אוג 2006
|
avi
9/5/11
|
|
הייתי שם אוכל להעביר תמונה ומעט מידע מחזק את ידכם אבי
|
| |
קצת באיחור
|
ניר קפלן
13/9/09
|
|
אני תמיד מנסה להימנע מהספדים וניחום אבלים. אני יודע שזו מצווה ודבר חשוב שעוזר (קלות) למשפחה השכולה, אך המעמד אף פעם לא נוח לי, לא נעים לי, אינני יודע מה לעשות ובמעט הפעמים שניחמתי אבלים, תמיד רציתי להסתלק משם כמה שמהר.
אומנם הייתי בלוויה שלך אך לא ביקרתי את משפחתך בבית במכבים ולא באתי לניחום אבלים, ועל כך אני מצטער.
מה שהביא אותי לעמוד ההספדים הזה הוא בכלל אירוע עצוב אחר, אני כותב כתבה עבור המגזין של המרכז הבינתחומי בהרצליה, על ניר כץ ז"ל שנרצח בבר נוער ולמד איתנו. כשראיינתי את אימו איילה, היא סיפרה לי שהוא היה בחבורה שלכם בתיכון, אחד מהחברה.
הראיון והסיפורים שלה ישר החזירו לי את הזכרונות מהשירות איתך בפלוגה א'. אני כמטק צעיר ואתה כחובש הפלוגתי הוותיק שאוטוטו משתחרר לאזרחות. נפגשנו כמה פעמים אחרי השחרור שלך, הכנת אותי לכך "שבאזרחות לא מלקיים דבש" כהגדרתך. אני גם יודע שאחרי תקופת הסתגלות לאזרחות נהיה לך טוב ואני שמח על כך שהספקת להינות קצת מהתקופה של אחרי הצבא.
אסיים בהבטחה שלא אשכח אותך ואולי אפילו אעזור אומץ ואבקר את משפחתך בקבר בהר הרצל ביום אזכרתך.
תשמור עלינו מלמעלה
|
| |
אדם מיוחד. אזכור אותך
|
נדב
3/7/07
|
לזכרו של ניר כהן
|
אמנם לא הכרתי כל כך מקרוב את ניר כהן. הוא היה גדול ממני בשנה, ולמד איתי באותו בית ספר יסודי, ובאותה חטיבה ובאותו תיכון במכבים וברעות. הוא גם עבד איתי באבטחה בחודשים הראשונים של 2006. הוא היה אדם מיוחד מאוד, רגיש, וסימפטי. אהוב על הכל. אלוהים רוצה לידו את הטובים ביותר. מציע את תנחומי למשפחתו ולחבריו הקרובים על האבידה הכואבת.
|
|
|
|
|