לילה
|
Ariela
2/4/07
|
יזהר גולדמן
|
המונית נעצרה. חשוך ביקנעם. פוקי נובחת : "מי בא בשעה כזאת?". כן... כמו בסיפורים... רוחות רעות באות באישון לילה. אני עומד בחוץ, מחכה. עוד אסור להיכנס. קודם הם, הקצינים. אני מחכה. הדלת... הדלת שנפתחת, הדלת שמובילה אותך לעולם חדש, עולם אפל, שתמיד מכוסה ערפל. הדלת נפתחת, דני בפתח, אני ממתין. השתנתי בדרך, כשעצרנו, אבל אני צריך שוב. אני כבר נכנסתי לעולם הזה, אני כבר פתחתי את הדלת הזו לפני שעתיים, גם אבא. העולם המופרע הזה, הוא העולם החדש שלנו, עד סוף ימינו. רציתי להיות בטוח שזה אמיתי, אז התקשרתי לאבא שלי : "אבא, יש פה קצינים... זה נכון, נכון? זה אמיתי. זה לא סרט של יהודה ברקן, נכון?". "לא..." "אהה..." גם אותם שאלתי, כשהם עמדו שם : "אח שלי מת, כן? זה לא מן מתיחה כזו...? " ועכשיו התור של אמא... אני ממתין, שדני יעיר אותה, למרות שהיא כבר יודעת. הו, הנה אני שומע אותה מיבבת וגונחת... ברוכה הבאה אמא, ברוכה הבאה לעולם הארור, ברוכה הבאה לגיהנום. אני עומד בקצה השביל המוליך לבית. הקצין מסמן לי לשלילה באצבעו, עוד לא הזמן שלי להיכנס. אז אני משתין... כן , כמה כיף להשתין. נכון שכיף להשתין? נו, מה כבר יזיקו עוד כמה שניות אושר... "יזהר !!! יזהר , בוא אלי !!!" הגיע הרגע, הקצין צועק לי שאבוא. הכל מתוזמן, ממש כאילו מצלמים סרט דרמה גרוע. ונועם איננו לעד... נועם!!! אח שלי , אחי הקטן. בוא גם אתה, בוא אלי...
|
|
|
|
האזכרה תיערך בבית הקברות הצבאי בכפר סבא ב 18 לאוגוסט בשעות אחה"צ
שעה מדויקת תקבע קרוב ליום האזכרהעידכון הודעה
|
|
|
|
לא עודכנו פרטי הלוויה
|
|
|
|
לא עודכנו פרטי שיבעה
|
|
|
מלחמת לבנון השניה
|
|
|