|
-
|
איזבל
13/4/13
|
|
אחי היקר
|
|
|
|
9 שנים ,והכאב רק גדל וגדל
זה לחיות עם משהו חסר, חור בלב לתמיד
כבר הבנתי שזה לא משהו שעובר, זה יהיה לכל החיים
אבל אי אפשר ללמוד לחיות עם זה, לחיות בלעדיו, לקום בבוקר למרות שהוא כבר לא יעשה את זה ללמוד,לצחוק, לנשום כשהתמונה שלו מחייכת מהקיר כי הוא כבר לא יחייך, למרות שהוא אהב את החיים כל כך ולמרות שהוא הצחיק את כולם בפלוגה
חייל שלי,אח שלי,נכד שלי,בן שלי אנחנו מתגעגעים אלייך ואתה תשאר בליבנו לעד
הגעגוע לא עוזב אותי הוא רק גדל אם הזמן אני רוצה שתדע שלנצח אנחנו נזכור אותך
בכל רגע בחיי בכל צעד בחיי בכל שלב שאני יעבור אני תמיד אזכור אותך,אזכור ולעולם לא אשכח אותך אני נשבעתי לך שאני לא אשכח אותך לעולם
מלאך שלי עם דמעות בעיניים אני כותבת לך את זה
בתקווה שתקרא,תדע מה אני מרגישה ,את כאב ליבי שבחיים לא יעבור לו אני אוהבת אוותך ואוהב אותך לנצח,אחותך איזבל
|
|
|
|
|