|
4/1/2011 שנתיים בדיוק!
|
אמא
4/1/11
|
|
|
בס"ד ח' טבת תשע"א
הר הרצל - במלאת שנתיים....
בן יקר לי , דבירוש שלי ,
כמה שאומר שאני אוהבת אותך וכמה שאני מתגעגעת אליך , וכמה שאתה חסר לי כאן-
אף פעם זה לא יספיק :
היום, אחרי שנתיים אני מבינה כי אתה הספקת להיפרד מאיתנו , אבל אנחנו לא הבנו ולא ידענו וכעת ,
מה לא הייתי עושה כדי להיות איתך עוד רגע , עוד דקה ולו רק בשביל פרידה קצרה אבל אמיתית וממשית, רק כדי שאשמע שוב את קולך אומר לי :
אל תדאגי אמא ,אוהב אותך אמא .
אתה פה כבר שנתיים ,מוקף בגדולי האומה , ובטובי הבנים מהארץ הקטנה שלנו ,
בכל ימי חייך לא זכית לכל כך הרבה מבקרים , אורחים לרגע , שומעים את סיפור חייך ואת סיפורי הגבורה של כל אותם החברים שנמצאים כאן סביבך .
סיפור חייך מסופר אפילו בשפות שונות .
אני יודעת –
בכל פעם שבאתי לבקר פה ,לא הייתי לבד .
תמיד יש קבוצה של חיילים , נוער ישראלי, נוער צרפתי ...
מכל העולם באים לפה לשמוע קצת ממה שהייתם והשארתם.
בחורים בגילך השתחררו כבר מהצבא ,
נרשמו ללימודים ויצאו לטיולים לכבוש פסגות עולם.
אתה פה ,
בדמותך וברוחך כבשת פסגות שאף כרטיס טיסה לא לוקח לשם .
היום אנו מציינים שנתיים לנפילתך , שנתיים להצטרפותך לקהילה אחרת ,קהילה של חברים שנתנו את כל עצמם למען האחר , קהילה שמביאה הרבה גאווה וכבוד לנו ולמדינה ,קהילה של מעלה.
תמיד אהבת לקרוא ולשמוע סיפורי גבורה ,
ההר הזה היווה תחנה בהדרכה שלך לחניכך ,
היום ההר הזה הוא התחנה הסופית , פה אתה בוודאי מכיר כבר את כל הקהילה ,
נמצאים פה אפילו בני השכנים שלנו שכל כך הערצת אותם.
ראיתי בחדרך שאספת קטעי עיתונות המספרים עליהם וביחידות ההדרכה שלך ציטטת אותם , את :
אלון בביאן, גבי עוזיאל ושני האחים לבית פרץ – אוריאל ואלירז.
היום אוספים קטעי עיתונות עליך ומצטטים אותך בסימנריוני הדרכה של בני עקיבא .
המכתבים שכתבת לצוות ההדרכה , נקראים בפגישות צוות כדברי הדרכה למופת .
בבית, כשכל האחים השכולים נפגשים ומתחיל ההומור השחור , אנו מחייכים ואומרים שבטח הקמתם סניף שם למעלה - גבעת זאב עילית .
אתה זוכר את המחיצה בסניף שעזרת לאבא ולברוך להרכיב ? ואח"כ לכבוד שבת אירגון יזמת צביעה מחודשת?
אז היום ,במלאת שנתיים, נחנוך מחיצה מחודשת עם וילונות חדשים כששמותיכם רקומים עליהם - שיהיה לך ולחבריך כאן נחת וגאווה.
דבירוש יקר
אתה יודע שהיינו משפחה רגילה ושיגרתית ,
וכשאבא נפרד מאיתנו האור כבה לנו .
מאז שהלכת ,אנו כבר לא משפחה שיגרתית, הפכנו להיות שגרירים לדמותך ולדרכך , ותוך כדי כך
אני מגלה בכל יום נקודה של אור שהשארת כאן
והנקודה הזו מאירה לנו את דרכנו -
ממש כמו מגדלור וגורמת לנו למרות הכל – לחייך ..
ב"ה התחלנו לחייך –לא מובן איך ,
אבל בשנתיים שאתה חסר לנו ,
נולדו חגי ונריה המתוקים
ובעוד חודשיים וקצת נעמה בע"ה תתחתן עם יונתן .
אני קצת עצובה שלא תהיה איתנו , אבל אני סומכת עליך ומאמינה שתהיה נוכח , יחד עם אבא .
אני לא דואגת כי אני כבר הבנתי שהכנת את הקרקע להסתלקותך ,
מיד מינית "ממלאי מקום " שיעשו את תפקידך בחתונה : חבריך היקרים שהם כאחים לנעמה , ילוו אותה במקומך וירקדו את הריקוד הכי שמח שאתה היית רוקד לאחותך
ורק בשבוע האחרון התבשרנו בבשורות משמחות שאין לי שום ספק שאתה מעורב בזה
יעל,נטע וטל היקרות לך כל כך התארסו ממש לפני כמה ימים .
אז אם אתה מעורב , תמשיך ללוות אותנו , להאיר לנו את הדרך , כי באמת לא קל.
היה מליץ יושר שם למעלה ובקש בשבילנו כוח , בריאות ושמחה ובמיוחד לסבא שמעון ולסבתות ג'ולי ואביגיל שנעשו חלשים וחולים מאז שעזבת.
אפרד ממך כעת כמו שנפרדת תמיד במכתבים:
אוהבת אותך מאוד
עד האין סוף ומעבר לו.
|
| |
|
בן דוד יקר אותך לא נשכח לעולם
|
בתאל טל
19/12/10
|
|
שיר לדביר ז"ל
|
מלאכים לקחו את בן דודי אל השמיים
מלאכים כיבו את האור שבעיניים
איך שלב זהב פתאום נדם
איך כדור בודד אותך חתם
אומרים כאב חולף לאט
אך הכאב בלב נחרט
הלב נצבט ובגרון מחנק
כבר אין לי כוח לבכות
אני רק רוצה מנוחה לנפש בוכה.
בורא עולם אנא תעזור
את הצער ואת הכאב תעצור
אני יודעת שדביר מלווה אותי מהמרום
אך קשה המחשבה שאת החיוך
שנתן כוחות
אני רואה רק באלבום התמונות
חלפו שנתיים ורק עכשיו אני מבינה
שאין תרופה לכאב שניפץ לי את הלב
מבול של דמעות שקטות ומרות
עוטפות את עיניי בלילות
היית מלאך בין חברים
ועכשיו אתה מלאך בין מלאכים
|
| |
|
ת.נ.צ.ב.ה
|
סתם יהודי פשוט
23/4/10
|
|
|
דברי היקר והקדוש!
אמרו חז"ל ואף טרחו לכתוב ב2 מקומות בגמרא:
"אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן של הרוגי מלכות"
כלומר, כל יהודי שנהרג ע"י גוי בגלל היותו יהודי (כמו דביר היקר) נחשב להרוג מלכות, והמקום שלו בעולם הבא אי אפשר לתאר!!
וזאת נחמה גדולה.
משפחה יקרה, כמה שיותר להרבות בשיעורי תורה לעילוי נשמתו + לקבל מצוות כמו שמירת נגיעה, כשרות, וטהרה. והלתחזק בשבת.
ה' יברך אתכם.
תזכרו תמיד תמיד שהבן היקר שלכם הוא נלקח ע"י הקב"ה למען כלל ישראל כדי לכפר את חטאי עם ישראל, שהרי "כל ישראל ערבים זה לזה"
מן השמיים תנוחמו.
(יש שיר מקסים שנכתב לזכרו של דביר שנקרא "שיר לדביר" ממליץ לשמוע)
|
| |
|
שנה בלעדיך
|
יגאל חבשוש
26/12/09
|
|
אל מלא רחמים לדביר
|
לק"י אחר חצות היום ערב שבת קודש פרשת לסדר: "..איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי "
"הבן יקיר לי אפרים עם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן מעי המו לו רחם ארחמנו נאום ה' "
דביר יקר !
בערב שבת מלאים אנו בהרהורים מחשבות וגעגועים ואתה כבר חלק מתפילת
- "אל מלא רחמים"
אנשים מתרוצצים לשבת המלכה ,רצים אצים,ממהרים, ולחוצים ואתה –
" שוכן במרומים "
נשים וגברים מתכוננים ומכינים ביתם ותבשילם ליום ' שבת ומנוחה' ואצלך-
ה "מנוחה נכונה.."
חלפה הלכה לה השנה ממלחמת "עופרת יצוקה " ואתה שם למעלה
- " תחת כנפי השכינה"
הותרת את אמך ואחיותיך המומים וכואבים ואתה גבוה נמצא
- "במעלות קדושים וטהורים"
סיפורים רבים נשמעים : הספקים גדולים פה בעולם המעשים אך אתה כבר שייך לאלו ש
- " כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים "
התכנסנו חברים ,תלמידים ומורים ללמוד מהליכותיך ומידותיך הטובים אנחנו בחבורה ואתה
" בעולם הנשמה.."
כן,שנה חלפה מהמלחמה הארורה האם השתדלנו להיות טובים? נחמדים? מתוקנים ? כפי
שהתהלכת בין ה 'חיים המהלכים ' קודם שעלית להסתתר בין ה 'מלאכים העומדים '-
"בסתר כנפיו לעולמים"
מתחייב אני כי נשתדל לעד ולעולמים להיטיב לחיים ולאחרים כפי ששאפת קודם שעלית
להתהלך נגד החיים בארצות החיים, טרם שהפכת להיות צרור - "בצרור החים "
כי חיים של קדוש ה' חיית פה בימי שנותיך קודם שמסרת חייך ! ועכשיו-
" ה' הוא נחלתך "
בגן עדן תהא מנוחתך ותנוח בשלום על משכבך ותעמוד לגורלך לקץ הימים ונאמר אמן.
|
| |
|
לדליה היקרה
|
רותי
27/4/09
|
|
|
דליה היקרה, אני אמא של אריאל - אותו לימדת וחינכת לפני מספר שנים כשגרנו ברמות. עכשיו ביום הזכרון אני חושבת על דביר בנך היקר. עכשיו שמעתי את הראיון שלך ליעל דן מלפני מספר חודשים וזה פשוט מצמרר אותי...
למרות שלא הכרתי את דביר אישית האישיות שלו קורנת מעבר לדפי המחשב מהסיפורים עליו.
חושבת עליך הרבה - לגננת הנצחית ומאחלת לך שתדעי רק אושר ונחת מילדיך.
רותי
|
| |
|
דבירוש יקר!
|
-
27/4/09
|
|
|
דביר, מאז שנהרגת אני חולמת עליך בלילות וחושבת עליך הרבה- סתם ככה באמצע היום, אני נזכרת איזה בן אדם טוב היית וכמה היה לך אכפת מכולם!!
אני זוכרת שעשית לנו שיחה בסניף כשנכנסנו להדרכה והסברת לנו את חשיבות ההדרכה, בסוף השיחה נתת לנו את מספר הפלאפון שלך ואמרת שתשמח לעזור תמיד!!!!
אני זוכרת שבכל בוקר ראיתי אותך חוזר מביהכ"נ, תמיד עם חיוך, תמיד אומר בוקר טוב ושואל מה שלומי ואם יש חדש-לא אמרת את זה סתם כדי לצאת ידיי חובה אלא בשביל לדעת באמת מה שלומי ואם יש חדש. דביר, תדע שזכית במשפחה מדהימה, שכשבאתי לחזק ולתמוך יצאתי בעצמי מחוזקת!! אני עדיין לא מעכלת ונראה לי שייקח לי זמן לעכל...
אוהבת המון ומעריכה כ"כ
|
| |
|
דיוויק אחינו היקר והאהוב מכל!
|
הצוות-או'ג 06
6/4/09
|
|
|
דיוויק! מי חשב שנספיד אותך?! הרי צדיק אתה,אדם טוב,אמיתי,חייכן-איך נישכח את החיוך שלך??? אמיץ היית! יצאת איתנו לקרב מלא בביטחון ואמונה שלמה להחזיר את הכבוד לעם ישראל ואת השקט לתושבי הדרום,שכ"כ אהבת. לוחם מעולה ומפקד מצויין. אדם שאוהב לעזור לכולם,לתת מעצמו לכל מי שצריך בלי לבקש תמורה, זה משהו שבא לך בטבעיות. כן, כזה אדם היית!
כשהכרנו את המשפחה שלך, הבנו ממי למדת להיות כזה..
באמת בחיים לא תארנו לעצמנו שאנחנו נצטרך להספיד אותך.. אם היו מעמידים את כל הפלוגה לפני הכניסה, ושואלים אחד, אחד למי הכי פחות מגיע למות אז ברור שהתשובה היא- שלך!! אתה היית צריך להישאר בעולם הזה כי אתה בן אדם כל כך טוב ושקט.אין מישהו שלא קיבל ממך משהו, אין! העולם הרבה פחות טוב בלעדיך...
הספקת לעשות כל כך הרבה טוב בחייך הקצרים, שזה מדהים!
דיוויק יקר שלנו!
לעולם לא נישכח את מה שעברנו ביחד! שהיינו צועקים לך במסדרון של הפלוגה-"דיאיהיוויק" והיית מחייך וצוחק.,את היחס השווה שנתת לכולם. לא היה אצלך יותר או פחות. את כולם אהבת-פשוט אהבת. באמת שאין דברים כאלה! המילות עידוד שאמרת בדיוק שהיה צריך אותם.את הממתקים שהיית מחלק לנו. את המסלול הקשה שעברנו ביחד, שעזרת לכל מי שהתקשה במשהו,כאילו שלך לא היה קשה. אין לך מושג כמה קשה לכולנו בלעדיך!! אנחנו מתגעגעים אליך ברמות שאי אפשר לתאר...היית אבא של הצוות,פשוטו כמשמעו, לכל מי שהייתה איזה בעיה היה פונה אליך,וישר היית פותר לו אותה,נותן מילת חיזוק וחיבוק,והכל היה נעלם.
עכשיו שהלכת לעולם שכולו טוב נשארנו בלי אבא,
עכשיו אמא שלך דליה שתחי' ממלאת את מקומך בתור ה"אמא של הצוות"
דביר אחינו האהוב! אנחנו מתגעגעים אליך המון! ונמשיך לאהוב אותך לעד.. יהי זכרך ברוך. אמן! הצוות-חה"ן גולני אוג' 06.
|
| |
|
דיברי אזכרה
|
אביה
25/2/09
|
|
|
ב"ה דברי אזכרה –ח' שבט תשס"ט
אני אפתח במשל על שני האחים:
שני אחים עיבדו יחד חלקת אדמה קטנה אחת והתחלקו שווה בשווה בחיטה שצמחה בה.ערב אחד אחרי שהכניס כל אחד מהם את חלקו לסם שלו ושניהם הלכו לישון, התעורר אחד האחים משנתו ואמר לעצמו :"אחי נשוי ואב לשני ילדים, יש לו דאגות רבות. אין ספק שהוא זקוק לחיטה ולכסף יותר מימני אנצל את ההזדמנות שהוא ישן ואניח אצלו כמה מישקי הגרעינים שלי." קם האח, לקח כמה שקים מהערמה שלו, נשא אותם לאסם של אחיו וחזר לישון. כעבור כמה דקות התעורר האח הנשוי ואמר לעצמו:"זה לא הוגן שאני אקבל מחצית מן היבול של שדה החיטה שלנו. אחי עדין לא טעם משמחת חיי המשפחה. הוא צריך לצאת לבלות, להכיר נשים, להתבדר, ואלה דברים שעולים כסף רב. אלך אם כן, לאסם שלו ואביא לו כמה שקים משלי". והוא קם והעביר כמה שקי חיטה מהאסם שלו לאסם של אחיו.למחרת בבוקר קמו שני האחים ונדהמו בערמה, של כל אחד מהם נמצא אותו מספר שקים זהה לזה שהיה בלילה הקודם!
ככה דביר היה הוא אף פעם לא חשב על עצמו, תמיד היה חושה על אחרים ודואג להם. במשך השבעה שמענו כל מיני סיפורים מהורים של חניכים של דביר מבני עקיבה שספרו שדביר לקח את הבן שלהם כפרויקט אישי הוא היה מסור לכל בן אדם ולא משנה מי זה ותמיד עודד אותך גם בהצלחה כי קטנה.
זהו אין לי יותר מילים לתאר את דביר והאמת היא שאין!! אני חושבת שאנחנו זכינו שהיינו קשורים לבן אדם כל כך מקסים יש גם כאלה שאמרים שגדלנו עם מלאך בבת יכול להיות זה נכון ולכן אין מילים לתאר אותו כי מלאך באמת קשה לתאר.
|
| |
|
תנחמו מהשמיים
|
מירב
7/1/09
|
|
|
אין מילים בפי לתאר את הכאב הרב שאני מרגישה איתכם
אני תושבת גבעת זאב ומכירה אותכם מהישוב
כואבת את כאבכם
בבקשה תהיו חזקים ככל הניתן שתנחמו מהשמיים
שלא תדעו עוד צער
ליבי איתכם
|
|
|
|
|