|
גילוי מצבה
|
דויד סמוכה
16/10/11
|
|
30לאלון
|
בס"ד ט"ו אלול תשס"ו 8.9.2006
גִּלּוּי מַצֵּבָה-אַלּוֹן/דָּוִיד סְמוּכָה
אַלּוֹן חֹדֶשׁ עָבָר
מֵאָז אוֹתְךָ לִיוִנוּ בְּדַרְכְּךָ הָאַחֲרוֹנָה.
שַׁיָּרָה אֵין סוֹפִית עֶמְדָּה דּוּמָם,
בְּמִשְׁעוֹלֵי "תַבִּנִית נוֹף הוֹלַדְּתְךָ".
אַלּוֹן, חֹדֶשׁ עָבָר
מֵאָז נָטַשְׁנוּ אוֹתְךָ כָּאן,
וְאַתָּה,
בְּשִׂיא פִּרִיחַתְךָ.
אַלּוֹן, חֹדֶשׁ עָבָר
מֵאָז טָמַנּוּ אוֹתְךָ כָּאן.
בָּצֵל מָתַחַת לַעֵץ,
וְאַתָּה בְּשִׂיא לִבְּלוֹבְךָ.
אַלּוֹן, חֹדֶשׁ עָבָר
מֵאָז לְקֶבֶר הוּרָד אֲרוֹנְךָ.
עָטוּף בְּדֶגֶל לְאֹם, נִסְתַּם הַגּוֹלֵל,
וְשָׁלֹשׁ יְרִיּוֹת נוֹרוֹ לִכְבוֹדְךָ.
אַלּוֹן חֹדֶשׁ עָבָר,
עֲדַיִן קָשֶׁה לְהַפְנִים שֶׁלֹּא נָשׁוּב לִרְאוֹתְךָ.
שֶׁבְּאָבִיב חַיֵּךְ נָפַלְתָּ בַּקְּרָב,
וּמֵאָז פָּסְקָה צמיחתך.
אַלּוֹן, חֹדֶשׁ עָבָר,
שׁוּב נֶאֶסְפוּ מוֹכִרֵי זִכְרְךָ.
כְּדֵי לְגַלּוֹת מַצֵּבָה,
עָלֶיהָ חָקוּק לָעַד שִׁמְךָ.
ת. נ. צ. ב. ה
|
| |
|
עץ האלון
|
דויד סמוכה
16/10/11
|
|
שיבעה לאלון
|
בס"ד 17.8.2006
עֵץ הָאַלּוֹן-דָּוִיד סְמוּכָה נִקְרָא עַל הַקֶּבֶר בְּשִׁבְעָה לְאַלּוֹן
הָאַלּוֹן שֶׁלָּנוּ נִגְדָּע.
שׁוּב לֹא יַמְשִׁיךְ לְלַבְלֵב.
הָאַלּוֹן שֶׁלָּנוּ נִכְרַת.
עֵת דָּהַר בְּמִרְכֶּבֶת הָאֵשׁ.
הַלֵּךְ לְקְרַב כִּי נִקְרָא,
לְהָגֵן עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת.
סַרְבַּל עַל גּוּפוֹ הוּא עָטָה,
וְנִלְחַם בִּלְבָנוֹן עִם מִרְכֶּבֶת.
בְּטַנְק מֶרְכָּבָה הוּא נָהַג,
בְּרֹאשׁ הַפְּלֻגָּה הוּא הוֹבִיל.
אֶת המ"פ וְאֶת חֲבֵרָיו,
לִגְאֹל אֶת תּוֹשְׁבֵי הַגָּלִיל.
אַמִּיץ לֵב, לֹא יָדַע מָה זֶה פָּחַד.
מוֹרְךָ לֵב לְדִידוֹ מִלַּת גְּנַאי.
הוּא נִלְחַם עַד הִפְצִיעַ הַשַּׁחַר,
בִּקְרָבוֹת מַרְג' עִיּוּן אַל-חִיאָם.
טֶרֶם קְרָב נִפְרַד מֵרֵעָיו,
עִם חִבּוּק וּטְפִיחָה עַל הַגַּב.
תְּפִלִּין, טַלִּית וּתְהִלִּים,
הוּא לָקַח אִתּוֹ אֶל הַטַּנְק.
בִּרְכַת "מִי שֶׁבֶּרֶךְ" הוּא בִּקֵּשׁ,
מֵאָבִיו עֲבוּר הַלּוֹחֲמִים.
טַלִּית וּתְפִלִּין לְאַחֵר הַפְּגִיעָה,
הוּצְאוּ מֵהַטַּנְק חָרוֹכִים.
בְּט"ז בְּאָב הוּא נִפְגַּע,
מְטִיל שֶׁנּוּרָה אֶל הָעֵמֶק.
הָאַלּוֹן שֶׁלָּנוּ נִגְדָּע,
בַּקְרָב בַּטַנְק עִם הַנֶּשֶׁק.
אָנוּ נִזְכֹּר אֵת אָלוֹן,
בָּחוּר חֶמֶד שֶׁקֶט וְצָנוּעַ.
חַיֵּיכֶן, יָשָׁר, מִפָּרְגָן וּרְצִינִי,
סְפּוֹרְטַאי מִצְטַיֵּן וְיָדוּעַ.
כָּעֵת בִּמְרוֹמִים אַתָּה נָטוּעַ אָלוּן,
צוֹפֶה מִגָן-עֵדֶן עָלֵינוּ.
הִתְפַּלֵּל לְמָזוֹר עַל מִשְׁפַחְתֵךָ הַיְּקָרה,
עַלֵינוּ וְעַל מְדִינָתֵנוּ.
תִּתְפַּלֵּל שֶׂה-ה' יַחְבֹּשׁ חַבּוּרָה,
יְרַפֵּא אֵת הַמַּכָּה וְיִשְׁלַח אֲרֻכָה.
אָלוּן, אוֹתְךָ לְעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּח,
בְּלִבֵּנוּ צָרַבְנוּ אֵת שִׁמְךָ.
הַדּוּד דָּוִיד
|
| |
|
זיכרון וחלום
|
דויד סמוכה
16/10/11
|
|
חמש לנפילת אלון
|
בס"ד 16.8.2011
במלאת חמש שנים לנפילתו של אלון סמוכה הי"ד
הערב היתה האזכרה,שבתי לפני רגע קט.
יט הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים
--כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד;
עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ-
-רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה. (ירמיהו ל"א י"ט)
זִכָּרוֹן וְחֲלוֹם /דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי
בָּחֲלוֹם אוֹתְךָ פָּגַשְׁתִּי,
מְחַיֵּךְ חִיּוּךְ מַקְסִים.
בָּחִיּוּךְ שֶׁלְּךָ נִשְׁבְּתִּי,
כְּמוֹ אָז מָלֵא חַיִּים.
תָּמִיד דִּמְעָה יוֹרֶדֶת,
כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּךָ.
כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עָלֶיךָ,
הַלֵּב בּוֹכֶה מַחְסִיר פְּעִימָה.
מֵאָז שֶׁטִּיל בְּךָ פָּגָע,
חַלְּפוֹ חֳמֶש שָׁנִים.
עָכְשָׁיו רַק בָּחֲלוֹם,
אוֹתְךָ לִרְּאוֹת רוֹצִים.
מִדֵּי פַּעַם אַתָּה מוֹפִיע,
בַּמַּחְשָׁבָה אַתָּה קַיָּם.
בְּלִבֵּנוּ אַתָּה חַי,
צָרוּב בַּזִּכָּרוֹן חָזָק.
זִכָּרוֹן עוֹטֵף תַּעְתּוּעַ,
בְּיָּגוֹן וְעֶצֶב רָב.
כִּי הַיּוֹם אַתָּה גַּעְגּוּעַ,
לֹא נִשְׁכַּח אוֹתְךָ לָעַד.
|
| |
|
לא שוכח אותך
|
פ.
19/4/10
|
|
|
הייתה חבר לעבודה, תמיד אהבתי להיות לידך ולדבר על כדורגל,החיים וכו,
איך היינו נוסעים לראות את הנבחרת ברמת גן ומדברים כל הדרך,
יש לי שתי בנות קטנות שאני מספר להן אליך , ואיזה גיבור היית.
תנחומיי למשפחה
|
| |
|
אלוני
|
חניתה
27/4/09
|
|
|
אלון
כשהייתי בלוויה שלך פגשתי את ישראל נחשון לראשונה מזה שנים ארוכות.
המשפט הראשון שהוא אמר לי היה: " איך ששמעתי על אלון נזכרתי בך !
איך תמיד הייתם חתול ועכבר בציונים, איך תמיד היתה תחרות בינכם מי קיבל יותר במתמטיקה , אל תגלה לה כמה קיבלתי , אל תגלה לו כמה קיבלתי... ממש צמד חמד".
אכן כן מודה, ואני בטוחה שגם אתה מודה, היינו בתחרות תמידית !וזה מה שהביא אותנו להיות מהטובים יותר, מה שהביא אותנו להגיע להשיגים טובים יותר! ואתה יודע מה כשאני חושבת עכשיו לאחור , היינו בשפיץ בראש הפירמידה, לא היו לנו מתחרים!!! רק אתה ואני!
אלוני ( כל-כך אהבתי לשמוע את אמך קוראת לך אלוני) אתה תמיד היית מספר אחד ותמיד היית לי ולשכמותי מודל לחיכוי!
בין אלפי מחברות אני אזהה את שלך ! כל -כך מסודרות, כל-כך נקיות , עם הכתב המיוחד והמסודר להפליא וכמובן עם שעורי הבית המוכנים להשלף בכיתה.
מלח הארץ ואור העולם אתה, בעל מידות טובות, אוהב הארץ, חרוץ, שקדן, מצטיין בכל מעשיו , איש לדוגמא ולתפארת, ומכל אהבתי במיוחד את צניעותך הרבה אשר ניחנת בה.
אלון, העולם כולו הפסיד אותך!
אשרי שזכיתי להכירך ולהיות חברתך שנים ארוכות.
אוהבת אותך ומצדיעה לך .
חניתה
|
| |
|
ללא מילים
|
יוני
7/5/08
|
|
אלון
|
לא יוצאות לי המילם לא יודע מה לכתוב
אבל אותך לעולם לא הפסיק לזכור
יהי זכרו ברוך
|
| |
|
אחי
|
בן
24/4/08
|
|
|
אלוני נשמה אהובה שלי עברו כבר 20 חודשים יותר מ 600 ימים...אני מתגעגע איליך יש לי המון המון זכרונות בראש משנים צעקות שיחות בוגרות גילויי לב. מגיליים אחרים מהילדות מהבגרות משחקים שיחות נפש גילויי לב התיעצויות ליליות אני נוצר הכל ...אני מתגעגע . מה איתך אלוני???
מתי אראה אותך שוב??? שמור על כולנו אהוב.
שלך.
|
| |
|
אהוב יקר
|
ורד ברגר הוד השרון
7/5/07
|
|
|
אלון יקר ואהוב
אני לא הכרתי אותך
אבל אני יודעת שהיית מדהים
ואתה ממשיך לחיות לך בכוכב החיים
ונותן לכולנו כח להמשיך ולהדליק את האור
שהשארת אחריך
גם אנחנו חווינו אסון
אני דודה של עידו גרבובסקי מראש העיין
ואנו ממשיכים לזכור לאהוב ולספר
אהובים יקרים
|
| |
|
אלון אדם וספורטאי נדיר
|
לבנה
16/10/06
|
|
|
את אלון הכרתי לפני מספר שנים במסגרת איתור ספורטאים למחקר שבוצע במכון וינגיט.
אלון היה אחד האנשים שהתאים לדרישות הקפדניות של המחקר, רץ למרחקים ארוכים - עם יכולת אירובית גבוהה, אלון התאים לנו - ואף התוצאות שהשיג במחקר זה היו מעל לדרישות הסף שלנו.
אלון היה ספורטאי בכל רמ"ח אבריו, צנוע מאוד, נחבא אל הכלים , אך יחד עם זאת ביצועיו האירובים שנמצאו במבדקים לא היו מביישים אף ספורטאי צמרת.
עולמו של אלון הוקדש לספורט ולמפעל טבע שבו עבד.
מאז אותו מחקר - נרקמו יחסי חברות - על כל שאלה נעננו אליו בשמחה.
חודשיים לפני מותו - בקשתי ממנו להגיע לבדיקה רפואית לצרכים פנימיים של המחקר והוא נענה מיד בשמחה - המשפט האחרון במפגש היה " אל תהססי להתקשר אלי לכל משימה שאת צריכה" .. זהו משפט שנחקק בזכרוני ואינני יכולה לשכוח אותו.
אלון היה איש בעל תכונות נדירות - ואין לי ספק שאובדנו הוא גדול מנשוא.
|
|
|
|
|