קהילת המנחמים של נעם גולדמן

1979 - 1986	IMA 17/4/07
ילדות רכה

ילדות רכה הוא נולד הוא פוקח עיניים הוא מהמהם הוא קטון הוא יפה הוא גדל מעט ולאט הוא מתפתח מהר הוא עירני תמיד ביום ובליל מדבר וזועק למעלה למעלה ידיים ידיים למעלה על הכתפיים אחת שתיים שלוש אחר כך זוחל עומד, מחזיק חזק את עמודי מיטת התינוק ניסיתי להשקיט ניסיתי לאלף הוא התעקש ידיים למעלה על הכתפיים. יש עגלול ממתכת מזרון מרופד מסביב נחש ספוג מגן מפני מוטות ברזל. הוא על המצח והכתפיים שלו מתרומם ומביט למעלה הוא זוחל מהר עומד כמעט מתחיל ללכת. ופתאום הכל נופל למטה למטה הוא בקושי נושם נחנק פעם בחודש. שורק באוהל חמצן. בבית החולים שבעמק. כל בוקר לפינת החי נוגעים ברכות באף הקטיפה של סוס פוסעים בשקט בין תרנגולות פניניות מסביב לבריכה הקטנטונת של נטע וצוף. שוב מתרומם הפעם לאט תמיד ימשיך כך תמיד יפחד יחשוש מהמהירות גם למשימה ביום ההוא שמחכה לו בקיץ האחרון ייצא לאט ומתוך הכנות מרובות. בפעוטון לא היה ממש מרוכז לא שם לב אם לאה לו סיפרה על החימוש בטנק זה לא היה בהכנות לעליה לגן טרום החובה שכחו לתרגל איך מרימים מדוכת עשן כהגנה מפני הטילים המתקדמים שיהיו בקיץ 2006. על החול שיחק בטנק מפלסטיק חיקוי לדגם אמריקני ממלחמת העולם השניה. אחרי הצהריים לפינת המשחקים עולה בסולם לבד וקורא לי להצטרף אליו כגיבוי עד למגלשה ואז מהר יורדת כדי לתפוס אותו בקצה לפני שהוא עף אל החול. בפורטו ריקו לא היו הכנות למלחמה בחיזבלה בגבול הצפון שם בפעוטון של לטיסיה בקושי למד לשיר בספרדית בואנוס דיאז אמיגיטוס בואנוס דיאס קומה סטה אצל הנזירות בגן של המנזר סגרה דה קורסון למד להתפלל והשתתף בהצגה על הולדת ישו היה אחד הרועים שעזרו למרי הקדושה לאחר שילדה באורווה. אחר הצהרים בכה וחיפש את "עין יהב שלי" שם דילגו על ההכנות לטירונות ולמסע כומתה. זו הסיבה שבעתיד יבחר בטנק הבטוח זה שלא מחייב אותו בריצות ובשברי הליכה. בפורטו ריקו לא מבינים מהחיים כמה חשוב ללמד את הילדים הקטנים על נקודת התורפה של טנק המרכבה וגם שתמיד יותר מהיר לפתח טיל מתקדם מאשר טנק וכמה בקלות יתפוצץ הטנק מטיל שיפגע בו מאחור בבוקר מסויים שיגיע בקיץ 2006 הלואין טריקוטרי מנודוס, ארוס קון הביצואלה זולל ומקיא פיצה, קוקה קולה, ציטוס, דוריטוס הימאן סקובידו. גם בגן חובה בבית הספר האמריקני לא לימדו כלום על חיפוי אוירי על דרכים ממוקשות על מגננים איזה מילים מטופשות הלואין טריקוטרי. לא עבר את מבחני הבשלות לבית הספר וביום הראשון של כיתה אלף המורה צחקה :"מה זה פורטו ריקו? אולי קוקו ריקו?" החלום לחזור אל רגע ומקום בו הגשם יפול אל תוך בריכה בה הוא צולל לא יתגשם לעולם כי דרכם של חלומות להתנפץ בזקנה אליה לא יגיע. קריאה זה רחוק וכתיבה זה קשה עפרונות ועטים יישארו אויביו לעד. אך המילים המשייטות להן במהירות ללא גבולות של שפות ילוו אותו לתמיד. עולם המחשבות מתערבל במהירות ורגליים דקיקות מסמנות את הכיוון. מעגלים בקוטר מטר בערך במרכז הסלון או בין פינת האוכל לשטיח. חפצים אובדים במגרשי המשחקים מכנסי אימון שעונים, מעילים, נעליים. עדיף להתעלם מהאובדן מאשר לצאת למסע חיפושים מאכזב וכואב. אריאלה מאיר גולדמן