|
|
יום הזיכרון 2019
היום קיבלנו ההורים בבי"ס לאה גולדברג בנתניה דגל ישראל. עשרות הדגלים הוצלו מאתר אשפה ע"י הילדים. לכל דגל הוצמדו שני שמות נופלים. החלטתי לבדוק מי זו עדי אוסמן וכיצד נפלה.
למשפחה אני אומר, נשמע שעדי הייתה עולם ומלואו. גם מנהיגה גם רגישה. נשמע שגם בצבא עברה מהפיכה, בין לוחמת לפחות. ועדיין שירתה בתוך עזה. אירוע הפיגוע מעצבן, חיילת בשטח אויב, בלי נשק. מקווה שזה לא קורה בימינו.
תנחומיי למשפחה.
|
אבירם |
10/05/2019 |
|
|
עדי עם השמחת חיים
את עדי הכרתי בשיחות נפש שלנו בנצרים, בבסיס... אני תושבת נצרים. מיד התאהבנו אחת בשניה, פיטפטנו, התווכחנו, למדנו אחת מהשניה... עדי היתה מלאת חיים, שמחה, מאור פנים, היה תמיד כיף ומעניין לפטפט איתה.
היא אהבה לנצל את הזמן בחיים, רצתה למלא את חייה בתוכן ועוצמה.
השיחה האחרונה שלנו היתה לילה לפני הרצח, בחדר בבסיס... אני אוהבת אותך!! ומאחלת להורייך ואחייך היקרים המון כוח בעז"ה...
|
רעות קלרמן |
05/05/2014 |
|
|
ה' ינקום דמך
עדי היקרה שלנוו
את עומדת תמיד מול עייני..
לא אשכח את היום הנורא מכל..את היום בו קיבלנו בשורה מרה ..
אך ,לא שוכחת ,ולא אשכח לעולמים את היום בו הורייך המדהימים ,החליטו לערוך הכנסת ספר תורה,בשמך הקדוש,כהכנסתך לחופה..,יום זה זכור ,ויחרט אצלי לעד,,הייתי בהריון בחודש שביעי בביתי גפן כיום בת 7.5...הבכי ,והדמעות אשר זלגו מעיניי ,..ללא הפסקה...
עדידי שלנוו,..יוצא לי להזכירך המון,חסרה לכולנו,דמות דומיננטית ,דעתנית,חריפה,יפה שלא נדבר,,מלאה נוכחות ,ואת זה לא אתבייש לומר כאן ועכשיו ,אף אחד לא יכול לקחת ממך..
רוצה לשתפך ,השארת מאחורייך משפחה לתפארת,אני אוהבת אותם בכל הכח ,ובכל רגע נתון ליבי איתם..מה שנותר לי לומר ,פיזית את לא איתנו,אך בלב לעדי עד..
קשה מאד לדבר עלייך בלשון עבר ,אך נגמרו לי המילים אהובה,יהי זיכרך ברוך אנג'ל
|
אורלי אוסמן |
15/04/2013 |
|
|
עדי המוכשרת...חברת הילדות
הנה עוד שנה חולפת...וזה כל כך עצוב וכואב. אבל אני זוכרת! אומנם לא היינו בקשר כשהתבגרנו אבל אי אפשר לשכוח אותך! בסך הכל 4 בתים שמפרידים בין בית הורי לבית הורייך...אני זוכרת אותך. ב"שוק" ליד סבינו, בכניסה לרחוב כהיינו חוזרות מהצבא ונפגשות, או סתם על ויצמן נתקלות. זוכרת אותך בעיקר בחוג הציור של אתי -היינו 2 ילדות קטנות ותמימות. אני קינאתי בך. תמיד. הציורים שלך תמיד היו יותר יפים, יותר מקצועיים ובכלל יותר. קינאתי בכמה מוכשרת שאת...עדי עדי עדי. אני זוכרת ולא שוכחת!
|
אסנת בועז |
15/04/2013 |
|
|
למרות שהלכת השארת שובל...
עדי שלי, אז נכון שעברו כבר עשר שנים וכולם כבר חזרו לעיסוקם,אבל אני כל שנה ביום הזה נזכרת בך ובשיחות הלילה שלנו בזיוונית ומרגישה כאילו הכל קרה אתמול. היית עם כלכךהרבה שמחת חיים וחכמה כל כך.אני מבטיחה תמיד לזכור ולנצור ואת המלצותייך מזמן כבר ישמתי. יהיה זכרך ברוך!
|
מיכל קרן דוד |
15/04/2013 |
|
|
לא נשכח ונזכור אותך לעד
הזמן לא מרפא את הכאב מהיום שעזבת. את חסרה,החיוך,המבט,הגומות ,הייחודיות שלך ופשוטטטט את...!!!! יהי זיכרך ברוך.
|
מאיה הדר |
14/04/2013 |
|
|
בליבנו לעד
מתגעגעת
אין כמוך בעולם כולו
|
צופי |
15/08/2012 |
|
|
חושבת עלייך תמיד
עדי ואני התגייסנו ביחד עברנו טירונות ביחד עברנו את קורס האלחוטניות ביחד ישנו באותו חדר ואף מיטה מול מיטה תמיד הייתה מצחיקה אותי אוהבת ודואגת כמו חברה ואחות.
חברה שלי אוהבת אותך ומתגעגעת נורא חושבת עלייך תמיד - את חסרה לי.
יהי זכרך ברוך.
|
מיטל |
24/04/2012 |
|
|
לא נשכח ולא נסלח
אוהבים ומתגעגעים בלי סוף.... :-(
|
ליאת גלם |
09/05/2011 |
|
|
..
לא הכרתי את עדי לעומק והאמת שגם לא באופן שטחי. ידעתי מי היא וראיתי אותה מספר פעמים ולמרות שלא הכרנו ממש הייתה לי מעין הערכה והערצה כלפיה
אתמול כשעברתי ליד בית העלמין הצבאי בכפר סבא, אחרי זמן רב שלא הייתי באזור, מיד וכמו תמיד עדי עלתה במחשובתיי ובין המחשבות גם תחושת פספוס שלא זכיתי להכיר אותה באמת
|
הילה |
12/04/2011 |
|
|
לא שוכחת את החיוך שלך
עדי היית ותשארי לנצח צעירה.
אני זוכרת את הטיול השנתי של בית הספר... החיוך, המעשי קונדס, בכייף להיות בחברתך, תמיד ידעת לצחוק, להנהיג, להוביל... היית ותשארי בליבי.
מקדישה לך את השיר: "פרח"
"את החיים לקחו לך/מלחמות קדושות/מלאכים בכו לך/בעיניים יבשות"
נומי פרח נומי-ילדה קטנה.יהי זכרך ברוך.
|
נטלי |
19/04/2010 |
|
|
לא שוכחת אותך
עדי, אני לא שוכחת אותך, את הכריזמטיות שלך, את הצחוק הגדול, את העוצמה שהייתה לך והרבה רגעים משותפים של התבגרות, איך היית מגוננת עלינו ומנהיגה כל אירוע חברתי. עצוב לי שהפסקת להתבגר ולגדול. שלך מרצ'בסקי
|
ענת מרצ'בסקי |
18/04/2010 |
|
|
זוכרת, לא סולחת ומתגעגעת תמיד
|
ליאת גלם |
18/04/2010 |
|
|
עדי, כמה את חסרה...
עוד מעט 6 שנים... בכל פעם שמגיעה לנקודה משמעותית בחיי, את צפה ועולה, וכואב לי כל כך...
ממשיכה לחלום עליך לעיתים תכופות, נוצרת כל רגע שאת לידי, גם אם רק בחלומות.
את חסרה, והזמן לא משכיח אותך אפילו לא לרגע.
אוהבת ומתגעגעת,
מעיין.
|
מעיין לוק |
18/04/2010 |
|
|
מי היה מאמין שעברו כמעט 6 שנים מאז
ממשיכה לזכור !
|
מאני באזוב |
10/05/2009 |