|
לנצח איתנו
|
לירון
27/4/20
|
|
|
|
אלון האהוב, היית ילד חכם, נבון, אוהב לצחוק , רגיש.. תמיד תופס את המקום הכי שווה בשולחן ליד פפה... ככה אני זוכרת אותך ?? אוהבת ומתגעגעת. לירון
|
| |
|
דברים בשנה לזכרך
|
קרן ושרון האחיות של אלון
31/7/07
|
|
|
|
אלונקו שלנו, בכל יום שעובר הכאב רק הולך ומתגבר. יש ימים שבהם הגעגועים כמעט בלתי נסבלים. רק לפני כמה ימים ישבנו וצפינו בסרט לזכרך ופתאום נתקפנו בגעגוע העמוק, הכואב הזה... זה היכה בנו במלוא העוצמה והחזיר אותנו לאותה תחושה שהייתה כשדפקו על דלתנו בדיוק לפני שנה. לכתוב דברים עליך ולזכרך- זכרך הכל כך ברור, הכל כך מוחשי זה כמעט בלתי אפשרי. התחושה היא שהמילים הכתובות תקבענה את האין..את החסר..וזוהי תחושה שקשה להתמודד איתה. עברה שנה והנה אנו עומדים פה ב ט' באב, יום חורבן הבית. רק שעכשיו, זה גם יום החורבן הפרטי שלנו, והיום הזה מקבל משמעות נוספת- קשה מנשוא. בשנה האחרונה למדנו. למדנו המון על כוחה של אהבה אינסופית, מחבקת של כל אלה הקרובים אלינו ונמצאים כל חיינו לצידנו. אנשים שכל כך אהבת בחייך, ובלכתך מלווים הם אותנו. למדנו על הכח הפנימי והאור שמצוי בכל אחד מאיתנו, להמשיך את החיים למרות האובדן, כשאתה כאן לידנו, נמצא, נוכח על כל צעד ושעל. עברה עלינו שנה קשה ועוד שנים רבות לפנינו. אבל אלון, למרות האובדן הבלתי נסבל ומבעד למסך הדמעות אנו מאמינות ויודעות כי דמות המדריך שהיית לנו בחייך- עדיין ממשיכה להאיר את דרכנו. אנו יודעות שהמרחק הפיזי לא יוכל להפריד ביננו ושנשמתך הטהורה לא נולדה ברגע מסויים והיא לא תמות לעולם. אוהבות ומתגעגעות קרן ושרון
|
| |
|
דברים בשנה לזכרך
|
אמא
31/7/07
|
|
|
|
אלון יקר ואהוב, השנה הזאת איננה במניין הזמנים. ההתרחשויות החיצוניות כמעט אינן נוגעות ואינן שייכות. רק אתה שאינך, נמצא כל הזמן איתנו. תמונות הנעורים שלך לפני המלחמה מקרינות חיוך, אהבה,הנאה, קלילות, שקט ובטחון. החיים נמשכים, אם כי בריטואלים טקסיים שונים- יגאל קורא קדיש, אבא בוכה וליבו דואב, אחיותך קרן ושרון מתגעגעות, מדברות, כותבות וגולשות באתר שלך, מנסות לגעת ולראות שוב ושוב את הפנים. זוכרות וצוחקות עם אותו הומור מיוחד שהיה משותף לשלושתכם. אצלי, הצחוק והעצב קושרים אותי אליך, על שהיית ואינך אבל גם ישנו תמיד. עולה לבית העלמין בגלל הגעגועים, להיות קרובה ולחבק, אבל כשאני כאן אין את מי לחבק.אני משקה את הפרחים ויושבת שותקת. אלון בני, אתה חסר לנו, אבל מעולם לא איבדנו אותך. התובנות וההתבוננויות תופסים מימד מיוחד, אחר ושונה והם חובקים את שחור הלב. ואנו חשים אותך. אני מנהלת דיאלוגים של זכרונות, מיחלת לגעת בך, לשמוע אותך קורא לי א-מ-א. אתה נמצא איתי בתוך תוכי בנשמתי. אמא
|
| |
|
אלון
|
קרן
19/7/07
|
|
|
האח והבן הצעיר, האהבה הגדולה של חיינו,
נפל ביום ט' אב תשס"ו בקרבות בדרום לבנון בגיל 19.
אלון,
בחייך הארת אותנו באור הגדול שלך
נאמן לאמת הפנימית שלך שהנחתה אותך בכל מעשיך
"למדת כה רבות בעולם אחד עד שלא הצטרכת כלל
אלף חיים על מנת להגיע לחייך אלה"
החיוך, המבט, הכנות, החכמה והצחוק המתגלגל,
כל אלה יישארו איתנו לעד
כי אין מקום שהוא רחוק מידי
נר יגוננו אש תמיד בליבנו
כואבים ואוהבים
|
|
|
|
|