קהילת המנחמים של דוד מלכה

אבא יקר	איילה 8/3/17
כמעט שנה ולא נתפס...
אבא היקר שלי אותך מעריצה ואוהבת מתגעגעת וכל העת חושבת איך נחלשת פתאום ?איך עזבת הכל? לוחם שורד כמעט את הכל אך הפעם אין ספק היה כישלון. כולם יגידו שזו דרכו של אדם וקשה לנחם וקשה יותר להינחם אך הפרידה מימך הייתה מהירה וחדה כסכין וכולנו נותרנו המומים. זו בזו נמהלו והתערבבו בי אהבתך והערצתך. היו רגעים שכמעט קינאתי בך, אבא, על האופן שבו אתה יודע להתנהל ולהתהלך בחיים הלא פשוטים האלה – יודע ללכת באש בזהירות ובתבונה כדי לא להיכוות, ובמים – כדי לא להירטב. הנחישות ההתמדה העקביות והזיכרון החד על אף גילך גרמו לי להתחקות אחרייך. שבתות היו לרוב רוגע ושלווה עונג שבת. אנינות הטעם בארוחות קולינריות עד היום מתחקה לטעמים המשובחים שידעת והיטבת לפנק את כולם. המוזיקה הצרפתית הישנה והטובה השירים שלימדת אותי וניגנתי בפסנתר רגעי אושר שלא אשכח. החיבור בנינו היה יפה ולמדתי מימך המון גם בפן הטכני. אבא יקר אבא למופת דאגן טרחן אוהב שהכל מתקתק" כואבים את הפרידה כמו היה זה אתמול הגעגועים החלל הריק שהותרת עם לכתך חסרים לכולנו מאוד. לכתך מאתנו לא נתפסת כלל ועדיין למרות שעברה כמעט שנה הכאב הוא עצום בדיוק כפי שהיה ביום הראשון . אני מתנחמת בכך שפעם אני אפגוש אותך שם למעלה- ובעובדה שלפחות יש מנוחה שם בגן עדן שלה היית זקוק מאוד בימי חייך האחרונים -כשלצידך מלאכי שרת נושאת אותך בליבי כל העת ולכל מקום באשר אלך.את קולך ,את זיו פניך החכם והמלא טוב את עצותיך ואת אהבתך המיוחדת אליי. אני לא אשכחך לעולם לעולם לעולם לעולם. הלוואי שאלמד ואדע לשאת כמוך, בקול דממה דקה, את רגעי החולשה והקושי ואת השעות הקשות של המצוקה והמכאוב, כי אין חיים שהם רק רצף של אור ושמחה. עכשיו, במנוחת העדן שלך, אני רוצה להתוודות בפניך ולהודות: עדיין אי אפשר לעכל את מותך, ודאי יהיה בלתי אפשרי עוד יותר להתרגל אליו. תודה על מי שהיית. תודה על מי שתישאר תמיד בזיכרוננו. יהי זיכרך ברוך! מתגעגעת אלייך מאוד ומתגעגעים אלייך כל המשפחה כולה