|
דניאל
|
דבורי
23/4/07
|
|
|
חשבתי עליך בצפירה. חשבתי על שרית אשתך ועל הבן שלך שהמשיך את חייו כעובר מבלי לדעת על החוסר הנורא שאליו הוא יוולד. חשבתי על שרית ועל תמונות החתונה שלכם. כמה הייתם יפים! כמה הייתם שמחים! כמה שמחת חיים היה בשרית. כמה תקווה.
אני חושבת הרבה על אשתך. כתבתי לה כמה מכתבים. לא שלחתי. רציתי להושיט יד תומכת ומחבקת. רציתי להציע פשוט להיות שם. אבל לא ידעתי איך אני הקטנה יכולה לעזור בשכול כל כך גדול.
חשבתי על אמא שלך מרים וכמה היא היתה שבורה בשבעה שלך. ואבא שלך שכולנו מעריצים. איך הוא נראה כאילו מישהו נתן לו אגרוף בבטן והוציא ממנו את כל האוויר. חשבתי על ערב ה-30 שעשו לזכרך ועל כמה המשפחה שלך אוהבת אותך, כל אחד לבד וכולם ביחד. וכמה שהמוות שלך נתן להם הזדמנות נוראית להתחזק ולארוג עוד יותר טוב את הביחד.
חשבתי על שמחת החיים של המשפחה שפגשתי בשבעה ועל הכוח שהיה בכולם, ואולי זה היה פשוט סוג של הישרדות. וקיוויתי כל כך ששרית מצליחה להתחזק.
חשבתי על איך זה לשאת את כאבי הלידה ואיך זה מתערבב עם הכאב שאינך. גם עכשיו זה גורם לי לדמוע. כמה אהבתם!! ככה מהצד, מבלי שהיכרתי אתכם לפני, נראיתם לי כמו זוג משמיים. אז איך זה שאחד נלקח והשני נשאר??
דניאל. איש חמודות. ושרית. ומרים וד"ר גומז היקר. ואחים יקרים ומשפחה של דניאל. אני חושבת עליכם ודומעת איתכם. ביום הזה ובשאר ימות השנה. לא יודעת למה דווקא אתם, אבל נכנסתם לתוך ליבי.
שלא תדעו עוד צער. לעולם.
מחבקת ובוכה.
דבורי
|
| |
|
לשרית ואביה תנחומי
|
נילי בוגרת 114
22/4/07
|
|
כואב
|
לשרית ואביה המקסימים,
אומנם אני לא מכירה אתכם אישית ולא הכרתי את דניאל. אבל אני כן בוגרת 114 ואני לצערי יודעת מה זה לאבד אדם חשוב.
אני משתתפת בצערכם הרב על אובדן הכבד, כואב הלב.
שלא תדעו עוד צער
יהי זכרו ברוך
|
| |
|
עַתָּה אַתָּה
|
יפה. ר. (טאקילה)
21/4/07
|
|
שיר שכתבתי
|
רוּחַ מְנַשֵּׁב בְּשַׁעַר בֵּית עוֹלָם
בְּרוֹשִׁים מִשְּׁנָתָם סְדוּרָה בְּטוּר כִּזְקִיפִים דְּרוּכִים
הַשְּׁבִיל בְּשַׁלַּכְתּוֹ מַאֲדִים
וְעֵינַיִם בּוֹכוֹת נִשָּׂאוֹת אֶל שְׁמֵי מָרוֹם.
עַתָּה אַתָּה נֵר זִכָּרוֹן דָּלוּק
וְאֵלַת הַגּוֹרָל שָׁרָה אֶת שִׁירָתָהּ
בְּלוּז מְעֻרְבָּל מִבֶּטֶן נִכְמֶרֶת
"הָפַכְתָּ לְאַבָּא".
יהי זכרו ברוך.
|
| |
|
מלאכים כבני אדם
|
מירב
20/4/07
|
|
|
שרית ואביה דניאל אברהם יקרים!
מש' גומז!
עם ישראל אתכם באבלכם הכבד.. מחבק ,מנשק ומנחם
לוואי ותדאו רק ימים מאושרים במחיצת בנך/נכדכם האהוב.
היה לכם בן יקר אורו וסיפורו הולך עמנו ובלבנו,שהרי צדיקים במיתתם קרויים חיים.
מי יתן ותנוחמו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
תחזקו באמונה כל מה שצפרא עביד לטבא אביד.
דני בגן העדן נהנ מזיו השכינה וטוב לו.
אוהבים ומעריכים אתכם,
עם ישראל
|
|
|
|
|