|
יום ארור
לא אשכך את אותו יום ארור כאשר ראינו את הבלאגן בבינת ג'ביל. היינו במוצב רג'ר יחד עם אחיך מאיר. מאיר לא היה רגוע בכלל וידע שאתה נמצא בלחימה שם. חלפו שעתיים עד שהשליש של הגדוד שלנו התקשר וביקש ממני למסור לו את הבשורה המרה. נחנקתי. בחיים לא עשיתי דבר כזה, אך בסוף יחד עם המ"פ הודענו לו. הוא כבר ידע... אביך התקשר אליו ואמר לו בוא הביתה אחיך נהרג! היום הזה חרוט בראשי גם היום 7 שנים אחרי ובכל יום זיכרון הכל צף לי מחדש.... יהי זכרך ברוך.
|
ליאור מזרחי |
05/05/2013 |
|
נדודי שינה וגעגועים
בלילות מסויימים נודדת שנתי ואני מעלה זכרונות מן הילדות שלנו יחדיו. ממאן להתנחם על לכתך. ועל הקרע העמוק שממאן להתאחות. אהבתי אותך בליבי ואת זה אני יודע היום. לאחר 6 שנים קשות שעוברות על משפחתך עדיין שנתי נודדת. כשאני מביט באמך אני מסובב את פניי קשה לי להביט בה. רגשות האנו חיים ואתה לא מציפות אותי כל פעם מחדש. משפחתך מנסה להמשיך הלאה אך נראה על פניהם שהם לא מצליחים. באזכרות שלך יש הרגשה כאילו זו לא האזכרה שלך כלל כאילו זה שייך למישהו אחר לאזכרה ולך אין שום קשר אתה עדיין אדם צעיר ובחיים פשוט לא נתפס. שמעון הצדיק בקש נא רחמי שמיים על משפחתך הרחבה כי רק לך מותר לבקש זאת אני אזכור אותך לעולמים
|
דודך האלמוני |
20/09/2012 |
|
לזכרך שמעון, חבר יקר..
הצפירה מתחילה ונגמרת, ופרט לדקה שעברה שום דבר ומחר אסע, ואשב על הסלע כבכל יום חול מלא אור ואביט בתכול, תכול הים כתכול עינייך ואביט לים בעיניים, ואבקש נחמה ואביט לים עמוק בפנים, ואבקש אותך חזרה
אתה חבר שלי, אתה חבר של רבים מביט בעיניים כחולות אחרות, ומחפש בהן ניצוץ שיזכיר במעט את שלך אך אין כמוך אתה חבר שלי, אתה חבר של רבים
|
. |
08/05/2011 |
|
לזיכרו של שמעון דהן ז"ל
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים
|
אביבית ועמי רווח |
08/05/2011 |
|
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
לנצח תהיו בליבנו נשמות טהורות!!
|
אורית |
22/02/2010 |
|
שמעון...
כל כך הרבה זמן אחרי, ואני עדיין לא מאמינה... נזכור אותך תמיד. ויום אחד ניפגש שוב... יהי זכרך ברוך
|
הדר |
13/11/2009 |
|
בהמון אהבה וכאב...
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
|
אתי גבאי |
28/04/2009 |
|
מלך היית ומלך תישאר
בד"כ אומרים את זה על כל אחד , אבל רק אני יודע שבאמת מישהו רצה אותך לצידו ...
|
איציק |
08/03/2009 |
|
יהי זכרו ברוך
שמעון נתמלאתי עצב שראיתי זאת אבא שלך הוא המורה שלי לביולוגיה
|
יהונתן |
07/05/2008 |
|
שימעון..
אני לא מכירה אותך.. נכנסתי לעמוד הזה ממש בטעות אבל נתמלאתי עצב כאשר ראיתי את תמונתך.. עצב מסוג אחר.. אישי.. הבנתי כי נפלת במלחמה.. במלחמה שאין לה סוף. אין לי מושג למה אני כותבת כאן.. דווקא לך.. בד"כ אני לא מגיבה על מאמרים מסוג זה.. נעצבת אך לא מגיבה.. אבל משו בתמונתך דחף אותי להדליק נר לזכרך ולומר לך תודה על שהגנת על מדינתנו בדמך, על שהגנת עלי בדמך.. מתת על קידוש ה' ואני מאמינה שאף חיית על כך. יהי זכרך ברוך..
|
אביה |
12/12/2007 |
|
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים!!!ה' יקום דמך!!!
|
נינה |
04/02/2007 |