-
|
שני דוידי
21/3/07
|
נוסטלגיות,געגועים
|
|
|
רק יום שלישי ראיתי אותך ב27.2.07 מתחת לבית שלך,עם ליטל, שלושה ימים לפני.. לפני התאונה שקרתה לך,שגדעה ממך את החיים,לנצח..! התאונה הזאת שבגללה לא נזכה לראות אותך,את העולם שבך, את החיוך המדהים והממיס,אותך,את קובי.. בימים האחרונים, אני לא מפסיקה לחשוב עלייך,אני לא מפסיקה לדמיין אותך,לבקש מה' שיחזיר אותך, רק לעוד פעם אחת,כדי להפרד ממך,מהחיוך שלך,מהעולם שבך.. אני לא יודעת איך ממשיכים מפה,בלעדייך..איך ללכת לבית ספר ולהתנהג כרגיל?! איך לעבור ליד הבית שלך שצמוד לשלי ולא להציץ ולראות אולי אתה מסתכל ומחייך אליי מהחלון..וקורא לי בקול מבהיל כזה כדי לספר לי עוד סיפור.. מדמיינת אותך מראה לי בגאווה את הציונים מתחת לבית, מהבית ספר החדש, זוכר שהופתעתי לראות כל כך הרבה מאיות,ממך?שכ"כ שנאת ללמוד?.. אני מתגעגעת למבטים האלה התמימים,לצחוקים,לימים שלנו,של הח'ברה,של הזולה,של המעשי קונדס שלא יכולת להפסיק איתם גם בגיל 14,כבר בוגר.. לזה שהיינו הולכים לבריכות לים,לממדיון מבית ספר,שעלינו למגלשה הכי מפחידה שם.. שפחדת להתגלש בה והכרחת אותי כן להתגלש,וירדת בסוף מהמדרגות,לא הפסקנו לצחוק על זה..
ויש עוד כ"כ הרבה זכרונות ואיתך,כל כך הרבה געגועים.. והם חתומים בי,לנצח!
|
|
|
|
|