קהילת המנחמים של נאור קאלו

אזכור	דורון 27/4/09

אני כותב היום, תחת מסך דמעות וצער. נאור, או קאלו כמו שאורי קורא לו. לא חוזר. כמה רציתי, כמה קיוויתי,שגם נאור יחזור. ביחד גדלו, ביחד לחמו. אורי וקאלו. זוג משמיים עם חיוך ושרירים. קשה האובדן לנשארים. אין נחמה למתאבלים. בור,חור,שחור אזכור.

חלמתי חלום	נאור 19/2/09

ברצוני לשתף אותך אותך בחלום נאור.... אני רואה אותך עומד בטופ הר כלשהו בדרום אמריקה.... מחייך,חצי משהיער שלך גינגי,כמו שהיה לך וחצי שיער בלונדיני. הטלטלים פרועים כרגיל.... אתה עומד,בידך מקל או שרביט,ואתה מניף אותה לעברי.. בשלב זה פתאום החיוך יורד לך מהפרצוף,אתה נמוג לאט,לאט,כמו שהשמש שוקעת,אני מנסה לתפוס אותך בידי,אך לא מצליח,אני מתחיל לטפס על ההר,לוודא שאתה לא נעלם לי,כמו במציאות שנעלמת פתאום.בהגיעי לפסגה,אני מגלה שנס קרה,אתה לא נעלמת,אתה עומד יציב ואיתן,חיוך מרוח לך על השפתיים,אתה אומר לי יום יבוא ותגלה אורות נסתרים שאין ביכולתך לראות היום. אני מנסה לגעת בך ולא מצליח. גופי רועד ואני מתחיל לבכות,אתה בשלב זה נשכב ואומר,אני את שלי עשיתי........ את שאר החלום אינני זוכר.... נאור אתה חסר לי מאד.... אוהב אותך

תודה לך חבר	אבנר קאלו -אבא של נאור 10/2/09

לחבר של נאור ! תודה לך התרגשתי מאוד לקרא את הכתוב. מחבק אותך. נאור שלי כמה אתה חסר לי יום יום דקה דקה ........... אבא

פתאום זה חוזר	אחד שאצלו אתה בלב 11/12/08

נאור אין יום מאז המלחמה שאני לא חושב עליך...עברו כבר שנתיים וחצי...הכל נראה כל כך רחוק ממרחק השנתיים וחצי,הרי אתה בנופלך הייתה בן 25,וחשבתי לעצמי מה יהיה איתי בגיל 25...איך עבר זמן בשבילי אבל בשבילך הוא נעצר.. לפעמים מוזר לי איך אני ממשיך בחיים שלי שמח בהצלחות,מתמודד עם הכשלונות,רואה איך דברים שלפעמים חשבתי שהם נוראיים,הם בעצם שטות מוחלטת. אני רואה את אבא שלך אבנר מידי פעם,הוא עולמו נחרב......צר לי עליו מאד. אני התחלתי להבין דברים מסוימים בקשר לאיך העולם מתנהל,מי יוצר אותנו ומי לוקח אותנו.... אותך הקדוש ברוך הוא לקח כנראה שהיתה לזה מטרה מוצדקת... קאלו היית יותר מחבר טוב בשבילי ועל זה אני לא אשכח אותך לעולם... הנשמה שלך המשיכה למרות שהגוף בגד,אתה איתנו בכל רגע וכל דקה.. אוהב תמיד אני