|
|
אין נחמה
וכבר עברו 3 שנים והגעגוע רק גובר.
אילו רק היית כאן עכשיו, כמה נפלאים היו חיינו במחיצתך!
כמה צער וכאב יכול הלב להכיל?
זוכרים אותך יום יום, נפש טהורה, איש אהוב.
|
ליאת |
22/07/2009 |
|
|
חבל לא יצא להכיר אותו
באותו בבוקר של אותו ישבנו בתדריך כאשר הוזנקנו הייתי חייל צעיר אז עוזר בסה"כ הייתי אחד המהירים אז רצתי למסוק הרחוק עם עוד אנשים לאחר מספר רגעים הגיעו גם קודם טום שהניע את המסוק ולאחר מכן הגיע צביקה בליווי של אחד מאנשי גף טיסה הוא נראה רגוע אך גם ממהר זכור לי שהוא זרק לבחור אני אנחת ונדבר אך לצערנו זה לא בצהריים כינסו את כולנו ללא הסברים וניזונו רק משמועות הבנות של הגפים נכנסו בוכיות " התרסק מסוק" הן אמרו והמשיכו לבכות לאחר רגעים מאטים הכל הובהר לנו בשיחה הנוראית ביותר בחיינו "לפני זמן קצר ה-23התרסק ויש לנו אבדות טום פרקש וצביקה לופט " לאחר מכן לא זכור כלום חוץ מדמעות חונקות והחוסר וודאות של מה עושים עכשיו עם עצמנו לאחר מכן לפני ואחרי הלוויות שהיה לי את הכבוד להיות במשמר הכבוד של צביקה התחילו הסיפורים על בנדם פשוט שהיה גדול מהחיים וכל פעם זה צובט מחדש חבל שלא יצא לי להכיר את אותו בנדם מופלא
|
ארתור |
27/04/2009 |
|
|
כבר שנתיים
כבר שנתיים מאז היום הנורא מכל-
והלב לא מוצא נחמה. חסרונך מכה ללא רחם. מתגעגעים כל כך, אהוב יקר.
|
ליאת |
29/07/2008 |
|
|
אהובנו היקר
אוהבים ומתגעגעים כל כך
|
ליאת |
03/06/2008 |
|
|
יהי זיכרך ברוך
חבל על אדם שנפל
|
כפיר |
13/03/2007 |