטוס לחו"ל ביחד ובמקום זאת היא יושבת עליו שבעה.
הדפס כתבה הוסף תגובה ספר לחבר פנה למערכת חזרה
לכתבה זו 0 תגובות
|
| |
|
-
|
חיים צמח
12/4/07
|
|
נשאר יפה גם במותו
|
|
|
|
הנצחה ספורטיבית לעוז צמח ז"ל
נגה גולדפינגר, 25/10/2006
סמל ראשון עוז צמח בן 20 מרעות נהרג ב-12 באוגוסט במלחמת לבנון השנייה, לאחר שטיל נ"ט פגע בטנק שעליו פיקד. ביום חמישי ה-26 באוקטובר יתקיים ערב הנצחה פתוח לציבור הרחב לזכרו. למחרת, ב-27 באוקטובר, היום בו אמור היה עוז לחגוג את יום הולדתו ה-21, ייערך טורניר סטריט-בול (כדורסל רחוב) וקבוצת מכבי מכבים-רעות הביעה נכונות לאמץ בעתיד את שמו של עוז.
אירועי ההנצחה נעשים בשיתוף פעולה מלא בין בני-משפחת צמח לעירייה. ערב ההנצחה יתקיים באולם הספורט של מפעל הפיס ברעות ולוח הזמנים המשוער כולל התכנסות בשעה 20:00 –19:30 ולאחר מכן ערב של שיח חברים, הופעת אמנים, סרט ושיר לזכרו. באירוע ייערך "שיח-לוחמים" בהשתתפות מפקדיו של עוז.
למחרת, יתקיים טורניר הסטריט-בול במגרשי הכדורסל ברחבת בית-הספר התיכון מכבים-רעות. הקבוצות תחולקנה לפי גילאי הנרשמים לטורניר וקהל היעד הוא מכיתה ד' ועד למשתתפים בוגרים מגיל 37 ומעלה. למעוניינים - ההרשמה תתקיים במתנ"ס או באגודות הספורט השונות. לוח הזמנים הצפוי: התכנסות והתארגנות בשעה 12:30, אחר כך טורנירים לפי קבוצות גיל ובסוף טקס חלוקת גביעים.
השף הביישן
חיים, אביו של עוז ז"ל, מספר כי בנו, שהתנשא לגובה 1.95, היה מנצל כל חופשה מהצבא כדי להחליף מיד את הבגדים ולרוץ לשחק כדורסל יחד עם חבריו ברחבת המגרש בתיכון.
עוד מוסיף אביו כי שמו של עוז, המסמל אומץ לב וגבורה, מלמד על אופיו ונחישותו לאורך כל הדרך. לקראת סיום מלחמת לבנון השנייה, נהרג עוז תוך הפגנת תעוזה רבה והצלת חיי אדם כשחילץ טנק תחת מטר ירי כבד.
משפחתו וחבריו של עוז מתארים את עוז כמלח הארץ: "ילד יפה תואר, נעים הליכות, אחראי, חרוץ, עקשן וקפדן, חייכן וקצת ביישן, מסור ועקבי בהשגת מטרותיו, שאהב לתת מעצמו לאחרים בכל מצב ובכל תנאי".
עוז נולד לאלישבע וחיים צמח ביום ראשון ה-27 אוקטובר 1985, ביבנה. עוז היה ילד הסנדוויץ' מבין 5 ילדים: אחיהם הצעיר של יוסי ואורן ואחיהם הגדול של יפעת ושני. בגיל חמש וחצי עברה המשפחה לרעות ועוז התחיל את לימודיו בכיתה א' בבית-הספר היסודי "רעים", המשיך בחטיבת הביניים ובתיכון מכבים-רעות, שם סיים בהצטיינות במגמת ביוטכנולוגיה.
בין חטיבת הביניים לתיכון עברה המשפחה להולנד, מדינה שעוז לא הזדהה עימה ולכן לחץ ללא לאות לשוב לארץ, ללמוד בה ולשרת אותה. וכך היה.
לדברי ההורים, עוז אהב מאוד את החיים ואת הטבע. הוא התעניין מאוד בבעלי-החיים השונים שאת חלקם זכה לגדל בביתו. היו לו תחביבים רבים והוא השתתף בחוגים להישרדות בטבע, קראטה, טיסנאות, שחייה וכדורסל במסגרת קבוצת מכבי מכבים-רעות. בנוסף לתחביביו, הוא נהנה מאוד לדוג וידע ואהב להכין ארוחות "גורמה" כמו שף אמיתי.
במקביל ללימודיו עבד עוז בעבודות קבועות ומזדמנות וחסך כסף כדי להגשים את חלומו להיות מהנדס וחוקר בתחום הביוטכנולוגיה. לקראת גיוסו לצה"ל הוא עבר מבדקים ואף הגיע לגיבושים לקורס טיס ולקומנדו הימי. הוא היה נחוש לשרת כחייל קרבי ולתרום מיכולתו ומכישוריו למדינת ישראל, למרות שיכול היה להישאר בהולנד.
עוז התגייס לצה"ל לחיל השריון ב-28 במרס 2004. חיים, אביו של עוז וסגן אלוף במילואים, מספר: "עוז אהב מאוד את הטנק ועוצמתו. הוא התעקש להיות מפקד צוות טנק: במסירות, בעקביות ובעקשנות הוא הגיע לפקד על צוות טנק בגדוד 53 בחטיבה 188. עוז זכה להערכה רבה ואף להערצה על פועלו ותפקודו מפקודיו, מחייליו וגם ממפקדיו, על דרכו ועל הסגנון המיוחד בו מילא את תפקידו במסגרת הצוות והפלוגה. מצד אחד, הקפיד עוז על משמעת קפדנית שכללה לבוש מדוגם ומדונדש (כינוי צה"לי ללבוש ללא רבב), ומצד שני דאג במסירות לחייליו ומעולם לא הלך לישון לפני שכולם היו מרוצים. כך גם לאחר חזרה מאוחרת של הצוות מפעולה מבצעית, נהג עוז לטרוח ולהכין מטעמים שונים לחייליו".
כשל מערכתי
מאז היום בו נהרג עוז לא חדל אביו לחקור את הקרב האחרון בו השתתף בנו. לדבריו, עד עתה, חודשיים לאחר מותו, לא הגיעו תחקירים צבאיים רשמיים על הקרב בו עוז נהרג.
ממידע שליקט ואסף חיים מהחיילים ומהמפקדים שלחמו בשטח, הוא מתאר מערכת כשלים אסטרטגית וטקטית בקרב בכל הדרגים.
"גדוד 53 ביצע תעסוקה מבצעית בגזרת מכבים וכביש 443 והוקפץ להשתתף במלחמת לבנון השנייה. הגדוד קיבל פקודה לחבור מאזור בינת ג'ביל דרך עינתא (השכונה הצפונית בבינת ג'ביל) ולחפות על כוחות שנמצאו באזור שקיפה-אנימל מצפון לבינת ג'ביל. הגדוד החל לנוע בלילה ביום שישי ה-11 באוגוסט על ציר צר ברוחבו של טנק, שמצדדיו פרושות תעלות ותהום. פלוגה ב' הובילה והצליחה לצלוח את השטח בזמן ממושך אך ללא כל נפגעים. למחרת, בצהריי שבת, קיבל מג"ד 53 פקודה ראשונה ממפקד האוגדה, תת אלוף הירש, שהורה לנוע לאור יום לכיוון שקיפה-אנימל".
חיים מדגיש כי מהתחקיר שהוא ניהל עולה כי נוהל הקרב התקבל בניגוד מוחלט לתורת הלחימה והכוח שימש כברווזים במטווח כשהוא חשוף למטחי נ"ט של חיזבאללה מהכפר הלבנוני קונין הסמוך לציר.
חיים מתאר את הקרב כאילו הוא עצמו היה שם ומספר איך פלוגה א' נעה בחוד השיירה לאור יום כשהמג"ד סוגר את הטור ומאחוריו פלוגה ג' "גולן". בשלב זה החלו כוחות חיזבאללה ליירט את הכוח של פלוגה ב' ולזנב בהם. פלוגה ג' שנעה אחרי פלוגה א' נחשפה לכוחות הנ"ט של חיזבאללה שהחלו לתקוף באש מסיבית את הטנקים של הפלוגה כבר מהחוד.
המ"פ שחש בעוצמת הירי, פקד להיחלץ לפנים תוך כדי תנועה. במקביל לרצף האירועים הסתחרר טנק המ"פ ונפל לתעלה, דבר שמנע ממנו להיחלץ ולייצר אש.
גבורה יוצאת דופן
בשלב זה המ"פ העביר פקודה להיחלץ לאחור ולחזור בציר לאזור המוגן ממנו יצאו. אך מפקדו של טנק נוסף נפצע באורח אנוש והטנק נותר ללא פיקוד וחשוף להתקפות הקטלניות.
עוז, שהיה מפקד טנק ותיק, גילה גבורה יוצאת דופן כשלקח אחריות ללא קבלת פקודה והחליט לחלץ את הטנק מטווח האש. עוז מיקם את הטנק שלו במקום "מוגן" בצלע ההר וכך מיגן אותו מצדדיו ומהאגף האחורי. בינתיים התברר כי התותחן בטנק שנפגע לא היה מסוגל ליטול פיקוד ולכן טען הקשר בטנק לקח פיקוד במקומו על-אף אי-שליטתו בתפעול המלא של הטנק בשדה הקרב. הטען, שלא למד מעולם לכוון טנק, נתקל בקשיים רבים בחילוץ הטנק בתנועה לאחור ולשם כך החל עוז להנחותו דרך הקשר בקור רוח כשהוא מכוון אותו למקום מבטחים, תוך חיפוי מלא על הטנק וירי מסיבי לכיוון מקורות האש.
חיים צמח מסביר כי זמן החילוץ היה קריטי ובשעה שחלפה הטנק שנפגע בציר מול הטנק של עוז מנע ממנו להמשיך לירות לעבר כוחות האויב. בינתיים הצליח הטנק אותו הנחה עוז בקשר להגיע בשלום למקום המבטחים ועוז אמר את מילותיו האחרונות בקשר: "קודקוד, כאן 3 ב' סוגר בתנועה סוף".
נשאר יפה גם במותו
חיים מדגיש כי בכל התחקיר שהוא ערך לא היתה אינדיקציה שחיפשו את עוז ולכן הוא מעלה את ההשערה כי המפקדים היו בטוחים וסמוכים שעוז יגיע למקום המוגן בשלום.
כעבור מספר דקות דיווח מפעיל ה- D9 בקשר כי יש טנק שעולה באש. בתחילה סברו המפקדים כי מדובר בטנק של האויב אולם בדיקת קשר גילתה כי זהו הטנק של עוז שנפגע.
את מה שאירע אחר כך מתאר חיים צמח: "הסמ"פ שהיה בקרבת מקום הגיע לטנק הבוער, והודיע כי הטנק עלה על מטען גחון. המחזה היה מחריד – הצריח ניתק מהטנק וכלי הפלדה הכל-יכול נקרע לגזרים על-ידי טיל קורנט. אמצעי התחמושת הרבים בתוך הטנק פוצצו את הטנק כולו. היה בלתי-אפשרי להתקרב אל הטנק ו-3 חברי הצוות נשארו לכודים בתוכו בעודו עולה בלהבות. את עוז מצאו במרחק של כ-15 מטר מהטנק ללא רוח-חיים, וכך נשמרה גופתו ובמותו נשאר יפה כבחייו עם חיוך נסוך כמו תמיד על פניו".
גופותיהם של חברי הצוות חולצו מהטנק רק בעלטת הלילה בשל הירי הכבד, בעוד שהטנק נשאר בשטח מספר ימים נוספים עד לחילוצו הסופי.
מאוחר יותר בחשכת הליל נע כוח טנקים מפלוגה 7 בבטחה בציר, וחצה את השטח ללא כל נפגעים.
חברו הטוב של האדם
תחושת האובדן של משפחת צמח ניכרת בכל הבית שבמרכזו נבנתה פינת הנצחה גדולה המקושטת בתמונותיו היפות של עוז. כלבו של עוז, פלאוש (נוצה בהולנדית), משקף את תחושת המשפחה.
פלאוש, פודל בן 10 שנים, גדל בחיקו של עוז ועתה הוא שרוי בדיכאון עמוק. לעיתים הוא נעמד בקיפאון במקומו ומבטו מופנה מטה והוא נמנע מלהיכנס לחדרו של עוז. בשבועיים הראשונים אחרי שעוז הלך לעולמו, ציפה הכלב לחזרתו והתעורר למשמע נקישות בדלת הבית בתקווה שעוז עוד ישוב. אלישבע, אמו של עוז, מספרת כי "אם כלב יכול להרגיש ככה אז מה אנחנו מרגישים?"
לבו של חיים אבי המשפחה מלא כעס על האופן בו נוהלה המלחמה והוא שותף לקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "כל המלחמה היתה תקלה אחת גדולה מבחינתנו, אם אריק שרון היה בהכרה הוא לעולם לא היה יוצא למלחמה הזו. שר הביטחון וראש הממשלה פתחו בפעולה עם מודיעין דל ובלי לדעת את המצב האמיתי של האויב. במלחמה הזו מתפרסמים מעשי גבורה, שנובעים בפועל מכישלון מערכתי. בננו נהרג לאחר שהתקבלה החלטת 1701 באו"ם ב- 11.8, שקראה להפסקה מיידית של הלחימה ולפרישת צבא יוניפי"ל בשטח דרום לבנון. ההחלטה גם התקבלה על-ידי ממשלת לבנון ב- 12.8, אבל רק בישראל בחרו להתעלם ממנה. עוז נהרג עם עוד עשרות לוחמים במהלך 60 שעות של ה'ספין', כפי שהוא מכונה על-ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ".
אביו של עוז אף שטח את טענותיו בפני ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שנענה לבקשתו ונפגש עימו.
"אני כאבא וכקצין בכיר בצה"ל אמרתי לראש הממשלה כי הדרג הצבאי לא יידע את הגורמים הפוליטיים במידע המודיעיני על האויב שהיה ברובו מוסתר ואף לא יישם נכון את ההחלטות המדיניות. במקום להוביל מהלכים לפי מטרות במלחמה יזומה, החיילים הובלו לגיא הריגה של ממש ולמלכודות. האובדן שלנו כמשפחה הוא ענק – לאבד ילד זה דבר קשה אבל לאבד את עוז קשה במיוחד".
ביום ראשון השבוע התקיימה פגישה לא קלה בין משפחת צמח לבין הרמטכ"ל, שהתרשם רבות מפעולות ההנצחה של המשפחה. חיים פונה לעוז ישירות: "עוז, הטנק שכה אהבת, לקח לך את היקר מכל - את החיים. 5 חודשים לפני שחרורך מצה"ל- ואתה רק בן 20".
|
| |
|
-
|
יצחקי ויקי
21/4/07
|
|
לכל איש יש שם
|
|
|
|
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם שנתן לו אלוהיו ונתנו לו אביו ואמו.
לך עוז בחרו שם עם עצמה המבטיח גדולות.
עוז- עם קריאת השם עולות לי קונוטציות רבות,
בחור חסון, אמיץ,חזק וגדול,
עלם חן שיש בו בטוח הכל.
ואז עולה "עוז 77" סיפור הגבורה של חיילי השריון,
ובמקרה שלך עוז ,גם זה מתגלה כנכון.
ממשיכה להרהר, ונזכרת ששמך מופיע בתפילה ,
"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" הבטחה,
ואני משוכנעת ,שמי שהשם עוז נבחר להיות שמו,
אלוהים ישמור עליו ויהא עמו,אני בטוחה.
ראיתיך פעמים בודדות ביישוב,והמראה שלך עולה לפני שוב.
באותן הזדמנויות,ענית לכל מה שעלה לי עם השם עוז.
בחור חסון ויפה,עם עיניים בורקות,ומבט נוגע.
חיוך מדהים ,ספק ערמומי,ספק ביישני,איש לא יודע.
בימי שישי במפגש עם ההורים,
תמיד ראינו אותם גאים מאושרים,
בשיחה הביעו אהבה ודאגה רבה לילדים,
ובעיקר לשלושת החיילים.
וביום שישי האחרון פגשנו,את אבא מודאג מתמיד,
מבטו אמר הרבה, אך הוא לא ידע מה להגיד
ואז הוא אמר שהוא חרד למצב,הוא דואג לחיילים
הוא חושב שההתנהלות לא נכונה,ומרגיש חסר אונים.
ביום ראשון הגיע הבשורה המרה,
לא האמנתי,האדמה בערה,שאלתי אלף שאלות ואמונתי התערערה ,
רצף של תמונות,עבר ותחושת הכל ניגמר.
ואז ביקשתי עוז להשתתף בלוויה ולא היה בי הכח,
ואז רציתי עוז לנחם את ההורים,אך הפחד אחז בי ולא נתן לי מנוח.
קשה למצוא מילים לנחמה,קשה להשלים עם הפרידה.
רוצה להאמין שאתה מפקד בצבא שמיים,ושומר עליך אלוהים.
זכרך לא ימוש מליבנו לעד,ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
|
| |
|
-
|
חיים
22/5/07
|
|
סיפור גבורה
|
|
|
|
עוז צמח הי"ד
אני משער שכל סיפור הוא כמעט סיפור גבורה, אבל אני מרגיש חייב לספר את הסיפור של עוז צמח ז"ל.
ביום שישי, יום לפני שנהרג, הוא תצפת מהטנק שלו חוליה שמתקדמת לכיוון טנק המ"מ שלו. בגלל שלא היה לו קו ירי עליהם, הוא יצר קשר עם המ"מ עם האזימוט והמ"מ הוריד אותם - כך הציל את חייו.
יום למחרת, יום שבת, יום לפני הפסקת האש, טנק לפניו נפגע מטיל ומפקד הטנק נפצע ולכן הקשר/טען החליף אותו. את הסיפור המלא כרגע אני לא אספר מפאת צנזורה ותחקיר שצה"ל עורך, אבל בקצרה, עוז, בתור מפקד טנק, עלה לצריח ותדרך את הקשר/טען של הטנק השני והוציא אותם בבטחה מהאזור, בעוד הטנק שלו נפגע ועוז ושלושת החיילים האחרים נהרגו.
מה אתם חושבים - עדיף צל"ש ושימות גיבור או שיברח, יהיה פחדן אבל יחיה?
יהיה זכרם של כל ההרוגים ברוך, תהיה החלמתם של כל הפצועים מהירה ומלאה וישובו בנים לגבולם.
ליר (28.08.06)
lerix@walla.co.il להמלצה על תגובה זו לחצו כאן
|
| |
|
-
|
יערה
29/10/07
|
|
לעוז. בשבילו, לזכרו בזכותו.
|
|
|
|
עוז, בלי יכולת לכתוב את שמו בלי שנהר דמעות ישטוף את פני.
עוז, בלי יום שלא חשבתי על זיו פניו.
לכל מקום שאלך עוז נקרא בדרכי.
בזכותו למדתי יופי מהו,
יופי חיצוני שולי עד כמה שהוא, אך בעיקר יופיו הפנימי שכבש את ליבי בלי בעיה.
בזכות הקריצה שקיבלת ממך שאמרת שלום, ידעתי שכן יש טוב.
מלחשוב עליך ידעתי שיש טוהר ותמימות מיוחדת בעולם הזה.
שנה וקצת מאוחר יותר יכולה לומר זאת,
עוז בחיים לא ידעתי מהו געגוע למשהו, למישהו שהכרתי קלות,
כבשת בי אזורים בלב שלא ידעתי על קיומם.
ובשניות עשית זאת.
יהיי זכרך ברוך סמל ראשון עוז צמח ז"ל
יהיי זכרך ברוך נסיך יפה תואר.
משפחת צמח, היו חזקים וחייכו אני יודעת שיש לכם את החיוך השלו ביותר.
משתתפת בצערכם.
יערה
|
| |
|
-
|
חיים צמח
21/3/08
|
|
חברים מספרים
|
|
|
|
עוז היה אחד מן האנשים היותר נפלאים, לב זהב עם תמימות של ילד, וכשרון פיקוד והנהגה מצויין.. עוז, אתה זוכר? את היום שבו תפס אותנו האוגדונר בטרמפיאדה בגולן? ואיך שהגנת עלי בפני המג"ד, וחטפת בשביל שנינו.. עוז אני זוכר אותך, ואוהב אותך.. ניפגש במהרה בעז"ה בבית המקדש ובירושלים הבנויה, יחד עם דן והרן וינון וכל החיילים הקדושים שחרפו נפשם למען עמם ומולדתם!
עוז צמח ז"ל היה אחלה בנאדם...
הוא היה איתי כמה חודשים בחדר בחדר בביסל"ש כשהיינו מפקדי טירונים.
תמיד מתנדב ודואג לחברים, היה אהוב על המדריכות
עוז היה מש"ק מרגמות אחרי הקמ"ט הראשון שלו סופח כמוני לביסל"ש להעביר טירונות ת"ל + הכשרות נפלי שריון למחזור אחד (מרץ 05) ואחר כך לאחר בקשתו לנסות שוב קיבל הזדמנות שניה מהמח"ט שאחרי הקמ"ט השני הגיע ל53... אני זוכר שבאתי לבקר אותו שהוא עשה השלמת מקצועות בביסל"ש והוא ניסה לסדר לי איזה מדריכה.. איזה מצחיק...
|
| |
|
-
|
חיים
21/3/08
|
|
תחקיר צוות עוז
|
|
|
|
צוות הטנק של עוז
24.01.2008 (19:42)
כללי:-
צוות 3ב' מפלוגת גולן היה צוות טנק מרכבה סימן 3 משופר, ששירת בפלוגת גולן במסגרת שרות חובה בצה"ל.
הרכב הצוות:-
מפקד הצוות-סמ"ר עוז צמח ז"ל, (20) מרעות טען קשר- סמ"ר הרן לב ז"ל, (20)
(לבקשת הוריו לא הועלה בדרגה לאחר נפילתו) מקיבוץ מעיין ברוך
תותחן-סמל ינון ניסן ז"ל, (19) נהג-סמ"ר דן ברוייר ז"ל ,(19) ממושב בית הילל
ממעלה אדומים (סיים קורס מפקדי טנקים )
בתחילת המלחמה הצוות ביצע פעילות מבצעית במרחב חטמ"ר בנימין בגזרת מכבים רעות –ציר 443 בואכה גבעת זאב. הגדוד הוקפץ לרמת הגולן להכנות שבהמשכם נכנס והשתתף במלחמת לבנון השנייה.
העובדות:
הגדוד עלה לרמת הגולן מתעסוקה מבצעית באיו"ש והחל בהתארגנות ללחימה בלבנון הצוות התאמן במסגרת הפלוגה , אימון ראשון אחרי הרבה זמן שלא זכו להתאמן. לאחר התארגנות קצרה שכללה שיבוץ קרבי ואימון קצר, הגדוד הוקפץ לקו הסגול ושובץ למשימות בדרום לבנון שכל הזמן שונו, תוך שהוא 'מטורטר' מגזרה לגזרה, ממשימה למשימה שאף אחת לא בוצעה כנדרש. הפקודות היו לא עקביות ופגעו ביכולת הגדוד ובפיקוד והשליטה. סמוך מאוד לכניסה ללבנון נהג הטנק האורגני לא חזר ליחידה והיה צורך לשבץ את סמ"ר דן ברוייר כנהג לאחר שהתנדב למשימה זו. ( בהכשרתו סיים קורס מפקדי טנקים).
הצוות השתתף במלחמה באזור בינת ג'בל בלבנון במסגרת אוגדה 91 בפיקודו של תא"ל גל הירש.
הצוות נלחם בגבורה במהלך המלחמה תוך כדי ביצוע פקודות משתנות, נכנסים ויוצאים נכנסים ויוצאים, וגם כאשר הושג הישג כל שהוא, למחרת הייה צריך להשיגו שוב. תורת לחימה לא אחראית ובזבזנית באופן שלא הוכר בעבר והוא חסר זכות קיום בעתיד. דרך סיפורו של צוות עוז ניתן להבין את הטענה כי למלחמה לא נקבעו יעדים ברורים ולא נגזרו מהם משימות ברורות על פי תוכניות מוכנות ומתורגלות. יכולתם של הכוחות להביא לידי ביטוי את העוצמה של צה"ל נשחקה והפכה את היתרון לחיסרון ולאובדן חיי בנינו .
השבת השחורה
ביום שבת 12 אוגוסט 2006 בשעת בין הערביים, אחרי החלטת האו"ם 1701 על הפסקת האש – קבל מפקד גדוד 53 סא"ל משה פקודה ישירה בטלפון ממפקד האוגדה - גל הירש, תוך שהוא מדלג על הדרג החטיבתי –חטיבת גולני , כשהאחרון מורה למג"ד "נוע סוף". פקודה שבמבחן התוצאה לא בוצעה.
המחיר היה כבד מאוד.
מהלך הקרב
משימת הגדוד הייתה לחבור ולחפות על הכוחות שהונחתו במסוקים במוצאי שבת 12 אוגוסט 2006 בעורף האויב באזור 'שקיף א-נימל'. הגדוד שהיה מאורגן בהגנה ב'מגנן' בפאתים הצפוניים של בינת ג'בל, החל בתנועה באור יום, תוך שהוא נע חשוף ולא מוגן, בציר הררי קשה לתנועה שנשלט ע"י האויב באש ובתצפית מ'שמורות טבע' מכיוון הכפר קונין. התנועה הייתה ללא אבטחת אגפים , ללא חיפוי ארטילרי ואווירי וללא מיסוך עשן. כל אלו נעשו בניגוד גמור לתורת הלחימה של חיל השריון בשטח הררי. פלוגת אלון הובילה, אחריה נע המג"ד. את הכוח סגרה פלוגת גולן. פלוגת אלון החלה לצלוח את הציר הקשה והנשלט ע"י האויב שהחל לזנב בכוחות מאחור שלא יכלו להגיב למכת האש ולמזלם הצליחו לנתק מגע תוך היחלצות לפנים. פלוגת גולן המשיכה בתנועה תוך התעלמות בוטה מהסיטואציה אליה נקלע הגדוד ופלוגת אלון, ללא נקיטת פעולות קרביות טקטיות ואחרות של המ"פ ומפקדת הגדוד, כדי להימנע ממגע עם אויב ששולט בכוח שנע, כמו ברווזים במטווח.
במהלך תנועת הכוח ירה האויב טילים בהיקף עצום לעבר הפלוגה. המ"פ שהופתע מעצמת אש האויב נתן פקודת 'היחלצות לפנים'. תוך כדי ביצוע הפקודה התקבל דיווח שטנק 3א נפגע ומפקד הצוות נפצע ולא מתפקד. המ"פ נתן פקודה היחלצות לאחור. תוך כדי בצוע הפקודה, נפל טנק המ"פ לתעלה בשיפוע צד. הטנק נתקע, לא הצליח לנוע ואף חסם את הציר. מ"מ 3 שהיה בקרבת מקום קיבל פקודה מהמ"פ לסייע בחילוצו. המ"מ ניסה לחלץ ללא הצלחה את טנק המ"פ. המג"ד שהיה בקרבת מקום, ניסה אף הוא לחלץ את טנק המ"פ אך לשווא. כל זאת בזמן שהאויב ממשיך לפגוע בטנקים שהיו על הציר, בירי ללא הפסקה. טנק המ"פ שהיה תקוע על הציר, חסם אותו ולא אפשר תנועה קדימה ו/או אחורה.
המג"ד המ"פ והמ"מ היו עסוקים בחילוץ טנק המ"פ ולא ניהלו קרב פלוגתי/גדודי כדי לבצע חילוץ לאזור מוגן, של הכוחות בכלל ושל צוות 3א' שנפגע בפרט. צוות 3א' הופקר בשטח, כשמפקדו פצוע ומערכת החשמל והירי של הטנק שנפגע , יצאו מכלל שימוש ואף אחד לא עושה דבר להצלתו. הטען-קשר שלקח את פיקוד על הטנק הפגוע התקשה לחלצו לאחור. חוסר המיומנות בפיקוד ושליטה בטנק ואי כשירותו הטכנית, יצרו בעיות שעלולות היו להסתיים באסון לצוות 3א'. סמ"ר עוז צמח מפקד צוות טנק 3ב' , קיבל פקודת היחלצות לאחור, שמשמעותה נסיגה, הבחין במתרחש ולקח פיקוד על האירוע תוך גילוי יוזמה, רוח לחימה , אומץ לב מנהיגות אחריות ורעות והחליט לבצע קרב חילוץ והצלה לחילוץ ולהצלת צוות 3א' .
הציר ההררי שהיה צר מאוד, לא אפשר תנועה ומעבר של כוחות במקביל. 'צוות – עוז' - 3ב, התחיל בחילוץ לאחור, תוך שהוא מבצע קרב חילוץ והצלה לצוות 3א'. 'צוות עוז' תפס עמדה מוגנת בצלע ההר. עמדה אופטימלית לשטח הנתון, שאפשרה לטנק צוות 3א לנוע על הציר. 'צוות עוז' פתח באש לעבר האיום וחפה על החילוץ תוך שהוא משתמש בכל הנשק והתחמושת שעמדו לרשותו: פגזים, מקלעים ועשן. כל זאת תוך רתוק האויב ופגיעה במקורות הירי. סמ"ר עוז צמח ז"ל כוון את צוות 3א' לאזור המוגן תוך שהוא משתמש בכל האמצעים שעמדו לרשותו, צוות 3א' חולף סמוך לצוות 3ב' בשלב זה הטנק של צוות 3א' הייה בקו האש של צוות 3ב' עובדה שחייבה את צוות 3ב' להפסיק את הירי לזמן קצר, סמ"ר עוז צמח ניצל את הקרבה הפיזית של צוות 3א' והנחה אותו בע"פ מה עליו לעשות כדי להמשיך ולנוע לאזור המוגן. שלב זה לקח מספר שניות. המפקד המחליף של צוות 3א הבין את ההנחיות, והמשיך בתנועה, כשעוז ממשיך לחפות על תנועתו ולהנחות אותו לאזור המוגן, כל זאת באור יום תחת אש מאסיבית של האויב. 'צוות עוז' ביצע קרב קשה ואמיץ ברמת סיכון מאוד גבוהה לחילוץ צוות 3א שהגיע בשלום לאזור המוגן ל'מגנן'. מפקד צוות 3ב' סמ"ר עוז צמח דיווח:
'קודקוד כאן 3ב' סוגר בתנועה סוף', שמשמעותו , סיימתי את קרב החילוץ וההצלה ואני בדרך למגנן. מאז לא נשמע קולו יותר!
הסמג"ד שהיה בסדר תנועה אחרי צוות 3ב' נסוג ל'מגנן' ולמעשה הפקיר את צוות 3א' ו 3ב' לגורלם, המג"ד והמ"פ שהיו בקרבת מקום לא תפקדו ולא שלטו במצב, לא ניהלו את הקרב ולמעשה הפקירו גם הם את צוות 3א' ו 3ב', השדרה הפיקודית של הגדוד לא ניהלה את הקרב ולא השתלטה על המצב.
צוות 3א' הפגוע הגיע ל'מגנן' , התקבל ע"י הסמג"ד והסמ"פ שלא בדקו היכן צוות 3ב' ומדוע לא הגיע גם הוא ל'מגנן'. המ"פ נותר תקוע על הציר מבלי יכולת לנוע לא השכיל להשאיר את הטנק שלו בידי מפקד אחר ולהצטרף לטנק אחר ולנהל את הקרב הפלוגתי. המג"ד והסמג"ד לא הבינו שמדובר באירוע גדודי , לא נקטו באמצעים ולא ביצעו ניהול קרב.
כוח חילוץ בפיקוד סמ"פ גולן ועוד דחפור די-9 יוצאים מה'מגנן' כדי לחלץ את המ"פ התקוע, תוך שהם חולפים סמוך לטנק של צוות 3ב' ולא מבחינים בו. מפעיל הדחפור עולה בקשר ומדווח שהוא מזהה טנק עולה באש ותחמושת מתפוצצת. כשהוא נשאל מה הוא מזהה הוא מדווח שהוא מזהה טנק בוער בצד הדרך, רק אז מחליטים לבצע בדיקת קשר עם הכוחות. צוות 3ב לא ענה.
הסמ"פ מבצע סריקה ואז ומגלה את הגרוע מכל צוות 3ב נפגע.
גלוי הפגיעה בטנק היה רק לאחר כ- 45 דקות. זמן יקר מאוד הלך לאיבוד ומנע את הצלת הצוות.
'צוות עוז' הופקר לא זכה לסיוע במהלך קרב החילוץ וההצלה ולא לאחריו.
הישרדות של טנק מורכבת מ-3 פרמטרים: מיגון, תנועה ואש. 'צוות עוז' תפס עמדה במסגרת קרב החילוץ וההצלה ולמעשה ויתר על התנועה. המיגון הייה נתון ולכן הגדוד הייה חייב להעצים את כוח האש ולא עשה זאת .
'צוות עוז' נלחם בגבורה ללא חת תוך שהוא לוקח אחריו' ללא קבלת פקודה, להשגת מטרה נעלה של הצלת חיים. קרב החילוץ וההצלה של 'צוות עוז' בוצע מתוך נחישות, אחווה ורעות.
מפקד הצוות סמ"ר עוז צמח ז"ל,הטען קשר סמ"ר הרן לב ז"ל,התותחן סמל ינון ניסן ז"ל והנהג סמ"ר דן ברוייר ז"ל, פעלו כצוות מקצועי מיומן וממושמע , באומץ רב ובנחישות תוך שיתוף פעולה ברמה מאוד גבוהה עם כל לוחמי הצוות בכלל ועם מפקד הצוות בפרט, וכראייה לכך הצוות לא נפגע במהלך כל קרב החילוץ וההצלה.
קרב החילוץ וההצלה של 'צוות עוז' צריך להילמד בכל הקורסים, ההכשרות והאימונים של חיל השריון בצה"ל. 'צוות עוז', החליט לבצע קרב חילוץ והצלה במקום לסגת לאחור-לברוח, הצוות הבין את המצב אליו נקלעו הכוחות בכלל וצוות 3א בפרט:- .
היו אלו ילדים בני 19 ו-20 שבצעו קרב גבורה להצלת חיי אדם .
על אומץ ליבם, מקצועיותם ומסירותם, על עצם ההחלטה על ביצוע הקרב ועל ביצועו בפועל, על העוז, הגבורה, המסירות והדבקות במטרה הנעלה כשלקחו אחריות, על הצלת צוות 3א' למרות שקיבלו פקודה לסגת לאחור. אחריות, שמעצם לקיחתה גבתה את המחיר היקר מכל, את חייהם, והם רק בני 19 ו-20 בלבד, קיבל 'צוות עוז' צל"ש אלוף פיקוד צפון
מסקנות
המלחמה בכלל והקרב האחרון בפרט, כמייצג של התנהלות המלחמה, תוכננו ונוהלו בצורה רשלנית שאין לה אח ורע במלחמות ישראל.
אחרי 32 ימי לחימה סביר היה שהמפקדים ידעו שהטנקים אינם יעילים בשטח ומהווים מטרת איכות לאויב, בעיקר באור יום. המלחמה התנהלה תוך התעלמות בוטה ורשלנית מיכולת האויב, מתורת הלחימה של צה"ל בכלל ושל חיל השריון בפרט.
המפקדים בעיקר ברמות הבכירות פעלו בניגוד גמור לתורת הלחימה של צה"ל וחיל השריון, תורה שנכתבה בדם. הכוחות לא התאמנו כראוי, לא יכלו לפעול ולא פעלו במסגרת מבצעית הולמת כדי למנף את עוצמת הכוח.
יותר ויותר מתקבל הרושם שהטנקים בדרך בה הופעלו, היו מיותרים בלחימת גרילה מהסוג שהתנהל במלחמת לבנון השנייה וכשהופעלו קיבלו משימות שלא הותאמו לשטח ולאויב.
המודיעין אם היה, לא הופנם והמפקדים ברמות הגבוהות , התנהגו כאלו אין אויב . הכוחות והמפקדים לא היו מוכנים למלחמה מהסוג הזה.
לא היו נוהלי קרב ולא היה ניהול קרב. המפקדים לא היו מאומנים ולמעשה פעלו מכורח הנסיבות שאליהם נקלעו כתוצאה מהחלטות חפוזות ומשתנות שנחתו מהדרג המטכלי והפיקודי על הכוחות בשטח, השכם והערב .
'צוות עוז' ביצע את פעולת הגבורה של קרב החילוץ וההצלה ביום האחרון למלחמה, אחרי שהתקבלה ההחלטה של האו"ם 1701 על הפסקת האש. הממשלה החליטה להרחיב את המבצע שלא השיג את מטרותיו האסטרטגיות ולמעשה גזרה את דינם של 34 מחיילנו שחרפו את נפשם .
הרחבת המבצע נבעה משיקולים פסולים, מתוך כוונה וניסיון לזכות בנקודות פוליטיות לנוכח מלחמה שהתנהלה בצורה חובבנית ולא מקצועית. מלחמה שהסבה נזקים כבדים מאוד לצה"ל ולמדינת ישראל.
ניתן לומר בוודאות שהרחבת המבצע ביומיים האחרונים למלחמה - נכשלה כשלון חרוץ במבחן התוצאה ואף העצימה את הפגיעה בכוח ההרתעה הלאומי.
תחקיר זה נכתב על ידי אלישבע וחיים צמח - הוריו של עוז זכרונו לברכה
|
| |
|
-
|
חיים
21/3/08
|
|
זוכרים את עוז-מכתב של שני
|
|
|
|
זוכרים את עוז
מאת: יקי ממודיעיןו 03/08/07 | 13:11
היום, י"ט באב, הוא יום השנה למותו של סמ"ר עוז צמח, תושב רעות, שנפל בקרב במלחמת לבנון אשתקד. בן 20 היה במותו.
שני צמח, אחותו הקטנה של עוז, כתבה כך את סיפור נפילתו:
"עוז נכנס עם הצוות שלו בכמה טנקים. אחד הטנקים נפגע ומפקדו נפגע קשה. ואחד מהחיילים באותו טנק שהמפקד (שלו) ניפגע החליף את המפקד והוא לא ידע מה לעשות. וביקש מעוז עזרה. עוז בא לחפות על הטנק שלו (של החייל עם המפקד הפצוע) ובנתיים חזבאללה ירו טילים. בנתיים עוז אמר לטנק אחר לחפות עליו ואמר לו בדיוק כמה מטר לירות אל הטילים ולהשתיק את אש החזבאללה. בנתיים הסביר למחליף של המפקד מה לעשות והוא נכנס עם הטנק למנהרה בטוחה. בנתיים עוז נשאר בחוץ בשדה עם אנשי הצוות שלו, וגם אלו שחיפו עליו נכנסו למנהרה. ואז פגע טיל בטנק של אחי עוז צמח ואותו טיל הרג את אחי היקר ואת חבריו המופלאים לצוות. מה שהיה חשוב לעוז זה לעזור קודם לאחרים ואחרי זה לעזור לעצמו וזה מה שיפה בבנאדם הזה /"עוז צמח"/ הוא באמת ! היה מלאך !!!!"
עידן חביב, חברו של עוז מרעות, קיבל את הבשורה על נפילתו של עוז כאשר היה בטיול בדרום אמריקה. הוא התיישב לכתוב עליו שיר כדי להתמודד עם הכאב. אפשר להקשיב לעידן מבצע את השיר היפהפה והמצמרר כאן.
עוז
כתב והלחין: עידן חביב
פרחים נופלים עליך מגבוה
דמעות עגולות מתגלגלות עד אליך
האדמה פתחה את פיה לכבודך
זו אחותך שם מעליך צועקת ובוכה...
לא לא לא תחזירו לי אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו
הרפה מעינך עוז, שכב במנוחה
חושך בחוץ עכשיו ואמא עוד פה איתך
לא מסוגלת לקום לעזוב אותך לבדך
נשארת שוכבת מבקשת עם הפנים לאדמה...
לא לא לא תחזירו לי אותו...
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו
חיוך שלך עולה בי כמו שקיעה.
יפה יפה ונעלמת בחשיכה...
מקצה עולם אקרא לך איך לא תשמע
עם שופר שחור אמשח בעוז
שכל כוכב ידע...
בסתר כנפיו אתה נמצא עכשיו לעולמים
המלאך שנגע בך ממנו אנו מבקשים
לא לא לא תחזיר לנו אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן של עוז
----
יהי זכרו ברוך
מצורף קובץ jpg
שם:
נושא: [סמיילים וסימנים לנושא]
תוכן: [סמיילים וסימנים לתוכן]
? שליחה באימייל ? הדפסה ? RSS
ההודעה הנוכחית בהקשרה:
• זוכרים את עוז ו יקי ממודיעין [מצורף קובץ jpg] < ההודעה הנוכחית ו 13:11 | 03/08/07
° יהי זכרו ברוךו d a l i a l ו 13:41 | 03/08/07
° ו ת ע ל ו ל י ו 13:45 | 03/08/07
° כואב מאודיהי זכרו ברוךו א י ו ש י ו 13:46 | 03/08/07
• כל כך עצוב וכל כך מצמרר ו עפרה פלוס 3 ו 14:53 | 03/08/07
° יהי זכרו ברוךו לונקה ו 15:40 | 03/08/07
• הוא היה בשכבה שלי..ו סמייילי ו 16:29 | 03/08/07
• יהי זכרו ברוךו סימה36 ו 17:12 | 03/08/07
° יהי זכרו ברוך ו דוביכפת לי ו 17:17 | 03/08/07
° איזה חיוך מקסים היה לו ו 3ונמיי ו 17:34 | 03/08/07
° ו yoelth ו 17:57 | 03/08/07
° ו מיקלול ו 17:59 | 03/08/07
° ו chili3 ו 18:34 | 03/08/07
° עצוב עצוב מאד ו mic1511 ו 18:41 | 03/08/07
° לזכרו של עוז ו spiky1 ו 19:21 | 03/08/07
• שיר יפהפה. כואב מאד.ו zviaran ו 09:44 | 04/08/07
• כל הודעה כזאת גורמת לי לחזור שנה אחורהו Reshef 914 ו 11:21 | 04/08/07
° ו אילנית03 ו 13:41 | 04/08/07
° יהי זכרו ברוךו עזי 22 ו 15:04 | 04/08/07
|
| |
|
1985 - 2006
|
חיים
10/12/06
|
|
עוז תקציר חייו הקצרים
|
|
|
|
סמ"ר עוז צמח ז"ל
י"ג בחשון תשמ"ו - י"ח במנחם אב תשס"ו – 27 באוקטובר 1985 - 12 באוגוסט 2006
עוז נולד ביבנה לאלישבע וחיים צמח ביום ראשון, י"ג חשון תשמ"ו, 27 באוקטובר 1985. אח "סנדויץ'" - אחיהם הצעיר של יוסי ואורן ואחיהן הגדול של יפעת ושני. ילד יפה תואר, חייכן וקצת ביישן, נעים הליכות, מסור ועקבי בהשגת מטרותיו, אשר אהב לתת מעצמו לאחרים בכל מצב וללא תנאי – "מלח הארץ" במלוא מובנה של המלה.
בהיותו בן חמש וחצי, בעלותו לכתה א', עברה המשפחה לגור ברעות. הוא למד בבית הספר היסודי "רעים" בישוב, המשיך בחטיבת הביניים "מור" וסיים בתיכון "מכבים רעות" בהצטיינות במגמת ביוטכנולוגיה. הצטיינותו בתחום הביוטכנולוגיה נבעה מרצונו הבלתי נדלה לסייע לאנשים, ולשם כך אף עבד על מנת לחסוך כסף ללימודים גבוהים ולהגשים חלום - להיות מהנדס וחוקר בתחום.
פרק זמן קצר בנעוריו - בין לימודיו בחטיבת הביניים לתיכון - עבר לגור עם משפחתו בהולנד, מדינה שלא חש כלפיה כל שייכות. הוא הפציר בהוריו ללא לאות לחזור לישראל, לסיים את חוק לימודיו ובהמשך לשרת את מדינתו - וכך היה !
עוז אהב מאוד את החיים ואת הטבע. הוא התעניין מאוד בבעלי-חיים, שאת חלקם גידל. הוא רכש מיומנויות בתחומי הספורט השונים: הישרדות בטבע, קרטה, טיסנאות, שחיה וכדורסל במסגרת מכבי. בין תחביביו הבולטים היו הדיג וארוחות "גורמה", אותן אהב להכין במיוחד למשפחתו ולחבריו הרבים ונודע כ"שף" אמיתי.
עוז היה נחוש לשרת כקרבי, ולתרום מיכולתו ומכישוריו למדינת ישראל. לקראת גיוסו עבר בהצלחה מבדקים, ואף ביצע גיבוש לקורס טיס ולקומנדו הימי.
עוז התגייס לצה"ל ב- 28 במרץ 2004 ושובץ בחיל השריון. הוא אהב מאוד את הטנק ועוצמתו. שאיפתו היתה להיות מפקד טנק, וכצפוי הגשים שאיפה זו, וזאת במסגרת גדוד 53 בחטיבה 188.
עוז זכה להערכה רבה מצד מפקדיו, פקודיו וחבריו ליחידה ולחיל, בשל אישיותו והסגנון המיוחד בו מילא את תפקידו במסגרת הצוות והפלוגה ונסיונו המקצועי והמבצעי, בין היתר בתעסוקה מבצעית בגזרת מגוריו מכבים-רעות. במהלך פעילותו השוטפת נקרא עם יחידתו להילחם בדרום לבנון במסגרת מבצע "שינוי כיוון".
עוז נפל בקרב בעינתא-בינת ג’בל בדרום לבנון ביום שבת, י"ח חשון תשס"ו, 12 אוגוסט 2006, עת פיקד על צוות טנק. במהלך הקרב הבחין כי הטנק שנע לפניו על ציר הררי קשה ביותר נפגע בצריח ומפקדו נפצע. עוז שהבחין במצוקת הצוות נטל יוזמה לחילוצו. הטנק של עוז תפס עמדה בצלע הר. בנחישות ובעוז רוח, כשהוא וצוותו חשופים לאש צולבת באור יום פיקד על משימת חילוץ לאחור, כשהוא מרתק את האויב בפותחו באש מכל הכלים לכיוון מקורות הירי ובמקביל מכוון את הטנק הפגוע לאזור מוגן. הטנק הפגוע על צוותו חולצו על ידי הצוות של עוז וכוונו לאזור מבטחים, ובכך נצלו חייהם. לאחר סיום פעולת החילוץ, עוז דווח למפקדו "קודקוד כאן 3-ב' סוגר בתנועה סוף!" ומאז לא נשמע קולו ברשת. הטנק של עוז וצוותו ספג פגיעה ישירה רבת עוצמה ועוז ושלושת חבריו, הטען-קשר הרן לב, התותחן ינון ניסן והנהג דן ברוייר נהרגו במקום. המשימה האחרונה בחייו הוקדשה להצלת חיים תוך גילוי עוז, אומץ לב וגבורה הראויים להערכה. כל זאת תחת אש אויב מאסיבית באור יום.
עוז, אהבת מאוד את החיים ואת הטנק, והטנק לקח לך את היקר מכל - את החיים ! וכל זאת רק חמשה חודשים לפני שחרורך משירות סדיר בצה"ל ואתה רק בן עשרים.
יהי זכרך ברוך
|
| |
|
1985 - 2006
|
חיים
19/4/07
|
|
סיפור חייו הקצרים והמפוארים
|
|
|
|
סמ"ר עוז צמח ז"ל
י"ג בחשון תשמ"ו - י"ח במנחם אב תשס"ו – 27 באוקטובר 1985 - 12 באוגוסט 2006
עוז נולד ביבנה לאלישבע וחיים צמח ביום ראשון, י"ג חשון תשמ"ו, 27 באוקטובר 1985. אח "סנדויץ'" - אחיהם הצעיר של יוסי ואורן ואחיהן הגדול של יפעת ושני. ילד יפה תואר, חייכן וקצת ביישן, נעים הליכות, מסור ועקבי בהשגת מטרותיו, אשר אהב לתת מעצמו לאחרים בכל מצב וללא תנאי – "מלח הארץ" במלוא מובנה של המלה.
בהיותו בן חמש וחצי, בעלותו לכתה א', עברה המשפחה לגור ברעות. הוא למד בבית הספר היסודי "רעים" בישוב, המשיך בחטיבת הביניים "מור" וסיים בתיכון "מכבים רעות" בהצטיינות במגמת ביוטכנולוגיה. הצטיינותו בתחום הביוטכנולוגיה נבעה מרצונו הבלתי נדלה לסייע לאנשים, ולשם כך אף עבד על מנת לחסוך כסף ללימודים גבוהים ולהגשים חלום - להיות מהנדס וחוקר בתחום.
פרק זמן קצר בנעוריו - בין לימודיו בחטיבת הביניים לתיכון - עבר לגור עם משפחתו בהולנד, מדינה שלא חש כלפיה כל שייכות. הוא הפציר בהוריו ללא לאות לחזור לישראל, לסיים את חוק לימודיו ובהמשך לשרת את מדינתו - וכך היה !
עוז אהב מאוד את החיים ואת הטבע. הוא התעניין מאוד בבעלי-חיים, שאת חלקם גידל. הוא רכש מיומנויות בתחומי הספורט השונים: הישרדות בטבע, קרטה, טיסנאות, שחיה וכדורסל במסגרת מכבי. בין תחביביו הבולטים היו הדיג וארוחות "גורמה", אותן אהב להכין במיוחד למשפחתו ולחבריו הרבים ונודע כ"שף" אמיתי.
עוז היה נחוש לשרת כקרבי, ולתרום מיכולתו ומכישוריו למדינת ישראל. לקראת גיוסו עבר בהצלחה מבדקים, ואף ביצע גיבוש לקורס טיס ולקומנדו הימי.
עוז התגייס לצה"ל ב- 28 במרץ 2004 ושובץ בחיל השריון. הוא אהב מאוד את הטנק ועוצמתו. שאיפתו היתה להיות מפקד טנק, וכצפוי הגשים שאיפה זו, וזאת במסגרת גדוד 53 בחטיבה 188.
עוז זכה להערכה רבה מצד מפקדיו, פקודיו וחבריו ליחידה ולחיל, בשל אישיותו והסגנון המיוחד בו מילא את תפקידו במסגרת הצוות והפלוגה ונסיונו המקצועי והמבצעי, בין היתר בתעסוקה מבצעית בגזרת מגוריו מכבים-רעות. במהלך פעילותו השוטפת נקרא עם יחידתו להילחם בדרום לבנון במסגרת מבצע "שינוי כיוון".
עוז נפל בקרב בעינתא-בינת ג’בל בדרום לבנון ביום שבת, י"ח באב תשס"ו, 12 אוגוסט 2006, עת פיקד על צוות טנק. במהלך הקרב הבחין כי הטנק שנע לפניו על ציר הררי קשה ביותר נפגע בצריח ומפקדו נפצע. עוז שהבחין במצוקת הצוות נטל יוזמה לחילוצו. הטנק של עוז תפס עמדה בצלע הר. בנחישות ובעוז רוח, כשהוא וצוותו חשופים לאש צולבת באור יום פיקד על משימת חילוץ לאחור, כשהוא מרתק את האויב בפותחו באש מכל הכלים לכיוון מקורות הירי ובמקביל מכוון את הטנק הפגוע לאזור מוגן. הטנק הפגוע על צוותו חולצו על ידי הצוות של עוז וכוונו לאזור מבטחים, ובכך נצלו חייהם. לאחר סיום פעולת החילוץ, עוז דווח למפקדו "קודקוד כאן 3-ב' סוגר בתנועה סוף!" ומאז לא נשמע קולו ברשת. הטנק של עוז וצוותו ספג פגיעה ישירה רבת עוצמה ועוז ושלושת חבריו, הטען-קשר הרן לב, התותחן ינון ניסן והנהג דן ברוייר נהרגו במקום. המשימה האחרונה בחייו הוקדשה להצלת חיים תוך גילוי עוז, אומץ לב וגבורה הראויים להערכה. כל זאת תחת אש אויב מאסיבית באור יום.
עוז, אהבת מאוד את החיים ואת הטנק, והטנק לקח לך את היקר מכל - את החיים ! וכל זאת רק חמשה חודשים לפני שחרורך משירות סדיר בצה"ל ואתה רק בן עשרים.
יהי זכרך ברוך
מצורפים הקישורים:- לצפייה בכתבה לזכרו של עוז צמח הגיבור כפי שפורסמה במעריב ובה ניתן לצפות
בשיר ובמילים שנכתבו לזכרו.
אתר אינטרנט בו ניתן לצפות במספר תמונות, ביוגרפיה וסיפורים על עוז הגיבור.
מספר אתרים שונים בהם ניתן למצוא תמונות וכתבות על עוז הגיבור ופעילויות להנצחתו.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/489/305.html
קהילת המנחמים של עוז צמח
"עוז צמח" - חיפוש ב-Google
|
| |
|
1985 - 2006
|
חיים צמח
16/7/10
|
|
עוז צמח הגיבור
|
|
|
|
סמ"ר עוז צמח ז"ל
י"ג בחשון תשמ"ו - י"ח באב תשס"ו 27 באוקטובר 1985 - 12 באוגוסט 2006
עוז נולד ביבנה לאלישבע וחיים צמח ביום ראשון, י"ג חשון תשמ"ו, 27 באוקטובר 1985. אח "סנדויץ'" - אחיהם הצעיר של יוסי ואורן ואחיהן הגדול של יפעת ושני. ילד יפה תואר, חייכן וקצת ביישן, נעים הליכות, מסור ועקבי בהשגת מטרותיו, אשר אהב לתת מעצמו לאחרים בכל מצב וללא תנאי – "מלח הארץ" במלוא מובנה של המלה.
בהיותו בן חמש וחצי, בעלותו לכתה א', עברה המשפחה לגור ברעות. הוא למד בבית הספר היסודי "רעים" בישוב, המשיך בחטיבת הביניים "מור" וסיים בתיכון "מכבים רעות" בהצטיינות במגמת ביוטכנולוגיה. הצטיינותו בתחום הביוטכנולוגיה נבעה מרצונו הבלתי נדלה לסייע לאנשים, ולשם כך אף עבד על מנת לחסוך כסף ללימודים גבוהים ולהגשים חלום - להיות מהנדס וחוקר בתחום.
פרק זמן קצר בנעוריו - בין לימודיו בחטיבת הביניים לתיכון - עבר לגור עם משפחתו בהולנד, מדינה שלא חש כלפיה כל שייכות. הוא הפציר בהוריו ללא לאות לחזור לישראל, לסיים את חוק לימודיו ובהמשך לשרת את מדינתו - וכך היה !
עוז אהב מאוד את החיים ואת הטבע. הוא התעניין מאוד בבעלי-חיים, שאת חלקם גידל. הוא רכש מיומנויות בתחומי הספורט השונים: הישרדות בטבע, קרטה, טיסנאות, שחיה וכדורסל במסגרת מכבי. בין תחביביו הבולטים היו הדיג וארוחות "גורמה", אותן אהב להכין במיוחד למשפחתו ולחבריו הרבים ונודע כ"שף" אמיתי.
עוז היה נחוש לשרת כקרבי, ולתרום מיכולתו ומכישוריו למדינת ישראל. לקראת גיוסו עבר בהצלחה מבדקים, ואף ביצע גיבוש לקורס טיס ולקומנדו הימי.
עוז התגייס לצה"ל ב- 28 במרץ 2004 ושובץ בחיל השריון. הוא אהב מאוד את הטנק ועוצמתו. שאיפתו היתה להיות מפקד טנק, וכצפוי הגשים שאיפה זו, וזאת במסגרת גדוד 53 בחטיבה 188.
עוז זכה להערכה רבה מצד מפקדיו, פקודיו וחבריו ליחידה ולחיל, בשל אישיותו והסגנון המיוחד בו מילא את תפקידו במסגרת הצוות והפלוגה וניסיונו המקצועי והמבצעי, בין היתר בתעסוקה מבצעית בגזרת מגוריו מכבים-רעות. במהלך פעילותו השוטפת נקרא עם יחידתו להילחם בדרום לבנון במסגרת מבצע "שינוי כיוון".
עוז נפל בקרב בעינתא-בינת ג’בל בדרום לבנון ביום שבת, י"ח באב תשס"ו, 12 אוגוסט 2006, עת פיקד על צוות טנק. במהלך הקרב הבחין כי הטנק שנע לפניו על ציר הררי קשה ביותר נפגע בצריח ומפקדו נפצע. עוז שהבחין במצוקת הצוות נטל יוזמה לחילוצו. הטנק של עוז תפס עמדה בצלע הר. בנחישות ובעוז רוח, כשהוא וצוותו חשופים לאש צולבת באור יום פיקד על משימת חילוץ לאחור, כשהוא מרתק את האויב בפותחו באש מכל הכלים לכיוון מקורות הירי ובמקביל מכוון את הטנק הפגוע לאזור מוגן. הטנק הפגוע על צוותו חולצו על ידי הצוות של עוז וכוונו לאזור מבטחים, ובכך נצלו חייהם. לאחר סיום פעולת החילוץ, עוז דווח למפקדו "קודקוד כאן 3-ב' סוגר בתנועה סוף!" ומאז לא נשמע קולו ברשת. הטנק של עוז וצוותו ספג פגיעה ישירה רבת עוצמה ועוז ושלושת חבריו, הטען-קשר הרן לב, התותחן ינון ניסן והנהג דן ברוייר נהרגו במקום. המשימה האחרונה בחייו הוקדשה להצלת חיים תוך גילוי עוז, אומץ לב וגבורה הראויים להערכה. כל זאת תחת אש אויב מאסיבית באור יום.
עוז קיבל ציון לשבח על קרב הגבורה, על שהראה במעשיו רוח לחימה, יוזמה, רעות ואומץ לב עד כדי חירוף הנפש.
עוז, אהבת מאוד את החיים ואת הטנק, והטנק לקח לך את היקר מכל - את החיים ! וכל זאת רק חמשה חודשים לפני שחרורך משירות סדיר בצה"ל ואתה רק בן עשרים.
יהי זכרך ברוך
|
| |
|
2006 - 2006
|
חיים
17/4/07
|
|
תחרות סטריט בול לזכר עוז צמח
|
|
|
|
סטריט-בול. ככה עושים ספורט עממי
מפעל ספורטיבי חדש נחנך ביום שישי האחרון במודיעין-מכבים-רעות: טורניר הסטריט-בול הראשון לזכרו של עוז צמח ז"ל שנהרג בלבנון. מאות כדורסלנים בכל הגילאים בלמעלה מחמישים קבוצות שיחקו, הפסידו ונצחו. בלי שופטים ובלי סדרנים.
מנחם בנטוב 29/10/2006
קבוצת גדוד 53 ומשפחת צמח. טורניר סטריטבול עש עוז צמח (צילום: מנחם בנטוב)
פרסומתסטריטבול. גם בנים נגד בנות (צילום: מנחם בנטוב)מי שהקשיב לשמות שהוקראו ברמקולים ביום שישי האחרון במערכת הכריזה בתיכון ברעות השתכנע ללא צל של ספק, שמשהו השתבש במוחם של מארגני הארוע: שמות כמו "קולגייט נגד "סטריט מן" או "רומן תימני" ישחקו נגד "השבדים" ועוד מיני שמות חסרי משמעות לכאורה, שהוקראו במהלך כארבע שעות רצופות.
טורניר סטריט-בול (STREETBALL) בכדורסל נערך ביום שישי אחר הצהריים במגרשי הכדורסל של תיכון מכבים-רעות. הטורניר נערך לזכרו של עוז צמח ז"ל שנפל בלבנון. יום הטורניר (ו') היה גם יום הולדתו ה-21 של עוז ז"ל. למי שמחפש סמליות:הקבוצה הבוגרת המנצחת היו חבריו מגדוד 53.
למעלה מ-250 כדורסלנים שהתאגדו ב-53 קבוצות המחולקות עפ"י גילאים, ניהלו משחקוני כדורסל קצרים. כל קבוצה בחרה לעצמה שם בו נרשמה לתחרויות. חלק מהשמות היו בהחלט מוזרים ורק בעליהן הבינו מדוע. המשחקים התנהלו על חצי מגרש כאשר בכל קבוצה משחקים עד ארבעה שחקנים (שלושה משחקים ומחליף). המשחקים התנהלו עפ"י חוקי הסטריט-בול הבינלאומיים ובהם איסור זריקה לסל של כדורים חוזרים, היעדרותם של שופטים במשחקונים השונים ומשחקים של קבוצות בנות נגד בנים.
אירגון התחרויות בוצע על ידי מאמני הכדורסל שמעון רודריגז וטל וואודהוזן בתמיכת מתנ"ס מודיעין וארגון מכבי. במהלך התחרויות והטכס אחר כך, נכח יו"ר איגוד הכדורסל הישראלי, ירמי אולמרט.
בטכס הסיום עלתה קבוצת הנערים הלאומית של מכבי מכבים רעות למגרש ובטכס החלפת חולצות קצר החליפה הקבוצה את שמה ומעתה היא תיקרא מכבי "עוז". בין נושאי הדברים היה גם חיים צמח, אביו של עוז, ובדבריו הקצרים הוא שיבח את המפעל הספורטיבי הזה וציין כי מדובר במחווה שחיממה את ליבו באופן מיוחד, תוך כדי הסתובבות בין הקבוצות המשחקות.
הקבוצות המנצחות במשחקי הגמר: גילאי ד': קבוצת סטריט-מן (נגד וינרים) , גילאי ה':קבוצת גוגו (נגד חניאל), גילאי ו':קבוצת נמרוד לוי (נגד טייגרס בול), גילאי ז': קבוצת שפנים בע"מ (נגד הטובים 2), גילאי ח': קבוצת איסט (נגד MPLS). נערים: קבוצת מיכאל צור (נגד רומן תימני), נוער:קבוצת שושנים (נגד שבדים), בוגרים: קבוצת נציגי גדוד שריון 53 (נגד שיטאי), גדוד הטנקים בו לחם ונהרג עוז ז"ל.
טורניר הסטריטבול עש עוז צמח זל
התחרות נערכה ביום ההולדת של עוז צמח ז"ל ב-27 אוקטובר 2006
|
| |
|
2007 -
|
חיים
16/11/07
|
|
תחרות סטריט בול לזכר עוז
|
|
|
|
טורניר סטריט בול ע''ש עוז צמח ז''ל
טורניר הסטריטבול השני לזכרו של סמ"ר עוז צמח ז"ל שנפל בלבנון, התקיים ביום שישי אחה"צ. התחרו בו למעלה ממאתיים ילדים, בני נוער ובוגרים על כ-15 מגרשים
אמיר ליברמן 29/10/2007
(צילום: מנחם בנטוב)(צילום: מנחם בנטוב)ביום שישי ה-26.10.2006 התקיים טורניר הסטריט בול [כדורסל רחוב] השני, במתחם "תיכון מכבים רעות".
הטורניר נערך לזכרו של עוז צמח, ששיחק כדורסל באגודת מכבי מכבים רעות ונפל במלחמת לבנון השנייה. יום הטורניר היה יום אחד לפני תאריך יום הולדתו ה- 22 של עוז. בטורניר שהיה מוצלח מאוד, השתתפו כ-200 שחקנים מגילאים 9 ומעלה. הוא אורגן ע"י מחלקת הספורט בראשותו של חנן דנציגר ונוהל ע"י שמעון סלל רוה רודריגז וטל ואודהוזן - מנהלי בית הספר העירוני לכדורסל.
בין הנוכחים בטורניר היה גם ירמי אולמרט יו"ר איגוד הכדורסל. בסוף הטורניר התקיים באולם הכדורסל, טקס מרגש בו חולקו גביעים מדליות וחולצות טרנינג.
|
| |
|
2009 -
|
רות
22/6/09
|
|
עזרה
|
|
|
|
שלום, קוראים לי רות, אולי זה מקום שלא שייך לפנות בו.. אבל הוא נראה לי היחיד שאולי אפשרי. אז ככה, אני תלמידת אולפנה בירושלים. ביום הזיכרון האחרון (תשס"ט), עשינו צעדה באחד מהרי לטרון ובסופו של המסלול התקיים טקס ובו הוזכר האדם היקר עוז צמח זכרו לברכה. הייתה מצגת עם תמונות שלו, השיר שנכתב ע"י חברו נוגן ברקע ואפילו היה ריקוד מרגש ומצמרר. בנוסף לזה, חברה שלי (בשם יעל) לפני יום הזיכרון, קראה, למדה וחקרה רבות על עוז ז"ל, חייו, מותו ואישיותו ומתוך כך כתבה קטע מרגש מאוד ונוגע .. הרגשתי שאני חייבת לעשות עם הקטע הזה משהו, אני רוצה קודם כל להעביר אותו למשפחה שלו.. באמת, הוא מדהים וזאת הייתה זכות להכיר את עוז בצורה יפה שכזאת, כולם התרגשו והרגישו הערצה לדמות המדהימה שלו. זהו, הייתי באמת רוצה לבקש את עזרתכם.. באישהו גישור עם המשפחה (טלפונית, מייל, דואר..) , זה באמת חשוב לי.
המייל שלי - ruts12@walla.com
תודה רבה רבה, שיהיו בעזרת ה' רק בשורות טובות.
יהי זכרו של עוז ברוך.
|
|
|
|
|