Beta Site
>> הדליקו נר לזכר חללי מלחמות ישראל >>
ראשי
  
הקמת קהילת מנחמים
  
חיפוש קהילת מנחמים
  
קבורה ואבלות
  
אודות EvelNet
 
ראשי
  
ביוגרפיה וסיפורים
  
אלבום תמונות
  
הספדים
קינן צומעי
קינן צומעי ז"ל
 
 
מודעות אבל וקהילות מנחמים
 
24.04.24
 
מאמא בבכי געגועים אמא   18/9/18
בני קינן צומעי הי"ד
ערב יום הכיפורים תשע"ט ,18.9.2018

כל אדם צריך "יום כיפורים"
לחשבון נפש ולדמעות של געגועים .

כמעט י"ג שנים חלפו מאז הפיגוע הנורא
כל כך שונה ומשונה הזיכרון הזה.
הייתי בירושלים לסליחות והיו לי הרבה בקשות
שאלוהים ישמור עליך,על אחיך ליאור ואוהד ומשפחותיהם.

שיאהבו האחד את השני ולא יוותרו , יהיו אחד בשביל השני
תמיד, כי אין יותר מ"אחים בדם".
אתה חסר במציאות, אבל קיים במחשבות ובזכרונות היפים.
ערב יום הכיפורים סלח לנו אם אנו לך חסרים ...


נשמה טהורה אוהבים ,מתגעגעים ובוכי.
אתה חסר!
 
הגעגוע שצורב בלב , בני. אמא   3/11/17
לך בני יקירי ואהוב שלי ושלנו.
היום הנורא לא מש מזכרוני.
הדפיקה בדלת ,חוררה את ליבי.
אז למה ? לא אזעק לך אלי,
עד כמה יהי סבלי.

אני אמא שרוצה לחבק ולנשק,
את הבן שלה.
12 שנים זו אהבה מטלטלת
שאני איתו לא מדברת,
לא מחבקת ולא מנשקת.

והדמעות בעוצמת חומם,
זולגות , זולגות ואת הגוף מתישות.

רק שתדע בני אהובי, עד כלות נשמתי
אתה עימי ואיתי .

22.11.17 נתייחד עם זכרך.
משפחה, חברים ומכרים
בשעה:15:30 בית העלמין "סגולה" פתח תקוה.
 
לך בני באהבה וגעגועים רבים, אמא שמתגעגעת   22/4/17
לך בני קינן באהבה וגעגוע
איך יום ועוד יום חולף
והכאב כמו פלפל חריף שורף.

מנסה לעשות כל מה שאפשר
כדי ללמוד איך לחיות עם כזה חלל.

מזה שנתיים אנו מעניקים מילגה לזכרך,
לנער/נערה שהנתינה שלהם בהצטיינות יתרה.

מוקירים להם תודה על שממשיכים דרכך
כי כל כך הרבה דברים רצית ,התחלת ונגדעו חלומותיך.

כל יום הוא יום של געגוע עמוק יותר ,
כל יום עלהזכרון לא נוותר.

נזכור לנצח עד יומנו האחרון,
נאהב ונתגעגע עד שאליך נגיע.

אוהבים מתגעגעים אמא אבא וכל אוהביך .(והם רבים ורבים..)
 
כותבת אליך מסאן דייגו אמא   8/4/09
ישראל מחכה לי...
קינן יקר שלי ,

השנה שלא כמנהגנו טסנו לסאן דייגו ,קליפורניה
לחגוג את החג ולבקר אצל אחיך ליאור

אחיך אוהד ואשתו עמית יחגגו בישראל
ונאמר בהגדה שהוציאנו ממצרים

אך,בשבילנו הכניסנו לשמים ,שהיא עוד מדינה
בלתי נודעת ,שרק אתה ואלוהים יודעים מה שם עושים.

כמים זלגו הדמעות בטיסה הארוכה ,והגוף נרגש
הנשימות נעשו מהירות, והכאב צבט בי בחוזקה.

רציתי מאוד לקחת אותך עימי לבקר כאן בקליפורניה
אך לא , זה לא קרה, רק במחשבה ובנשמה

אתה איתי בכל מקום , לנצח נצחים .לעולמי עולמים
שלך אוהבת ,מחבקת ,מנשקת אמא,אמא שלך בן שלי יקר.
 
קינן ,אתה חסר אמא   25/11/08
אזכרה:1.12.08 ,תשס"ט
הלב פועם בחוזקה,וממאן להאמין
36 חודשים של געגועים .ואתה איין.

אני מרגישה שאני חיה באשליה,
כי אני עדין מחכה לשובך.

הגעגועים שורפים את הלב,
ונותרת כוויה שלא מחלימה.


לא מאמינה שלנו זה קרה,
לבן שאת כולם אהב וכולם אותו אהבו.


לאח הנאמן לאחיו ליאור ואוהד .
שבדמי ימיו נקטף ולא שב

אלוהים ,אלוהים עד מתי
נישא את הכאב

עד מתי נפקוד בתי עלמין
ונמשיך להאמין

שהוא איתנו שהוא בן החיים
רק שאותו אנו לא רואים.

לנצח נזכור ולא נשכח,
שהיום אתה הבן , אתה, מלאך.

לנצח נזכור ולא נשכח
אתה ,האח אתה מלאך

אין לנו נחמה ואנו מבקשים:
"אלוהים אל דמי לך ,אל תחרש ואל
תשקוט אל . כי הנה אויבך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש"

בננו ,אחינו, מתגעגעים ואוהבים לעולמים.
 
מכאן לשם שלך אמא   26/5/08
לנצח אתנו
מכאן לשם הלב פעם,
רוצה לומר אני כאן ואתה שם,
לא בחו"ל לא בטיול,
על ענן אי שם אל על
מביטה לשמים מחפשת את החיוך
החיוך הנצחי שלך קינן בני.

מכאן לשם הלב פעם,
רוצה לומר אני כאן אתה שם,
לא בחדרך לא בסלון
אלא נראה מבעד לחלון,
מביטה לשמים מחפשת את קולך
הקול המהדהדהנצחי שלך קינן בני.

שא ידך ותן לי סימן שאתה שם אבל גם כאן.
רוצה אני לצעוק עד לשמים ולומר לך
אהבתי כפליים עד השמים.
 
קינן שלנו אמא   1/7/07
אהבנו ..אוהבים ..ונאהב לנצח
רציתי לספר לך...
לבשתי את החולצה האדומה
עם הנקודות הלבנות,
על השפתיים האודם האדום.
עם הברק ,
חשבתי לעצמי שאולי כך
אסתיר את הכאב, ומה בכך.
הרי מה שאני מרגישה
הוא הכאב שלי ...שלנו ..
רק של המשפחה.

כי הרי כולם מתעסקים בשגרה
ורוצים לראות אותי כפי שהייתי
לרגע לא זוכרים שאני פה ואני שם.
שאני זה כבר לא משהו מושלם .
שאני מתפללת כל יום לאלוהים
שיתן לי כוח לשמור על הקיים.
ולזכור שבשבילך קינן כאן.
בשביל לזכור ולא לשכוח .
בשביל לחבק את ליאור ואוהד
לשמור על אבא .
ולבקש ממך שתשמור
על כולם . מלאך שלנו ,מלאך שלנו.
לעולם לעולם אתה אתנו בכל דקה ובכל רגע
בני הקטן :אהבנו ,אוהבים ונאהב אותך לעולם.

Share on Facebook
  
הודעת משפחה
קינן שלנו חלפו 12 שנים,מאז הפיגוע הנורא, בכניסה לקניון השרון בנתניה. נתיחד עם זכרו של בננו ואחינו האהוב קינן צומעי הי"ד. בתאריך: 22.11.17 , יום רביעי , שעה:15:30 בבית העלמין "סגולה " פתח תקוה. כל כך מתגעגעים ואוהבים עד כלות הנשמה .

עידכון הודעה


 
לא עודכנו פרטי הלוויה
לא עודכנו פרטי שיבעה
לכל התמונות











חיפוש    |    אודותינו    |    צרו קשר    |    תקנון האתר   
כל הזכויות שמורות לנתיבי אינטרנט לישראל בע"מ ©
עיצוב גרפי studioarava.com