|
בניה
|
קרן
11/8/14
|
|
|
בניה היקר שלי,
כמה מוזר לכתוב לך כאן. וכמה מוזר לכתוב לך בכלל. כל-כך הרבה פעמים חשבתי עליך מאז השחרור ועד המלחמה הארורה הזאת. תוהה מה קורה איתך, האם התחתנת, האם כדאי ליצור קשר, ואולי עדיף שלא כי זה יהיה מוזר מדי ואף פעם הרי אי אפשר לשחזר באמת קרבה כמו שהיתה לנו בצבא ממרחק כה גדול של זמן. ומאז אני חושבת עליך בכל יום.
רציתי להגיד לך בניה את מה שאתה כבר יודע, ואולי בעצם הפגיעה היתה כה מהירה שלא היה לך זמן לעכל שנבואתך התגשמה. פעם אמרת לי, בעוד אחת מן השיחות צלילה האלה שהיינו מתעוררים מהן אחרי זמן מה ואומרים ״שיט שוב שרפנו שעה של עבודה״, שכנראה תמות בצבא. ואני כבר ידעתי שזה מה שיהיה, כי בני אדם כמוך הם נדירים כל-כך. כמה זה צורם ונורא לומר. מן הרגע שהכרתי אותך ידעתי שאתה אחד הטובים שאכיר אי פעם בחיי. תוך כדי השיחה הראשונה שלנו שהיתה בכלל ויכוח על מתנחלים ידעתי שזה לא אדם רגיל שאני צועקת עליו, שעונה לי בשקט, בביטחון, מתוך אמונה אמיתית בצדקת דרכו. ידעתי גם אחר כך כשהלילות הלבנים במשרד השכיחו מאיתנו את האידאולוגיות וההיסטוריה והגאופוליטיקה והשאירו אותנו פשוט שני בני אדם. ידעתי להגיד לעצמי לזכור היטב היטב את צמצום העיניים שלך כשאתה מחייך, והיית נראה כמו איזה סיני מאובק בפודרה של המדבר - רק עם כיפה. כל הזמן ידעתי שהרגע הזה יגיע. שמונה שנים בדיוק היום חלפו מאז הלכת ו-11 וחצי שנים מאז ראיתיך בפעם האחרונה.
איזה מזל היה לי שהכרתי אותך. כמה הוספת לחיי. כמה הרחבת את אופקיי, ריככת את קשיחותי, הראית לי שכולנו בני אדם. כמה מענגות היו השיחות איתך ומשכרות וממכרות. באמת שאהבתי אותך בניה. תודה על שהיית.
|
| |
|
תמיד הטובים ראשונים.
|
ישראל שלמון
21/5/12
|
|
|
משפחת ריין היקרה עד מאד,
אתמול ביקרנו באתר ההנצחה של בנכם היקר בניה הי"ד במשגב עם. השמענו לעצמנו את ההקלטה של האמא אודות הבן שנפל. מרגש , מרטיט, משרה התעלות לצד תחושת החמצה אודות בן מוכשר מעין כמוהו, מסור לעמו ולמולדתו (ללא מליצות), הולך תמיד בראש המחנה ואתה שואל את עצמך , אם נגזר עלינו השכול למה דווקא הטובים נופלים. והתשובה בעצם ידועה לכולם, ועד כמה חבל שכך.
כמי שנפצע בפעילות קרבית בגבול הלבנון בשנת 1975 וכמי שבנו הטנקיסט נפצע בגזרת אחרת שם מפגיעת טיל, אני מרגיש קרוב וכואב אתכם. אין ניחומים לאבדן בכלל ולאבדן של בן כ"כ מרשים וכ"כ ספוג ערכים. מאידך, מנחם משהו לדעת ולהבין שישנם גם כאלה שגדלים בשדותינו והם כה טובים וכה מושלמים.
אם יש במילים אלה מגם מעט ניחומים, אנא קבלו אותם.
|
| |
|
הגיבורים של המחר
|
תם אגמון
21/8/09
|
|
|
לחגית וכל משפחת ריין,
הנני חייל בנח"ל. לפני קצת פחות משנה באת אלינו חגית לספר על בניה. איני יודע להסביר למה ואיך אך, סיפורו של בניה נגע בי מאוד. ניסיתי להזדהות עם בניה, הערצתי אותו רק מהסרט שהראת, הוא גיבור בעיני עוד לפני מותו רק מדרך חייו ובצורה ובאמונה בה חיי וגיבור במותו ששמר על חיי.
חיפשתי המון זמן את הסרט שהראת על בניה על מנת להראות לחברי, לחיילי ובכלל למכרי על מנת שידעו מי הם הגיבורים עליהם אנחנו חיים חיים שלווים שכאלו. אשמח אם תצרו איתי קשר או שתפרסמו פה את הסרט.
שלא תדעו עוד צער.
תמשיכו להיות חזיקים, מאמינים ושמחים בחלקכם בחיים המופלאים שה' נתן לנו.
שלכם
תם
|
| |
|
אלימו של סרן בניה ריין
|
אווה
6/1/09
|
|
|
אני רוצה לאחל לך בריאות ותמשיכי להיות חזקה כזו אני פשוט מסתכלת עליך ולא מבינה אם את אמיתית ומסתבר שזו האמונה
הלוואי ועלי אמונה כזו
שאלוהים ישמור לך על ילדיך ועל אלישמע ושאר חיילי צה"ל
תיהי בריאה אני מצדיעה לך גאה ושמחה שעם ישראל מורכב מאנשים כמוך
|
| |
|
בניה
|
אורי
8/8/07
|
|
|
|
בניה אני זכיתי להכיר אותך מקרוב כי אני הייתי בן דוד שלך וכמו שסהר אמרה אתה באמת היית מושלם ועכשיו יום הזיכרון זה משהו יותר חזק בשבילי.
|
| |
|
לזכר בניה
|
עמרי דיאמנט
2/7/07
|
|
|
בניה,
הכרנו בשירותינו הצבאי המשותף, במסלול שריון של חטיבה 188 גדוד רשף. היינו יחד בחדר במקצועות, ואחר כך היית הטען שלי בצמ"פ. עוד מאז הוקרתי אותך כחבר אמת.
אחרי שנפצעתי בקו לבנון בסוף 99, יצא לי לפגוש אותך מספר פעמים. בסיום קורס קצינים, וסתם באוטובוס. הזדעזעתי לגלות על מותך בעת היותי מרוחק מהארץ. אני בטוח שאתה בגן עדן, כי אתה ראוי לזה. אתה חבר, ואתה גיבור.
מי ייתן ולא נדע עוד צער.
עמרי
|
| |
|
בניה ריין
|
סהר
23/4/07
|
|
סתם מישהי..
|
לא הכרתי את בניה... לפחות לא בחיים, לא באמת.
יום הזיכרון זה יום חידה בשבילי.. ברוך ה' אני לא מכירה אף חלל צה''ל שנהרג, לא משפחה ולא חברים.
בכל יום זיכרון אני לוקחת איתי סיפור אחד של חייל בראש
השנה לא יכולתי להפסיק לחשוב על בניה.
ראיתי סרט עליו.. 40 דקות בערך ולא יכולתי להפסיק לבכות
הוא נראה כל כך מושלם.. מין שלמות פנימית כזאת שאפשר לראות בעניים.. מין בגרות כזאת.
זה השפיע עלי כל כך חזק..
הוא הגיבור שלי מעכשיו.. החידה שלי חצי פתורה..
לראות את ההורים החזקים שלו.. את אמא שלו בחדרו מלטפת את המדים שלו. התמונה שלו.
הוא תמיד ישאר איתי במחשבות....
יהי זכרו ברוך
סהר
|
| |
|
בניה ריין
|
מיכאל קליימן
4/2/07
|
|
|
את סרן בניה ריין הכרתי בתקופת היותי חייל במחלקת מרגמות, והוא כצוער של הקק"ש, בשלב יותר מאוחר כאשר הבטחתי להיות ע.קמב"ץ ובניה הפך להיות גנן בקק"ש עבדנו שוב יחד- עד שהוא בא להיות קה"ד והחברות המשיכה להיות טובה מתמיד.
בניה היה בחור כארז והוא יישאר בליבי למשך חיי ותמיד אזכור את מילותיו התומכות והמעודדות.
יהי זכרו ברוך,
מיכאל קליימן
|
|
|
|
|