|
סבא שלי..
|
הודיה נכדתך
16/8/17
|
|
|
סבא סבא שלי . אני ממש מתגעגעת אלייך סבא !!
כבר 7 חודשים אחרי החתונה.. אני כל כך רציתי שתשתתף בשמחה שליי !. היה מהממם סבא . ההיית חסר מאוד לי ולכולם .
סבא ישלי כל כךהרבה מה לשאול אותך
למה הלכת ?
למה השארת את סבתא ואת כולנו לבד ? בלעדייך !
סבא עוד מעט ה 10 שנים שלך . אני לא מאמינה איך הזמן טסס כל כך מהר זה פשוט לא הגיוני .
סבא אני כל כך רוצה לדבר עם מישהו, איתך . ואין לי עם מי כל כך לפרוק את הלב שליי .
סבא מזה כל האיתותים והחלומות האלה שאתה שולח לי בזמן האחרון ?! זה לא נותן לי מנוח אני פשוט רוצה לדעת מה אתה מנסה להגיד לי כבר חודש ! לא שיתפתי אפאחד בזה כי אני לא צבינה מה אתה רוצה ממני . סבא השעה 01:01 בלילה . אני לא מצליחה לישון ! בבקשה דב
שתף אותי
|
| |
|
9 שנים ללכתך
|
אורית
3/11/16
|
|
|
אבא...
למרות שאתה אי שם רחוק
אני יודית שאתה מביט בי מקרוב
למרות שאני לא יכולה לראות אותך, להרגיש אותך, אני יודעת שאתה רואה ומרגיש אותי.
אני יודעת להבדיל בין דמיון ומציאות
מסוגלת להבין שלא הכל כרגיל
מבינה שלעולם לא אוכל לראות אותך , לא אשמע יותר את קולך ולא אוכל לדבר איתך..
איבדתי אותך, איבדתי לנצח.
לצערי אני לא יכולה להחזיר את הזמן לאחור אבל מבטיחה שלוקחת איתי את כל מה שזרעת בי: את העזרה לזולת , כיבוד כל אדם באשר הוא , מהי חמלה ומהי אהבה ללא תנאי .
לעולם תישאר אבא שלי ואני הילדה הקטנה שלך...
השארת אחרייך שושלת של צאצאים ומשפחה לתפארת
ואנו נשמור עליה כי זה מה שציוות במותך.
מאחלת לעצמי להיות אמא לילדים שלי כמו שהיית אתה אבא בשבילי...
אוהבת אותך לנצח ומתגעגעת כבר 9 שנים!!!
|
| |
|
במלאת 9 שנים ללכתך
|
יפה
3/11/16
|
|
אבי היקר
|
אבא שלי. יקר שלי. עטרת ראשנו.
9 שנים עברו מאותו יום ארור שבו התבשרנו שהפסקת להלחם. בכל 59 שנותיך נלחמת. נלחמת בחיים, במחסור, תמיד מול בתי משפט, ביטוח לאומי( לעיתים היה אף נראה שאתה נהנה מזה :)) , לחמת בגבורה בכל מלחמות ישראל - אבל תמיד ניצחת, כנגדהכל הסיכויים ניצחת! אבל הגיע היום הזה שבו החלטת לוותר! להרים ידיים. עייפת אבאי היקר. עייפת.
אני לא מאשימה אותך שעזבת אך כואבת עד מוות את לכתך. זיכרך, חיוכך, החתירה שלך לצדק, הכבודהשנתת לכל אדם, האופטימיות שלך- כל אלא הם לי למורשת וחקוקים על לוח ליבי לעולם.
אני יודעת - 9 שנים זה ים זמן אבל בכל זאת- זה חמישית מחיי. חמישית מחיי שאתה חסר לי בכל בוקר בקומי ובכל לילה.
ודווקא בלילה הזה באת לי בחלום כאילו לנחם. כאילו ללטף.
אוהבת אותך לנצח.
יפה- בכורתך
|
| |
|
לסבא יקר שלי
|
מעיין נכדתך
21/2/12
|
|
|
אני נורא מתגעגעת אלייך ומצפה לראותך
ולא יכולה לראות את סבתא בוכה כל הזמן
אני רוצה שתחזור בביאת המשיח!
ואני יודעת שאתה נמצא איתי אפילו שאתה לא לידיי
אני יודעת שמהשמיים אתה שומר ומתפלל עליי!!
ואנצור אותך תמיד בליבי לעולם לא אשכח אותך
ולא רק אני מתגעגעת אלייך אלא כולם:סבתא,בנותייך,נכדייך ונכדותייך(כולל אותיחח)...
אתה היית ותמיד תיהיה סבא אהוב!!!:):(
אלעד,אליה,ליבי ואליאב לא זכו לראותך
ולראות איזה סבא מדהים אוהב וחם אתה
מצפה לשובך מהר
אוהבת ומאוד מתגעגעת ואף פעם לא שוכחת
מעיין נכדתך האוהבת!:)
|
| |
|
אבא יקר שלי
|
אורית
28/2/11
|
|
|
אבא שלי..
אני כל כך מתגעגעת..
ילדתי את ליבי רבקה לפני כחודשיים וחצי.. היית אוהב אותה.
הרבה אומרים לי שהיא ממש מזכירה אותך...
בכל פעם מחדש יוצא לי להיזכר כמה חיכית לילדים שלי והתאכזבת יחד איתי כשזה לא הצליח
והנה אני היום..
אליה בת שנה וארבעה חודשים וליבי בת חודשיים וקצת...
אליה מזהה אותך כסבא שלה לפי התמונה ושולחת לך נשיקות כל יום לפני השינה...
מבטיחה לך לספר לה עליך ולדאוג שהיא תמיד תדע איזה סבא ואבא היית וכמה חבל שלא יצא לה להכיר אותך, וכך גם את ליבי
יהיה זכרך ברוך אבא אהוב ויקר!!
|
| |
|
שלוש שנים......
|
אשתך רבקה
11/11/10
|
|
לבעלי היקר היה ויהיה...
|
לא נשאר לי דבר מלבד הגעגוע,
ותגיד לי איך לעצור את הדמעות.
כשהלב בוכה רק אלוקים שומע, יש רגעים שנגמרות לי המילים ,
ויש רגעיםלא יודעת מה עושים.....
ברכני אלוקים ותן לי כח, איך לפתע כך היא מתה גופה של גבר מכוסה עפר....
אלה רק מעט מהמילים אשר ממלאים את עניי בדמעות ואת ליבי בכאב עמוק.
הנה חלפו להם שלוש שנים ואתה היית קרוב ל 60 שנות חייך והנה אני כבר כמעט בת גילך,
אתה נשארת צעיר.
אני תמיד זוכרת שהיית אומר לי שכולם חושבים שאני יותר מבוגר ממך בהרבה שניםאבל היינו צוחקים על זה תמיד.
בחגים תמיד קשה לי ובשאר הימים עוד יותר קשה...
אבל יאמר לזכותינו שגידלנו ילדים לתפארת שלא עוזבים אף פעם לבד ותמיד עוזרים לי בכל דבר.... ומקיימים את הפסוק : "כבד את אביך ואת אמך" " ואל תשליכני לעת זקנה...."
ואפילו שאני עוד לא כל כך זקנה (בצחוק)...
אני תמיד מתפללת שהקל הטוב ישמור אותם ויאיר להם את דרכם ויגשים את כל משאלות ליבם,
ומתפללת ל ה" יתברך ומבקשת מהאל... אנאאלוקיי: שמור נא לי על ילדיי אשר אוהבים אותי ללא תנאי כי לא הייתי פה אם הם לא היו איתי לאורך כל שנות האבל הנורא הזה.....
(כמובו שגם חתנינו, כלתינו, ונכדינו.... )
שהאל הטוב ישמור על נשמתך ובגן עדן תהייה מנוחתך.
שמור עלינו מלמעלה ואנו נשתדל בכל כוחינו ב"ה לשמור את זכרונךמלמטה.
משה- כולם אוהבים אותך ותמיד זוכרים אותך
5 ילדינו, 4 חתנינו , 1 כלתינו , 19 נכדינו , וב"ה נכדתינו ה- 20..
תהייה נשמתך צרורה בצרור החיים אמן.
ממני אשתך האוהבת ולא שוחכת....
רבקה זילכה.
|
| |
|
מה זה חיים בלעדיך?
|
קרוב אוהב ומת מגעגוע
11/3/10
|
|
עוד יום בלעדיך...
|
לא אוכל לשכוח
את גופך נח ללא חיים
לא אוכל לסלוח
אלוהים אין פה רחמים
אילו רק יכולתי ללכת
ולמות במותך
אילו היה בי האומץ
אז הייתי איתך
אילו רק יכולתי ללכת
ולמות במותך
אילו היה בי האומץ
אז הייתי איתך
לא אשמח אף פעם
במקומך לא יהיה שני
לא יהיה שום טעם
הלוואי מתתי אני
כמו אבן מתגלגלת
לא אמצא פשר לחיי
דרך מקוללת
מי ישים קץ ליסוריי
|
| |
|
אבא היקר
|
גלית
26/1/10
|
|
|
אאבא :
היום יום שני 25.1.10 יום ההולדת שלך יום הולדת שלא זכיתה להגיע אלייה למרות שזה יום הולדת של גיל כה צעיר .
תקצור נא המילים לומר כמה קשה לי . עוד לא יצא לי לדבר ולומר כלום במשך השנתיים וקצת הכואבות וההורסות האלה ....
אני חייבת לספר לך את מה שאני מרגישה כי בעצם אין לי למי לספר אבא ! תמיד הייתי רחוקה ממכם יותר משאר הילדים אבל ביום שהלכתה איכזבתי אותך הכי הרבה כי גם ביום הזה לא הייתי שם כמו תמיד לא ניפרדתי ממך והרגשה זו של אכזבה מלווה אותי כבר מאז שהלכתה
יפה תמיד אמרה לי שני לא צריכה להיתאכזב שלא הייתי שם שטוב שלא ראיתי אותך כמו שהייתה כי ככה תמיד אני יכולה ליזכור אותך כמו שהייתה חביב ואוהב ויפה ,
שאלתי את אמא פעם איך איך מרגישה אם זה שגם היא לא זכתה להיות אם אבא שלה (סבא פינחס) בזמן שהוא ניפטר אם היא לא מרגישה רע חשבתי שהתשובה שלא תספק אותי אבל לא זה ממש לא עזר
אבא אני כל כך לבד בערבים אני יושבת לבד בבית נכדך ישנים שנה ערבה צדוק בעבודה ואני, אני אם עצמי לבד מסתכלת על התמונה שלך ולא מבינה למה ? למה אתה לא פה ואנחנו כן מה אנחנו יותר טובים ממך ? אני בטוחה שאתה מלמעלה מביט על כולנו ויודע בדיוק מה עובר עלינו וכמה אנחנו חושבים עליך ומתגעגעים אלייך מאוד אני יודעת שטוב לך עכשיו שאתה אם אמא אבא ואחים שלך אבל תדע שגם אנחנו פה תמיד חושבים אוהבים ומתגעגים ואני בזה הזמן מבקשת את הסליחה ממך הסליחה שהייתי כבר צריכה מזמן לבקש מקווה שאתה סולח לי !
אווההבבתתת מאווווודד גללליית ,
|
| |
|
רגע לפני...
|
אורית
14/10/09
|
|
|
אבא יקר שלי...
עוד שבוע בדיוק ליום האזכרה השני שלך, עוד שבוע בדיוק לתאריך הלידה שלי.. כמה סימלי..
רגע לפני שנוצרים חיים חדשים אני מקבלת תזכורת לחיים שנגמרו
טוב לא ממש תזכורת כי לשכוח קשה לי...
בכל צעד שלי בכל החלטה אתה שם.. אני מרגישה אותך.
שנתיים עברו ואני רוצה להתנצל... זה לא עוזב אותי..
אני רוצה לבקש סליחה על זה שכל השבוע הזה ששכבת שם ונלחמת על חייך לא הצלחתי להיכנס ,לשבת על ידך,לחזק , להגיד כמה שאני אוהבת וגאה להיות הבת שלך...לא היה לי האומץ להיות שם לידך, לראות אותך ככה.. אני רגילה לאבא חזק , עצמאי והיה לי קשה.. אני יודעת ששאלת עליי .. אבל אני הייתי בחוץ כל הזמן קיוויתי והתפללתי חלק ממני גם האמין שעוד תחזור הביתה ונצחק על התקופה הזאת , חלק ממני לא רצה להאמין שזה יהיה השבוע האחרון שלך איתנו... סלח לי אבא על שלא הייתי איתך פיזית בימים האחרונים , אמרו לי שזה עלול לקרות ושאני עוד יצטער על זה וכמה שצדקו.. קשה לי לסלוח לעצמי ...
עכשיו רגע לפני הלידה הכל מתערבל אצלי..אני יודעת כמה חיכית לזה כמה רצית שזה כבר יקרה.. בכל הזדמנות אמרת לי שאתה לא נוהג להחזיק תינוקות בני יומם אבל כשזה יקרה לי אתה תעשה את זה .. כ"כ רציתי לשמח אותך .
כואב לי לדעת שהילדה שלי לא תכיר את הסבא שכולם מדברים עליו, היא היתה גאה בך!! אבל אני מבטיחה לספר לה עליך ולהגיד לה כמה מיוחד היית וכמה שחיכית לה אבל פשוט לא הספקת...
אני מקווה שאתה במקום טוב ושטוב לך , אני אוהבת וכל כך מתגעגעת... החגים בלעדייך היו לא קלים בכלל אבל נשארתי חזקה.. בשביל אמא... אני יודעת שלה אתה דואג .. כמו תמיד..
ואני משתדלת לרצות אותך ואותה , אני מבטיחה לך שכל עוד נשמה באפי לא ייחסר לה כלום בדיוק כמו שאתה עשית
תן לי רק את הכח להמשיך הלאה ,לעבור עוד יום ועוד חג ויום יומהולדת ולדעת שאתה שמח איתנו גם משם.
האזכרה שלך... רציתי שזה יהיה אחרת כמו שאהבת .. אבל יצא אחרת.. תמיד היית סלחן ואני יודעת שאתה לא כועס או מאוכזב .
אני אחזור לספר לך על הלידה שלי.. על הילדה שלי... על השם שנתנו לה ...
אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת בלי סוף!!!
אורית.....
|
| |
|
שנתיים בלי אבא
|
יוסי זילכה
6/10/09
|
|
לא יודע איך אני כותב....
|
אז הנה, עברו להם שנתיים.....
שנתיים של איפוק, של הדחקה. שנתיים שבהן הגרון נחנק, שהדמעות מבקשות לפרוץ החוצה.... לא יוצאות....
בין כל דיבור ודיבור, בין צחוק אחד לשני....
בבוקר... בערב... בלילה...
אבא,
שנתיים שכשאני שומע את המילה "אבא"- זה נשמע לי הכי מוזר בעולם, אני מקנא, גם אני רוצה להשתמש בה- ולראות את "אבא" . שתהיה לידי, להרגיש אותך..לחבק אותך.. להריח אותך....
למרות שפיזית אתה לא כאן- אני יכול להבטיח לך שאתה איתי בכל מקום...
אבא, אני מתגעגע, אני נקרע מרוב געגוע.... כל שנייה שאני לבד... כל רגע אני נזכר בך... עוד לא התפרקתי!!! אבא, יש לי מחסום חזק שמונע מהדמעות לשטוף את פניי....
לראות את המקום שלך בבית הכנסת... לשבת בו ולדעת שאני רק שומר לך על המקום, שאתה לא תבוא ותיכנס -ואני אעמוד ואחלוק לך כבוד, ותבוא ותתישב במקומך... תתפלל במנגינה שאתה אוהב... בסיגנון שתעשה לי צמרמורת....
לשים את אותו בושם שאתה שמת.. הריח שלך...
לחכות לשבת-איך שהיית מטפח את עצמך לפני השבת.... לפני החגים....החליפה.. העניבה... הציחצוח...
לשמוע את הסליחות ולהיזכר בניגון המרגש שלך
אח אבא, אבא...
לבלוע את הרוק, ולהכין את עצמי נפשית לפני אמירת הקידוש בחגים ובשבתות בניגון שלך... לחכות לצחוקים שלך שלפני "המוציא"... להסתכל על הכסא שלך -ושוב להזכר שאתה לא כאן (פיזית)
לקרוא "קדיש"- זה לא פשוט לקרוא "קדיש" על אבא...
לראות את התמונה שלך בכל מקום- בבית, בתיק של התפילין, באוטו...
לחכות לחגים ולהשתדל לעשות כפי המנהגים שלך, בניגון שלך, מה שלך היה כל כך טיבעי ופשוט....
נכון, שכשמדברים עליך אני מתחמק ומנסה לא להכנס לזה, וכמה שפחות לדבר עליך ולהעלות דיבור עליך. נכון, אני מנסה להכחיש ולהדחיק...
אני יודע שזה לא טוב מה שאני עושה- אבל אבא, איך אפשר לחשוב עליך ולדבר עליך בלשון עבר? אתה אבא שלי!!! אבא!!!
חשבתי שעם הזמן אני אוכל להבין ולקבל- זה רק נעשה קשה הרבה יותר...
אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מרשה לעצמי לעשות את המונולוג הזה... אני מכריח את עצמי... זה פשוט יוצא... אבל הגרון חונק אבא...
כמה יש לי להגיד- וכמה אני לא רוצה... לא יכול יותר... לא מסוגל...
איזה חלל עצום השארת....
מאותו רגע שבו החזרת את נשמתך לאבא שבשמיים...
כשציפצופי המוניטור החלו להגביר את הקצב, וכשבאה האחות ואמרה לי שזהו... אח אבא.... איי.....
לראות איך שהקו פתאום מתיישר... עוד מבט אליך...
כמה דקות לפני כן דיברנו אליך, יפה ואני, הרגשנו שאתה מגיב...
היום אני מבין ששידרת משהו...הבנת... כנראה שלא רצית שנהיה שם בזמן שאתה מפקיד את נשמתך בידיו הנאמנות של בעל הפיקדון.
אני עוד הספקתי להיות איתך עוד כמה דקות, להזכיר לך שזה יום ההולדת שלי..אתה ידעת, לחצת לי קלות על היד...( אני מקווה שלא הכאבתי לך בכך שאמרתי את זה לך..- למרות שלדעתי, אני חושב שזה שנפטרת דווקא בתאריך הזה מוכיח את הקשר החזק ביננו).
זכיתי והספקתי לבקש ממך סליחה,להזכיר לך שאני אוהב אותך- ואז... הנשמה שלך יצאה ממך....
אני יצאתי מהחדר כולי עדיין מאמין שזה לא נגמר... אוהב... מאמין... בטוח...
"זו ירידה לצורך עלייה" אני אומר לעצמי... אני יוצא החוצה ורואה את אמא עם יפה, לימי ואורית מדברות, מודאגות, יושבות על הספסל- ואני עובר לידן. לימי שואלת אותי מה קורה, ואני מסמן לה עם הראש "שום דבר". אני הולך הצידהלמדרגות, הלב שלי פועם במהירות בזמן שאני יודע ששלךכבר נדם. אני מסתכל מהחלון לעבר החדר שלך ומחליט להתפלל. "אני עדיין לא אונן- אני מאמין עדיין", אני יורד חצי קומה ומתפלל תפילת מנחה, וכשאני עולה חזרה- האחות קוראה לאמא ולבנות שלך... אני כבר מבין...אבל עדיין מאמין..יפה אומרת לי "בוא"- אני מסמן לה עם העיניים שאני לא רוצה... אני חושב שהיא הבינה למה אני מתכוון ובגלל זה יצאתי מהחדר ולא דיברתי ולא ישבתי לידן... אני זוכר את המבט שלה ושל אורית מסתכלות עליי ונכנסות למחלקה... הלב פועם במהירות...עוברות שניות מעטות ואז אני שומע את זעקות השבר של אמא...
אני לא עומד בזה...ואז אני מרגיש איך הדמעות עומדות לפרוץ מתוכי, אבל מסרבות לצאת-- אבל אני אומר לעצמי שאני חייב להיות חזק, זה לא יכול להיות...
ואז אני זוכר את אורן- יוצא מהמחלקה (לא זכור לי בכלל מתי הוא הגיע) כולו דומע... ואז אני-שיודע בוודאות מה קרה, הרי הייתי שם כשהבורא ביקש את נשמתך לישיבה של מעלה- אני שואל אותו "זהו?" והוא מחבק אותי- רק אז הבנתי שבאמת זהו ואין מה לעשות יותר...
היית יקר לכולנו אבא, ואתה עדיין יקר...
תוך רגעים מועטים כל המחלקה התמלאה בפרצופים מוכרים...
אני עדכנתי את גלית בפלאפון- היא כמעט התמוטטה כשהיא שמעה- איזה זעקה... כל כך כאב לה שהיא לא הייתה שם כשהלכת... אבל אתה מבין אותה נכון אבא?
שבר אותי עוד כשסברתי בטעות שאסור לי להיות בבניין- במקום לטפל בך ולדאוג לסידורים ולעסוק במצווה....
ישבתי בחוץ,ואז ראיתי את דוד מנשה- קראתי לו והוא שאל אותי מה איתך, לא ידעתי מה להגיד לו.. הוא התחיל להלחץ כשלא עניתי לו.. הושבתי אותו וניסיתי איכשהו לרמוז לו- כשהוא הבין הוא התחיל לבכות ולהרביץ לעצמו... את זה אתה כבר בטח ראית...
מאותו רגע שנשמתך יצאה, מאותו רגע שיצאתי מהחדר- אתה כבר ראית הכל.. ראית וידעת מה כל אחד מרגיש וחושב.
אתה יודע ,אבא,מה שרק אני ואתה יודעים, ואתה יודע למה אני מתכוון. אני גם לא זוכר אם עשיתי או לא עשיתי ,אתה יודע מה...ואם לא עשיתי אתה יודע למה לא עשיתי- והקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה, אז גם אם לא עשיתי- זה נחשב שזה כן נעשה.. ובכל זאת אני מבקש מחילה...
לא יכולתי להסתכל לאמא בעיינים, לא יכולתי לגשת אליה...
אבל אתה היית שם, אתה ניחמת אותה...חיבקת אותה...חיזקת אותה..חיזקת אותנו...נתת ליפה ואורן את הכוחות לדאוג שעוד באותו היום , תנוח על משכבך בשלום, כמו שצריך,, כמו שכתוב... כדרכם של צדיקים...
זכית אבא, זכית שהוטמנת עוד באותו ערב, שעות בודדות אחרי, 3-4 שעות אחרי שעוד נשמת את נשימתך האחרונה- עשרות ומאות אנשים באו לחלוק לך כבוד אחרון... וזה עוד בהתראה כל כך קצרה...
מנוחה של צדיקים...
הקב"ה עשה עימך חסד- היית, מיום שני בשבת ועד יום אחד בשבת בשבוע לאחר מיכן, בבית החולים- עד שבעל הפיקדון לקח את פיקדונו... והוא עשה עימך חסד בכך שתיקנת כל יום ויום לפני שנפרדת מהעולם הזה- ועלית למסור את הדין צח ונקי...
מנוחה של צדיקים....
מה אני אגיד לך אבא, אתה רואה ויודע הכל...
מה שיש לי להגיד לך זה סליחה על מה שלא הייתי בשבילך, ושלא נתתי לך מה שלו היית ראוי....
כמה סיפורים מלאי גאווה שמעתי במהלך השבעה, סיפורים שלא שמעתי עליהם בחיים, סיפורים שמרוב שהיו רבים ועשית אותם כמובן מאליו, ועזרת לכל כך הרבה נזקקים, אפילו לא סיפרת עליהם, בשבילך הם היו טיבעיים- לאחרים זה היה חיים...
צדיק, עניו, מעביר על מידותיו...
אני צריך אותך כאן לצידי-
קשה לי שאתה לא כאן לידי..
אין לי ביטחון בלעדיך
אין לי חיים בלעדייך..
כל כך קשה ריק וקר..
אין משהו שיכול לנחם אותי...
אני לא יודע איך אני כותב את השורות האלה...
העיינים מלאי דמעות -ואני לא רואה מה אני כותב...
זה אתה שעוזר לי- זה אתה שכותב במקומי..
כי לי אין כוחות לכתוב עליך..
איפה אתה אבא? טוב לך? אתה צריך עוד משהו שנעשה עבורך?
מה שעשינו עד עכשיו זה בסדר?
אני יודע שאין דברים סתם, ולא סתם יצא שיום פקודת השנה הראשונה שלך יצא ג' תשרי... יום פטירתו של דודך האהוב שבו היית כל כך מתגאה ושמח שהיינו צאצאיו- חכם אפריים הכהן. וידוע שכשרשום "זה דודי וזה רעי.." למה דווקא דוד?- זה בגלל שדוד אוהב ומפנק ולא מעניש- ודוד אפריים היה שם בשבילך לדבר זכות עליך ולהושיב אותך יחד איתו ובמחיצתם של צדיקים....
"סור מרע ועשה טוב
ברוך תהא אז שבעתיים ושכרך לרוב
ברך אל שמיים על לחם ומים
כך אמר לי אבא תם וישר"
"להמשיך לחיות,כך אמר לי אבא.
להמשיך לחיות וללכת הלאה.
אך איני תופס מה קרה באמת,
איך אדם נעלם כך מהעולם.
והלב לא שוכח, הוא טבול בדמעות.
מתפתל ובורח, לאותם זכרונות.
חוויות מבית הכנסת, ותפילות ליל שבת.
בנפשי הנרגשת תשארנה לעד."
מבנך יחידך אשר אהבת- יוסף ברוך
|
| |
|
בעלי יקירי משה
|
רבקה אשתך
31/8/09
|
|
|
קשה לי, הפרידה ממך היתה ועודנה קשה. ארוכים הלילות מיום שעזבת והימים כאילו עוצרים , אבל המציאות היא אחרת, אחרי לכתך נוספו לך שני נכדים והשלישית בדרך , זוהי בתה של אורית שכה יחלת לבואה, מתגעגעת אליך נורא, כל יום שעובר הוא נצח אבל אני יודעת שאני חייבת להמשיך הלאה כי יש לנו ילדים, חתנים כלה ונכדים שכל כך עוזרים , תומכים ואוהבים . לעולם לא אשכח את חיי איתך לטוב ולרע , היינו יחד צוות לעניין .
כבר יבשו עיני מדמעות ופי נותר אילם בלי קול .
אוהבת, מתגעגעת ולא שוכחת !!
אשתך האוהבת.... רבקה.
|
| |
|
לסבא היקר שלי!!!!!
|
הודיה
12/5/09
|
|
|
זאת אני נכדתך, הודיה
שאוהבת אותך, וחושבת עלייך בכל יום ויום אתה לא נשכח מליבי
אני מתפללת שתחזור אלינו ותהייה איתנו
סבא יקר זה עושה לי רע שאני רואה את סבתא רבקה כל הזמן יושבת ובוכה ומתגעגעת.
סבא שלי תפילתי היא: שתחזור אלינו במהרה, ואני יודעת שאתה בשמיים מסתכל ומשקיף עלינו וכולי בטחון שאתה גם מתפלל ומבקש בשבילנו.
ובקשתי היחידה לבורא עולם שאקום בבקר ואראה אותך לידי.
בהרבה געגועים הודיה.
|
| |
|
סבא שלי..
|
עדן
12/5/09
|
|
|
סבא יקר שלי!
אני כ"כ מתגעגעת אתה לא מבין כמה אני חושבת עלייך!!!
חסר לנו...חסר לנו את החום והאהבה שתמיד נהגת לתת לנו בנדיבות רבה!!
אני אוהבת אותך מאוד ולא משנה כמה זמן יעבור אני יודעת הרי שאתה תמיד תהיה לידי ותשמור עליי גם אם אני לא רואה אותך אני תמיד אדע שאתה אי שם במרומים!!
באהבה,
עדן נכדתך האוהבת.
|
| |
|
משה יקר
|
.........
8/5/09
|
|
|
ריגשת אותי מאד מאד הדמעות זולגות ואין עליהם שליטה.
היה לכם אבא מאד יקר וברשותי קלטת ווידאו בה אביכם מדבר ומספר על סניף עזר מציון שפתחנו יחד והוא שימש כרכז הראשון בהתנדבות,
אני חייב לאביכם על עזרתו הענקית בזכאות דירת עמידר של סבתי ז"ל.
אותא גם אני לא אשכח!
|
| |
|
לסבא לעולע לא אשכח....
|
מעיין
7/5/09
|
|
|
סבא שלי אתה חסר לי,
אוהבת אותך ומתגעגעת ורוצה לראותך.
אני מחכה שיבוא המשיח כדי שנפגש,
ומתפללת ליום הזה כל יום.
סבא חזור מהר, סבתא יושבת בוכה ומתגעגעת, ואני לא יכולה לראות אותה ככה שבורה.
כולי צפיה וגעגועים..........
מעיין.
|
| |
|
סססססססבאאאאאאא
|
לימי
6/5/09
|
|
|
מתגעגע אילך מאוד וכל יום ויום אוהב אותך יותר ,ולומד לעילוי
נשמתך.
בבקשה סבא בא אליי בחלום רק כדי שאראה אותך.
לעולם סבא שלי לא אשכח אותך ואנצור אותך בליבי לעד.
אוהב דניאל
|
| |
|
סבא שלי
|
מאור
5/5/09
|
|
|
זה אני נכדך הבכור(מהבנים)יושב וחושב אילו היתה עימי היום כחודשיים לפני בר המצוה שלי שזה היום החשוב ביותר בחיי.הכל היה נראה אחרת בדיוק היום סבא אני זקוק לך יותר,אבל כנראה שהגורל רוצה אחרת.
הייתי רוצה סבא יקר שלי שתשב איתי,תלמד איתי,תדבר איתי,ופשוט תיהיה רק לידי,אבל....אתה לא כאן.
סבא שלי....בתוכי אני יודע שאתה לא כאן גופנית כדי להיות איתי אבל אני גם יודע שאתה תמיד איתי ,אתה רואה אותי,ושומע אותי,ושמח איתי תמיד בשמחתי .אני יודע סבא יקר שלי שאתה מתגעגע אלי וגם אני אליך .ומאז שאתה לא כאן קיבלתי על עצמי(בלי נדר)יום יום ללמוד לעילוי נשמתך הקדושה והטהורה כדי שיהיה לך טוב.אנצור אותך תמיד בליבי ומבטיח לא לשכוח
מאור
|
| |
|
אבא יקר
|
לימי 5.5.09
5/5/09
|
|
|
אני יושבת וכותבת והדמעות זולגות..........
א ב א אתה חסר לי מאד, וגם לילדים שלי הם נורא מתגעגעים
כשסגרת עניים ולא פקחת אותם שוב כעסתי על כל העולם,
חשבתי שהעולם לא פייר,
גם היום אבא אני מנסה להבין למה אבל אין לי תשובה.
אותי לימדו שצריך להתפלל יום יום על משיח שיבוא ואז נפגש
אבא שלי אז אני מייחלת ליום הזה כי אני נורא מתגעגת
אבא: אתה זוכר שעתיים לפני שנרדמת וכבר לא קמת,ישבנו בחדר שם בבית חולים וספרתי לך סוד שאף אחד בעולם לא יודע רק אתה ואני .אז חשבתי שאתה לא שומע, אבל היום בטוחה ששמעת אני רואה אבא שאתה עוזר לי ומחזיר לי תשובה אז אבא יקר שלי רציתי להגיד לך ת ו ד ה
מבטיחה לעולם לא לשכוח אותך ולקיים את כל מה שלמדת אותי
אוהבת באהבה ענקית לימי.
|
| |
|
אבי היקר
|
יפה
5/5/09
|
|
|
כמה מילים נכתבו, כמה שירים הושמעו, כמה דמעות נשפכו- וכלום לא מנחם. היו שאמרו שהזמן מרפא...אבל למדתי בשנה וחצי האחרונות שאלו מילים ריקות מתוכן, הזמן הוא לא רופא ולא מביא נחמה. הריק שהשארת אחרייך לא מתמלא, הוא מעצים.
כששכבת שם, מחובר למכונת הנשמה ביממה האחרונה- בשבת האחרונה- סעדתי את מיטתך, דיברתי ברציפות, סיפרתי לך, הרגעתי אותך -מקווה ששמעת. מקווה שאתה שם למעלה רואה ויודע כמה אתה חסר לי, לילדיי, לילדייך. המון מילים שהיו אמורות להיאמר בחייך נאמרו במותך, כמו שנאמר "טוב שם טוב משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו..." אתה בליבי תמיד. אוהבת ומתגעגעת. בכורתך...
|
| |
|
אבא יקר שלי
|
אורית
5/5/09
|
|
|
אוהבת ומתגעגעת...
במיוחד בימים כאלה אתה חסר לי..
מאז שהלכת זה כבר לא אותו הדבר...
|
|
|
|
לא עודכנו פרטיםעידכון הודעה
|
|
|
|
|
|
לא עודכנו פרטי הלוויה
|
|
|
|
|
לא עודכנו פרטי שיבעה
|
|
|
|
|