|
עדיין לא נתפס
|
עמרי
8/5/19
|
|
|
צחי היקר,
הגעגוע לא פוסק...
עדיין שואלים אותי כל שנה ביום הזכרון האם אני מכיר נופלים?
אני מכיר הרבה כאלו לצערי אבל אתה חקוק בזכרון
עלם חן ואדם דגול.
אזכור אותך תמיד...
|
| |
|
זוכר לנצח
|
עמרי
17/4/18
|
|
מתגאה בך כל יום
|
צחי אחי היקר
השנה אני כותב לך אישית.
אוטוטו 12 שנים בלעדייך וזה עדיין לא נתפס אצלי.
אני נזכר בימי הקורס, בטירונות...
אני לא מצליח להרפות את הזיכרון הזה...
דווקא אותך אני לא שוכח אבל גם לא מצליח.
עדיין לא עליתי לקברך...
חושש, מפחד, לא בטוח, מהסס.
אני מבטיח לך שזה יקרה...
נותר לי רק לזכור אותך בצורה טובה.
אני זוכר שרצינו להעניק לך סיכת מטאטא במקום סיכת חובש. כל כך דאגת לנקות בשביל כולם...
לא נתפס לי למה באותה התקופה, אבל אחרי כן אני כבר הבנתי עם מי יש לי עסק...
אוהב אותך אח יקר ומתגעגע אליך...
עמרי
|
| |
|
הכאב לא עובר
|
עמרי
29/4/17
|
|
בחור כארז
|
צחי אחי היקר,
עברה לה עוד שנה והנה אני עדיין לא ביקרתי בקברך...
קשה, כואב, אפילו קצת מבייש.
אני אמיץ ועם הרבה תעוזה אבל כזה הסיפור אז אני אדם שונה.
נפגשנו אי שם בתאריך 24.11.2004 כאשר הגענו לבקו"ם יחד ומשמה לתל ערד.
לקח זמן להכיר אבל כזה קרה אז הכל התחבר.
אני מקווה עוד השנה לבקר אותך אבל נראה מה הזמן והנפש תוליד...
אוהב אותך אח יקר ומתגעגע..
תשמור עלינו שמה מלמעלה...
עמרי
|
| |
|
השנים חולפות אבל לא הכאב
|
עמרי
10/5/16
|
|
|
צחי,
,מדי שנה אני זוכר ולא שוכח.
עד היום לט עזרתי אומץ לפקוד את קברך.
.אני מבטיח שבדרך הבאה צפונה אני שם.
לשים אבן, פרח או כל דבר.
.לא אשכחך לעולם צחי ידידי.
|
| |
|
השנים חולפות...
|
עמרי
14/4/13
|
|
המלחמה הארורה...
|
צחי ידידי האהוב...
חלפו להן כמעט 7 שנים מאז היום הארור בו המחבלים קטפו אותך.
פרח צעיר ויפה היית, לוחם דגול, אהוב, מסור, אכפתי.
5 שנים עברו מאז כתבתי לך פעם אחרונה.
קשה לתאר מילים שיש בראש.
אני חייב להתוודות:
* עדיין לא ביקרתי בקבר שלך מאז נופלך.
שירתתי כמעט 4 שנים בסמוך לביתך אבל מס' פעמים בהם הייתי בכניסה ל"המעפיל" לא העזתי להיכנס.
על הימים בקורס אני מודה לך.
הראית לי מהי מסירות ואהבת מולדת.
אני מאמין כי היום בו אבקר אותך יהיה מתישהו בקרוב אבל לא אוכל להצביע על היום המיוחל כעת.
מקווה שאתה מבין אותי ולא כועס.
אני רוצה לשלוח את תנחומי למשפחתך.
הלוואי ומשיח צדקנו יגיע במהירות ונוכל לראותך שוב בינינו...
אוהב אותך...
עמרי
|
| |
|
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.
|
עמרי
1/7/08
|
|
תפארת
|
צחי.
איזה בחור חסון.
הייתי איתו בקורס חובשים ואין אחד שלא יאמר על צחי שלנו שהוא גיבור, מודל לכל חייל בצה"ל, שככה צה"ל צריך להיראות.
בזמן מלחמת לבנון אני שירתי בעזה עם גדוד לוחם אחר בהיותי בתפקיד חוג"ד - חובש בכיר.
אני זוכר שביקשתי מהמג"ד שלי לעלות ללבנון להילחם ולעזור לחברים שלי שמה.
הוא אמר לי מילים שלא אשכח " אנחנו מנהלים מלחמה בכל מקום, אם תלך כלום לא ישנה כבר ".
באותו היום השפלתי מבט ואני לא זוכר את עצמי כ"כ עצבני, עצוב, נבוך, שאפתן, אכפתי.
אך עם כל זאת המשכתי בתפקידי כלוחם וחובש בכיר בגזרת עזה.
אני התפללתי כל יום שאני לא אראה שם ותמונה בעיתון של מישהו קרוב אליי.
אך באותו יום שתמונתו של צחי הופיעה בעיתון, כל רגשותיי פרצו, בכי וקול עמום ורעד קשה היה בגופי.
צחי שלנו הלך לעולמו על מלחמת ישראל, על המלחמה שכביכול הייתה על מנת להחזיר את 2 החיילים החטופים לבית, לישראל.
באותו הרגע פניתי לסמג"ד שלי וביקשתי לצאת להלוויה.
הסמג"ד שלי לא אישר לי לצאת להלוויה, הוא לא רצה לאבד חובש ולוחם בגזרה.
באותו הרגע הרגשתי משהו שלא חשתי מעולם, לאכזב חבר.
אני זוכר שבקורס חובשים היה דיבור על אם יקרה משהו מה נעשה, ואני איכזבתי את צחי, את הוריו וחבריו, אחיותיו, את עצמי.
מאותו יום נורא אני משתדל לכתוב מאמר בכל פורום שאני נתקל בו.
מילים אחרונות למאמר זה:
1. צחי אתה תישאר בליבי לתמיד.
2. תנחומיי הכנים למשפחה ולחברים.
3. מצדיע לך חבר בכל יום של לחימה,ועל השאיפה לחתירה למגע ולניצחון על האויב הקם עלינו לרעה.
4. מי יתן ויבוא המשיח ונראה אותך עומד מולנו.
5. כבוד גדול הוא לי היה לשרת לצידך את תקופתי הקצרה עמך.
6. יהי זכרך ברוך.
7. ה' ינקום דמך.
8. מוקיר ומצדיע לך מדיי יום ביומו.
עמרי
|
| |
|
צחי
|
חברה של רומי
6/5/08
|
|
|
את צחי אני זוכרת כילד קטן וחמוד כשהייתי באה לבקר את רומי...
כשקיבלתי את ההודעה על נפילתו של צחי, הייתי בהלם...בעיני צחי היה עדיין ילד חמוד בן 12...אמנם הוא כבר לא היה בן 12
אלא גבר חסון ונאה אבל הוא היה עדיין ילד...
כואב הלב איך לוקחים מלאכים חזרה לשמיים.
|
|
|
|
|