|
היינו ילדים וזה היה מזמן
|
אורי פרידר
30/4/17
|
|
|
כיתה ו סיום שנה נפלתי מהאופנים שברתי את היד ואתה בנונשלנטיות שלך אמרת נתקשר להורים תסע לבית חולים וזהו ככה הלכנו לבית הוריך עם הכלב הגדול שהיה לך .
ולי זה ניראה כאילו זה היה אתמול .
|
| |
|
חבר אתה חסר
|
א
18/4/10
|
|
|
הנוכחות המיוחדת, החיוך וההומור, היחס השווה לכל החיילים, האדיבות והאחווה לא ישכחו לעולם.
הייתה זאת זכות וגאווה להכיר אותך. יהי זכרו ברוך , ת.נ.צ.ב.ה
|
| |
|
נזכור ולא נשכח לעולם
|
סיון ביטון
28/4/09
|
|
|
|
מדליקים לך נר גם השנה..
|
| |
|
נזכור אותך לעד
|
אודי בן שיטון
15/4/09
|
|
|
|
בן אדם מיוחד שלעולם לא נשכח .
|
| |
|
דובי
|
שלומי קדוש
30/9/08
|
|
תמיד תשאר בליבנו
|
דובי
מיום חתונתך עם אילנית ליוויתי אותכם לאורך כל הדרך בכל המפגשים המשפחתיים שלנו, מעולם לא הפרעתה לאף אחד תמיד עשיתה הכל במו ידיך ומעולם לא ביקשתה עזרה לעצמך רק רציתה לעזור לאחרים שביקשו עזרה,עצה טובה.
הצבא תמיד היה בראש מעיינך למרות שכל סיפור שסיפרתה, היה
מחסיר בי פעימה,כל פעם ביקשתי שתשמור על עצמך ודאג למשפחה, מדבריך תמיד הבנתי ,"לי זה לא יקרה" לצערי נתבסרתי
על הגרוע מכל שאותך לא אוכל יותר לראות כל הגעגועים של ילדיך ואשתך אילנית המחסור הריקנות החור הגדול שנפער מחסרונך,כל דבר קטן פתאום נהיה דבר גדול איכן החיבוק ,הנשיקה ,השאלות איך היה המבחן ,מתי הגעת, ואיך אור צמח וגדל כל אלו פשוט אינם. אילנית מנסה היום למלא את החסר בכל דרך שהיא יכולה על הצד הטוב ביותר .
החיים חייבים להמשך למרות השכול והכאב זיכרונך לא ימוש מליבנו לעד.מכאן אני שולח לאילנית ספיר נטלי ואור חזקו ואימצו תתמכו,תעזרו אחד בשני רק כך תצליחו להתגבר ביחד כמשפחה מאוחדת כמו שאבא תמיד רצה.
אני תמיד עומד לרשותך.
|
| |
|
לדובי היקר
|
שושנה ויצמן
7/8/08
|
|
|
לדובי היקר
עברו שנתיים כמו חלום אני המומה כואבת
מתגעגעת אתה למעלה אנחנו למטה בכל יום אתה
חסר לראות את האשה והילדים בלי דובי זה חלום
אני לא ישכח את הקיץ שלפני המלחמה שהגעתה
לחצור הגלילת בשעה מאוחרת לאחר יום עבודה לקחת
את ביתך ספיר שרצתה לחזור מחפשה אצל דודה
שושנה שכולכם אהבתים לא התעצלתה פשוט הגעתה
המראה שלך לא ישכח לעולם החיוך היופי והנישקה
שקיבלתי ממך כאילו ידעתה שלא תחזור
אוהבת ומתגעגעת הדודה שושנה
|
| |
|
איש מופת אמיץ ויקר
|
ניסים לוק
27/6/08
|
|
המובחרים מבני הארץ
|
|
הכרתי את דוב במשך שלוש שנים כאשר היה תלמיד בבית הספר הטכני של חיל האויר ,קורס 7 , איש מופת,מלא שמחת חיים , ידע להשאר חבר נאמן וטוב , שקדן וישר , איש שמח וטוב לבב,לאחר 3 שנות לימוד התפצלה דרכנו , שמחתי לשמוע על הצלחותיו בטייסת המיוחדת ועל התפקיד המגוון אותו ביצע בצורה יוצאת דופן לטובה , בעת שליחותי בחול הגיעה הבשורה המרה כי איננו , מקווה אני כי בני משפחתו ידעו כמה טוב ואצילי היה האיש, וכמה יש להתגאות באבא , בעל וחבר שכזה , אני גאה להיות חברו משכבר הימים וחבל כי איננו עוד. ניסים לוק .
|
| |
|
שנה
|
עופר
21/7/07
|
|
|
שנה אחרי.
אני מקפל כביסה. הנה החולצה הלבנה עם ההדפס של בסיס רמת דוד. טי שירט לבנה רגילה. כזאת שלובשים מתחת לסרבל. בטח יש לי איזה 30 כאלה אבל...
כל פעם שאני רואה את החולצה הזאתי אני נזכר.
15 שקל היא עלתה לי. בשקם בבסיס. הרבה הרבה פחות מערך הזכרונות שהיא מעלה בי... 15 שקל...
קניתי אותה ביום חמישי ה13 ביולי 2006. יום לפני.
הייתי בצוות הראשון לצאת לים. לא היה לי כלום אז עשיתי קניות בשקם.
3 חולצות, 3 זוגות תחתונים, 3 זוגות גרביים, מברשת שיניים. זו הצידה שלי לאני לא יודע כמה זמן בספינה.
מפקד הבסיס החליט שלא ישנים 2 טייסים באותו החדר.
"בוא נישן ביחד בחדר" הוא אמר לי עם החיוך הילדותי שלו "אני לא צוות אוויר..."
"זה היה לך באוטו?" שאלתי מלא פליאה כשראיתי צ'ימידן כאילו מוכן לטרק בדרום אמריקה. אני כבר רגיל שהבגאז' שלו מפוצץ. מוכן תמיד...
"לא" הוא ענה לי "זה המשפחה הכינה לי". איזה גאווה הייתה לו בעיניים.
"תתכבד". הוא הוציא שקית מלאה בממתקים. "תראה מה הכינו לי".
בתוך התיק היו פזורים פתקים. הוא הראה לי אחד.
זו הייתה תמונה שלו ושל המשפחה שלו. אף פעם לא פגשתי אותם.
מאחורה היה כתוב "אבא אוהבים אותך. תחזור מהר".
כל כך פשוט.
כל כך יפה.
עלו לי דמעות בעיניים.
קמתי בבוקר.
הוא כבר לא היה שם.
שנה אחרי.
מרגיש כמו אתמול.
אותם דמעות.
סיבות אחרות.
15 שקל שתמיד יזכירו לי אותך.
|
| |
|
איש ישר וצדיק
|
גיא אושרי
15/7/07
|
|
יהיו זכרו ברוך
|
שלא תדעו עוד צער משפחה יקרה
תשמחו שזכיתם לאיש כזה במשפחה
טוב יום המוות מיום הלידה ( קהלת )
|
| |
|
יום השנה - תשס"ז
|
דני (כרמיאל)
5/7/07
|
|
הנצחת נפילתו
|
אני אישית מכיר "טיפה" את דב (דובי) ז"ל.
ביום השנה להנצחת נפילתו, מול חופי ביירות, בתוקף תפקידו - בספינת "חנית". כואב לי מאד שנהרג דב (דובי) ז"ל, בגלל טעות אחת של אדם שלא היה ולא מודע שלא היה מספיק חכם.!
כואב לי מאד, שנהרג דב (דובי) ז"ל, בגיל כה צעיר. השאיר משפחה לתפארת. אישה, שלושה ילדים, אמא אבא, ואחות.
עצוב וכואב לי .!
דני, (כרמיאל).
|
| |
|
דב היקר
|
יקי שרון
2/7/07
|
|
יהי זכרו ברוך!
|
|
היית איש טוב ויקר הכרתי אותך במהלך שירותי הצבאי בכנף 1 נזכור אותך לעד!!! יהי זכרך ברוך
|
| |
|
דב
|
טל נ
2/7/07
|
|
|
את דב מעולם לא פגשתי.
בחודשיו האחרונים שימש בתפקיד נוסף בטייסת ויצא לי לעבוד מולו מדי פעם.
אני זוכר שתמיד השיחות שלנו הסתיימו עם חיוך.. דב היה אדם רציני עם שמחת חיים, שילוב מנצח.
כחודש אחרי המלחמה הרמתי טלפון לטייסת כדי לדבר עם דב.. אך להפתעתי ענתה לי חיילת חדשה שנכנסה לתפקיד לא מזמן.
לא חשבתי על כך יותר מדי והמשכתי כהרגלי בתפקידי.
כחודש אחר כך קיבלתי הודעה ממפקד הטייסת ובו הוזכר שמו של דב כחלל של המלחמה. באותו רגע הכל נפל עלי, הכל התחבר. נזכרתי שצפיתי בחדשות וראיתי שם שנשמע לי מוכר, אך את הפנים לא הכרתי ולכן לא ייחסתי יותר מדי חשיבות.
הבנתי שדב נהרג במלחמה, קרוב כ"כ למסוק העטלף עליו שירת.
באותו יום לא הפסקתי לחשוב על דב, ועל השיחות שלנו, אמנם מעטות וההיכרות הייתה שטחית, אך עדיין הרגשתי שאיבדנו כולנו חבר ולוחם.
יהיה זכרו ברוך.
|
| |
|
דב
|
עדי עמיר
7/5/07
|
|
|
הבוקר שלי בטייסת נפתח רשמית כשהייתי צועקת לך מקצה המסדרון "דווווווב בוקר טוב"!
ידעתי שאתה כבר שם, כמו תמיד.
ואתה היית עונה " ע' בוקר אור! בואי..."
וכשהייתי מגיעה, היית עם חיוך גדול וכוס קפה ביד,
שואל מה נשמע? מתעניין איך עבר הסופ"ש ושהכל בסדר,
כי אם לא - מיד היית מטפל בעניין.
אחרי זה היית מספר אתה על הסופשבוע שבילית עם המשפחה.
פעם פה, פעם שם, קצת בחוף גיא.
מדבר על הילדים שגדלים ועל האישה.
ואני שמחתי שסוף סוף יש להם אותך להרבה זמן,
כי ישר אחרי זה יגיע עוד שבוע שכל יום בו יתחיל אצלך מוקדם ויגמר מאוחר מאוחר.
חיכיתי לפגוש אותך בחגיגות ה- 20 שנה, הפעם בתור אזרחית.
כדי ששוב תשאל, ששוב נתעדכן.
אבל אז קרה הנורא מכל...
דב,
היית דמות בולטת בטייסת בשבילנו החיילים,אין ספק שגם לשאר.
אדם מיוחד כמוך לא פוגשים כל יום.
ניתנה לי זכות גדולה להכיר אחד כזה, אותך...
זוכרים ומתגעגעים,
עדי עמיר.
|
| |
|
נזכור אותך תמיד
|
ויקטור
7/5/07
|
|
|
תמיד תהיה איתנו איש יקר
מיוחד במינו שהיה ויהיה אינו לעד
|
| |
|
זוכרים אותך ואוהבים אותך דובי
|
סלבה
6/5/07
|
|
|
|
זוכרים אותך ואוהבים אותך דובי
|
| |
|
אבד חבר
|
מאיר
5/5/07
|
|
|
דבב אלפי מילים אפשר לומר ,שבחים,תודה,הערצה.והכול אפשר לראות בתמונה רק החיוך שלו מראה כמה רחב הלב של דב היה.
היה מגיע ראשון ויוצא אחרון מהטיסת,טרם המון לטיסת מזמנו האישי,היה קשוב לחילים שלו אהב ללמד.
אחי אני מתגעגע אליך המילואחם שלי כבר יראו אחרת גם בלעדיך ובלעדי טל.
לא נשכח אותכם אחים .
|
| |
|
דובי שטרנשוס ז"ל
|
גילה בן חיים
5/5/07
|
|
דברים לזכרו
|
דובי היקר
אני זוכרת את החיוך הבישני שהיה נסוך על פניך תמיד
את הזוג היפה והאוהב שבא לבקר את הדוד חיים בבי"ח תל השומר
את ברכת חג שמח שאחלת לי בכל ערב חג גם לאחר מות הבעל חיים בן חים
איש משפחה אוהב ונאהב
חבל שאיש כמוך נפל בטרם עת לפני שהספיק להנות מפרי יצירתו
הילדים הנהדרים, ספיר נטלי ואור
וכמובן הרעיה המקסימה אילנית שממשיכה לגדל את ילדיך בדרך שאתה היית מתפעל ממנה
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ושמור על משפחתך מלמעלה
מהדודה האוהבת והכואבת את מותך
גילה בן חיים
|
| |
|
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא ?
|
עמי
5/5/07
|
|
חבר יקר אתה חסר לי מאוד
|
|
יש קלישאה האומרת שלכל אדם יש מחליף אבל לדב אין מחליף וגם לא יהיה.
|
| |
|
הספד
|
אילנית
3/5/07
|
|
|
דובי שלנו
קשה לומר מילות פרידה או לפנות אלייך בלשון עבר.
אנחנו כאן נפרדים ממך בדרכך האחרונה ומסרבים לעכל את רוע הגזרה. איש צבא למופת,גאוות המשפחה.
בן מסור,בעל אוהב וחבר שתמיד תמך והושיט יד לעזרה.
החיוך התמידי שעל פנייך הנעימים,הדאגה התמידית לאישה ולילדים.
תמיד היית כתף לפנות אליה בשעת צרה,אתה תמיד תישאר בלב כולנו,ההורים זהבה וישראל,אשתך אילנית וילדך המקסימים ספיר,נטלי ואור וכל חבריך שמחבקים אותך בליבם,אוהבים,כואבים ובעיקר זוכרים.
אנו נזכור ונאהב תמיד עד נישמתנו האחרונה.
גיסך מוטי קדוש
|
|
|
|
ביום חמישי, י"ט תמוז התשס"ז, 05/07/07 במלאת שנה למותו,
נתייחד עם זכרו של דב (דובי) שטרנשוס,
שנפל על משמרתו במלחמת לבנון השנייה.
מהלך הערב:
17:00 – אזכרה בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל.
18:00 – טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה לזכרו, בפארק הגליל.
19:00 – ספר זיכרונות ומצגת בבית יד לבנים, בשכונת רבין.
זהבה, ישראל וציפי,
אילנית, ספיר, נטלי ואור.עידכון הודעה
|
|
|
|
|
|
לא עודכנו פרטי הלוויה
|
|
|
|
|
לא עודכנו פרטי שיבעה
|
|
|
מלחמת לבנון השניה
|
 |
 |
 |
|
אנדרטה |
כרמיאל, פראק הגליל.
חקוק בזיכרון, לא נשכח, ולא ניסלח.! |
|
|
|
|
|