|
-
|
שמחה שי
13/2/07
|
|
שנות הצבא
|
|
|
|
בתחילת אוגוסט 94 התגייס איתמר לצה"ל ושירת בפלוגה פלחי"ק גולני. בערב יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, עת התנגשו שני מסיקי חיל האוויר מעל למושב שאר-ישוב ו-73 הלוחמים שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון נהרגו וביניהם איתמר.
איתמר הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל רק ארבעה חודשים לפני שחרורו מצה"ל. הוא היה בן 21 בנופלו והותיר אחריו הורים ואחים.
|
| |
|
-
|
שמחה שי
13/2/07
|
|
לזכר איתמר
|
|
|
|
לזכר איתמר שנהרג 4.2.97
אם יש בן-אדם מושלם בעולם, זה אתה
נגמרו המילים כדי לתארך.
אתה היית והינך הפרח שלנבול לא רצה,
אך הגורל פשוט קבע את האסון הנורא.
למה כך זה קרה, למה דווקא אתה,
אדם מקסים ומתחשב שאותנו תמיד נהג לעודד.
לשאלות הרבות לא יהיו תשובות,
כי אתה אינך עוד.
למלחמה לא יצאת, בפיגוע לא נפגעת,
פשוט לתרגיל הלכת ואת חייך אבדת.
זהו דבר לא יאומן שנתן לכולנו את אותה הרגשה,
שהביא לכולנו הסתכלות ומבט קדימה לראות את החיים בלעדיך,
שזה יהיה פשוט נורא קשה.
פתאום אין איתמר, ישנו רק זכרון יקר.
זועקים אנו לך שתחזור,
זועקים- אך דבר לא יעזור.
אותך אנו אוהבים ותמיד זוכרים את כל הרגעים-
גם הרעים וגם הטובים.
אך עדיין הענין לא מובן- חשבנו שקיימת תקוה, אך זה נגמר.
נותרו 4 חודשים לסיום הפחדים, אך אתה הקדמת במילים.
את צחוקיך וחקויך וכל מה שהשארת בין יקירך,
נשמור ולא נאבד אפילו אם יאמרו- די זה הסתיים.
כאשר דפקו על דלת ביתנו, דפקו גם על דלת ליבנו,
פתחו את הדלתות ואמרו שאיתמר שלנו-אין עוד.
בהתחלה אמרו הוא נעדר,
אך לאחר מכך זה נהפך למת בודאי.
אותנו השארת עם זכרונות,
ומה שנותר לעשות זה לומר...
שלום!
יהי זכרך ברוך...
|
| |
|
-
|
שמחה שי
13/2/07
|
|
האם אתה שומע
|
|
|
|
האם אתה שומע
בוקר יום אפור
התעוררתי מחלום
חיפשתי את עצמי
ולא ידעתי מה איתי
לא עוזבים כך סתם
לא הולכים מכאן
איפה שלא תיהיה
אתה איתי שוהה
האם אתה שומע
האם אתה יודע
זה לא היה מזמן
שהלכת מכאן
עכשיו אני חושב
ואותך אני כואב
אולי זה סתם חלום
אולי זה בדמיון
האם אתה שומע
האם אתה יודע
זה לא היה מזמן
שהלכת מכאן
האם אתה שומע
האם אתה יודע
זה לא היה מזמן
שהיית כאן
שיר זה מוקדש לחברי הטוב איתמר שי ז"ל
מילים: איתמר אוחיון
|
| |
|
-
|
עדי מרגלית
17/11/11
|
|
זכרון גובר ככל שהזמן עובר
|
|
|
|
כשההינו קטנים תמיד שיחקנו ביחד ונהננו אני זוכר איך הלכנו יחד בירושלים לאכול אש תנור והכול היה מדהים
מאז השבעה לא יצרתי קשר עם המשפחה שלך, היה משהו מוזר במעמד שפתאום אתה לא נמצא שם
לקח לי הרבה זמן להפנים שככה פתאום אתה לא איתנו
היום כשאני יש לי ילדים, אני מבין וחש את הדאגה והכאב של משפחתך וגם אני פתאום חושב עלייך ונזכר בכל מיני דברים קטנים שהיו ומצליח לחייך שככה אני זוכר אותך
ככה פתאום באמצע שום מקום הזכרון שלך מבליח לי, ואני לא יודע למה אבל אתה צף לי מדי פעם כאילו להגיד לי שאני לא שוכח למרות שעברו כבר המון שנים
חבר ילדות שהלך יפה בלורית
אני זוכר תמיד
אוהב אותך ואת המשפחה
עדי מרגלית
|
| |
|
1977 - 1997
|
שמחה שי
13/2/07
|
|
להכיר את איתמר
|
|
|
|
בן שמחה ויגאל, אח לאמיר, גלית ודנה, נולד ביום כ"ג בניסן (23.4.1977) בירושלים. את שנות לימודיו הראשונות למד איתמר בבית הספר היסודי "ערבה" אשר באילת, שם התגוררה משפחתו באותה עת. לאחר ששבה המשפחה לירושלים, עבר איתמר לבית ספר התיכון "רמת אשכול" שבעיר, ומשם לבית הספר התיכון "רנה קסין" בו למד במגמת התיירות. פרט להיותו חובב קרטה וכדורסל, ערך סרטי וידיאו עבור הפקות בית הספר ואף השתתף לא אחת בהפקות אלה, כשהוא מעוג את הקהל בכשרון המשחק וביכולת החיקוי יוצא הדופן שלו.
בימי שישי כשחזר איתמר מהצבא, היה מיקף בחברים אוהבים, שמר על קשר חם ואוהב עם כולם.
איתמר היה ילד חם ואוהב וקשור למשפחה- היה חבר טוב, אח טוב, בן טוב, אהב לפנק...מלאך טוב לכל המשפחה ולסובבים אותו. היה כייף לשבת איתו עם החיקויים והצחוק, ילד חם ואוהב, הכל נעלם...נשאר חלל ריק.
|
|
|
|
|